המטאל הישראלי חזר ובגדול! אמות הסיפים של האמפי רעדו אחרי שחברי להקת "היהודים" חזרו לשורשים ונתנו את אחד המופעים הבלתי נשכחים שייכנס היישר לפנתיאון של קיסריה.
לדעתי, By Far זה היה ה-מופע ה-טוב ביותר שלהם. לאור זה שהם הקדישו את המופע לזכר המעריצים שלהם שנרצחו בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר ולזכר גיא אילוז ז"ל, שנחטף ונרצח באותו היום הנורא, "היהודים" נתנו במטאל עם כל הלב והנשמה ומכל הפעמים שיצא לי לראות אותם, הפעם הם נתנו את הכי הכי כאסח שלהם כשהמציאות הנפרדת עולה על כל דמיון.
עברו כמעט 30 שנה מאז אלבום הבכורה האייקוני (מציאות נפרדת), בו צמד היהודים פרצו בסערה לחיינו והצליחו לשבור כל תקרת זכוכית, בתעשיית מוזיקה שהייתה די שמרנית בכל הקשור למטאל. מה שהיה באותו הערב בקיסריה, רק הראה שהאנרגיות והצרחות של הפאוור קאפל של המטאל הישראלי, טום פטרובר & אורית שחף, הלכו והשתבחו עם השנים וזה רק הולך ומתגבר.
"היהודים" נתנו שואו לפי המסורת של המשולש הקדוש "מטאל-גראנג'-אלטרנטיב", הם לגמרי שיחקו אותה, שאפילו גם סמי, אלה וג'קי קפצו ונענעו את הראש, הם החזירו במטאל את אלו שחיפשו תשובה ולא מצאו ובצרחות כלפי מעלה, הם קרעו את שערי שמיים לעידן האלוהים (של המטאל). כן, כל אלו נתנו ובצדק את החותמת "מופע הרוק של השנה"!
לפני כל הג'אז…סליחה…מטאל…כמו בכל מופע רוק מסורתי, יש מופע חימום ואלו שהצליחו לגנוב קצת ליהודים את ההצגה היו חברי להקת "The Bench". זו הייתה הפתעה כי אישית, יש לי היכרות עם הלהקה האנרגטית והמקפיצה הזו, בימים שהייתי שדר רדיו והייתי הולך לראות להקות שונות בסצינה המקומית. החבר'ה האלה עושים רטרו-רוק שיחזיר אתכם אחורה ל-70s בסטייל של לד זפלין, ה-Doors וג'פרסון איירפליין והכל בתוצרת כחול לבן עם סאונד בטעם של פעם.
כבר בשיר "Haze", הם גרמו לקהל מבחוץ לעזוב את דוכני הנקניקיות והפיצה ישר לתפוס מקומות ולצעוק ביחד איתם "Hey!" והגרוב המשיך בקצב הזפלין עם "Not A Morning Person" והקהל הצטרף אליהם בקצב ל-"Tell Me What To Try To Do". החבר'ה השמיעו בלייב בפעם הראשונה את השיר הגרובי החדש "Wet Dream", שיצא מהתנור היישר לקיסריה ולבסוף החבר'ה קינחו עם קאבר מפתיע ל-"Somebody To Love" של ג'פרסון איירפליין.
אם אתם רוצים לשמוע להקה סופר מגניבה או לחזור לרוק של הסבנטיז, יש לכם הזדמנות נוספת להגיע ב-1.10 להופעת השקת האלבום החדש ברדינג 3 ולראות איך אור בן יצחק (בס), ליאור יצחקי (תופים), מתן שתית (גיטרה) ורזיאל מנצור (סולן) נותנים ברוק בדיוק כמו פעם.
רגע לפני שנותנים את האות…לא שוכחים…עד שכולם חוזרים…ולא שוכחים…את הנרצחים. על המסך הוקרנו הנרצחים מאותה שבת השחורה, שגדלו על היהודים: עמית מן ז"ל, שלומי סבידיה ז"ל, יובל בן יהודה ז"ל, יובל גבאי ז"ל, עידו רוזנטל ז"ל, עידו קסלסי ז"ל, איתן חדד ז"ל, אייל אבניאון ז"ל, משפחת קדם סימן טוב ז"ל בו הראו קליפ קטן כיצד מנגנים באוטו את "לפעמים" של היהודים ועומר הקטן ז"ל חזר על המילים. ואז הוצג נר זיכרון עם הכיתוב
"לא נשכח אתכם.
אנו מחבקים את כל משפחות הנופלים
תמיד תהיו חלק ממשפחת היהודים".
בנוסף, הקרינו גם את BringThemHomeNow# והקדשה לחיילים:
"תודה לכוחות הביטחון
ולחיילים המדהימים שלנו,
על כל מה שאתם עושים עבורנו.
אנחנו מצדיעים לכם!
היהודים"
אח"כ הקרינו גם סרטון של גיא אילוז ז"ל, שהיה איש הסאונד של היהודים, שמראים איך הוא חגג את החיים. בסיומו עלתה דוריס ליבר, אימו של גיא, שנשאה דברים מרגשים – "גיא…ילד שלי…לפני 27 שנה נכנסת לחיי והפכת אותי לאמא שלך. תודה שבחרת בי. ותודה על כל הרגעים הקסומים, על כל החוויות, שיחות העומק, ושנתת לי חלק להיות בחיים המרתקים שלך. גיא…הגיע הרגע. הגעת למועדון ה-27, גם ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון וקורט קוביין ישמחו לג'מג'ם איתך".
הקהל באמפי הריע לה ובזמן שבאורקסטרה למטה התהלכו בלונים צהובים וכולם בקריאות "ה-יהודים…ה-יהודים" ו"Bring Them Home" ואז כשהבלונים למען החטופים שלנו, תום, אורית והחבריה פותחים את המבערים בהרבה רעש וצלצולים עם "פעמוני מלחמה".
הסיפתח הזה הוא מעט מהערב הגדוש דיסטורשנים שהולך להיות בהמשך והכימיה המטורפת של הפוואר-קאפל תום & אורית, כמו במציאות, הולכת חזק גם על הבמה אם זה בסולואים של שניהם ביחד, ובחלוקה בסט-ליסט שבכל שיר מחליפים תור.
כך זה היה עם "הימים שלנו". כשהגיע הפזמון, כולם קמו על הרגליים וכשברקע הייתה מעין מוזיקת בית תפילה מהקלידים, אורית בקריאות חזקות לשמיים הרימה את הקהל שעלה לרגל לקיסריה לרגעים כאלו:
"ואם יש שם אל אחד
אז אנ'לא יודעת למה
בלילות אני לבד
לא שלחת לי אף אחד"
"טוב לראות אתכם, זה מחמם לנו את הלב" אומר בהתרגשות תום פטרובר ומוסיף – "אנחנו פה בזכות החיילים שנותנים לנו את האפשרות להיות פה היום, בזכות המילואימניקים. אנחנו לא שוכחים את כל מה שקרה, אנחנו לא שוכחים את כל הנרצחים, אנחנו לא שוכחים את כל החטופים, שכרגע לא איתנו…אנחנו מתפללים ומחכים לרגע שיהיו חופשיים!". אחרי שאנשים בקהל השיבו "אמן",
תורו של תום בסולו עם "החופש" ומקפיץ את הקהל בשורות הראשונות, בשיר שנותן נוסטלגיה של לינקין פארק וממשיכים באותו הוייב עם "אינטרמת" שהצרחות של אורית מקפיצות את הקהל.
משם עוברים ברגוע לבלדה "לעולם מצידי" ורואים עד כמה יש חיבור מטורף בין תום פטרובר לאורית שחף, כשהוא בא לשבת לידה, מתחבק, מנשק אותה ומקדיש לה את השיר באופן אישי, אחד הדברים היפים שאפשר לראות בלייב ועוד במופע מטאל.
ואם כבר במטאל עסקינן, לא כ"כ שונה ממקודם, לאט לאט מגיעים ההמנונים הכבדים של היהודים. כשאורית מפציצה בקריאות "סמי", כל הקהל כולל אלו שבטרסות באמפי, עושים פסטיבל Headbanging ולא היה חסר עוד קצת בשביל שיהיה למטה מוש פיט לפוגו.
לא רק הקולות של תום ואורית עושות את העבודה, אלא גם הסולואים המטורפים ומשמיטי הלסת של הגיטריסט איציק "זק'" סולם, שהצטרף ללהקה בהקלטות לאלבום ה-2 "היהודים" (1998) ועם הזמן הפך להיות אחד המפיקים המבוקשים בתעשיית המוזיקה העולמית, כשבין השאר, הוא גם עבד עם אגדה כמו די סניידר, שהיה מנהיג להקת ההארד רוק Twisted Sister, ניגן עם מוזיקאים מהטופ ואף הופיע בקטע קצרצר בסולו גיטרות בתחילת הסרט "מוזיקה ומילים" עם יו גרנט ודרו ברימור (את זה אני משאיר לכם להשלים).
בין לבין, הקהל צורח עם קריאות "ה-יהודים…ה-יהודים" וממשיכים בכבדים ובמחולות עם "ניו יורק" כשלצד הסולואים סטייל ואן היילן של זאק סולם, אורית שחף מפציצה גם בגיטרה חשמלית ותום מקפיץ את הקהל.
בהשמעת בכורה בלייב, אורית ביצעה את בלדת הרוק החדשה והמרגשת "מטר" והיהודים הקדישו אותה במחווה לגיא אילוז ז"ל ולאימו לדוריס ליבר. נראה היה שלזכרו ולמענו, היהודים לא שכחו מאיפה באו ולחצו בגז על 100 קמ"ש והמשיכו להגביר בהמנוני המטאל עם "אין לך מקום", "תעזור לי (ניפחת לי ת'מוח)" ופתחו בסערה את שערי השמיים בתפילה המונית ב"עידן האלוהים", כשאורית מציגה על הבמה דגל של "BringThemHomeNow#" שנתן לה מעריץ.
בד"כ בקיסריה, נהוג להעלות אושפיזין לכבוד אלו שעלו לרגל לקיסריה…ועוד איזה אושפיזין. הם הזמינו לבמה את הצמד גיא ויהל, שהצליחו לכבוש את המדינה עם ארסנל הלהיטים שלהם ונראה היה שהם מאוד נרגשים מהמעמד והגשימו חלום, להיות לצד היהודים, שנתנו השראה לכל אלו שרצו להיות רוקיסטים כשיהיו גדולים. זה התחיל עם הלהיט "שמיים בוערים" של גיא ויהל, שקיבל ריח מטאל כשהיהודים הצטרפו, ורגע לפני המנון הרוק הבא, יהל דורון אמר לתום ואורית – "אתם מחזיקים לפיד של אמת, בשביל ילדים כמונו הייתם בית במדבר…מגדלור וגם בשביל כולם פה, כל האנשים המדהימים האלה, אז תודה רבה…כבוד גדול!".
ועל איזה המנון אני מדבר? "אם כבר (שיתגלה האלוהים)" של היהודים שהקפיץ את כל קיסריה והרעידו את הטרסות מרוב העוצמה של אלו שצרחו וקפצו מסביבי.
לפני שגיא ויהל הולכים, הם מבצעים בדואט אחרון עם היהודים את להיטם הגדול "רצים באוויר" והיה אפשר לראות איזה חיוך גדול נסך על פניהם אחרי שהגשימו חלום ענק.
הגיטרה ממשיכה לנסר את הלילה עם "כאילו" ו"גנבה", אורית מורידה קצת הילוך בתפילה לשמיים עם הבלדה "אמן", ואח"כ ממשיכים במסורת הכסאח. תום פטרובר עושה עוד פסטיבל Headbanging עם "ליפול" כשאורית מפציצה בגיטרה לצד זק סולם ואח"כ בתורה, היא מרעידה את האמפי עם להיט הפולחן "שחק אותה".
אבל אז…מגיע הרגע השיא של המופע, במחווה הכי מצמררת ומרגשת שאפשר לעשות במופע לייב אי פעם. הסיפור של הפרמדיקית עמית מן ז"ל, הוא אחד מסיפורי הגבורה הגדולים של מתקפת הטרור הארורה של ה-7 באוקטובר, שבאותה שבת שחורה, היא הייתה כוננית בקיבוץ בארי, וכשהחלו המתקפות, היא טיפלה בפצועים תחת אש, במרפאת השיניים של הקיבוץ וכשהמחבלים הגיעו למרפאה, היא עוד הספיקה רגע לפני הסוף לשלוח הודעה למשפחה שיהיו חזקים אם יקרה לה משהו. חוץ מהיותה פרמדיקית, היא הייתה זמרת מדהימה וחובבת מטאל.
אני מאמין שאין אחד שפספס את הקאבר שהיא עשתה ל"שום דבר לא יפגע בי" של כנסיית השכל שהפכו את זה לשיר משותף המוקדש לזכרה. היא גם מאוד העריצה את היהודים ובמחווה שלא השאירה אף עין יבשה, הם הקרינו על המסך את עמית שרה את "מי אמר לך" כשברקע חברי היהודים מלווים אותה בנגינה. אחרי החלק הראשון, אורית שחף והיהודים המשיכו מאותו מקום שהפסיקה וברקע הוקרנו תמונות של עמית מן, איך הבחורה המדהימה הזו, אהבה את החיים והייתה כולה לב עם סיפור חיים אישי מרגש שהוביל אותה להיות פרמדיקית ולעזור לאנשים. ללא ספק ואני מאמין שאני מדבר בשם רבים, זה היה הרגע הכי מרגש שאפשר לחוות אי פעם במופע מטאל.
הקהל היה כ"כ נרגש עם standing ovation ובקריאות "ה-יהודים…ה-יהודים" ובמיוחד למען אותם מעריצים גדולים של אגדת המטאל שקיפחו את חייהם ב-7 באוקטובר, "היהודים" עם כל הלב והנשמה שלהם, המשיכו לתת במטאל. תום פטרובר נתן את הצרחה המפורסמת והטריף את כולם עם "(קורא לה) אלה" ואח"כ היהודים העלו לבמה את אמן המוזיקה האלקטרונית, איתן רייטר, לנגן איתם בלייב את "זה הזמן שלך", ביצוע שעשו בשבוע שעבר במופע ההנצחה Nova.
אותה בלדה שנכנסה לפנתיאון הישראלי, קיבלה עיבוד מדהים עם סאונד על-חלל שאח"כ הקפיץ את הקהל והאמפי בקיסריה הפך ברגע קטן למסיבת פול מון. בזמן הזה, הם הציגו את השלט "Bring Them Home Now" כשברקע שרו "Gotta bring back". את הבסט שומרים ללסט ובעוד רגע של תפילה, תום פטרובר מחזיר במטאל את מי ש"מחפש תשובה", אורית שחף מקפיצה את כולם עם "ג'קי". ברגע מיוחד של שבט אחים ואחיות למטאל, תום ואורית מבצעים ביחד את הבלדה האלמותית "אצלך בעולם" ולגרנד פינאלה של הערב הקסום, מרעידים את האמפי ועושים רעש לשכנים עוד פעם אחת!
אמרתי ערב קסום? למה שלא נביא אושפיזין מהתחום? ואם כבר מהתחום, אז את הכי טוב בעולם? נכון את הבסט שומרים ללסט…אז תחשבו על מישהו שהדהים את הגדולים בעולם…קראתי את המחשבות שלכם וצדקתם! בלהיט הפולחן "עוד ארון אחד", הצטרף בהפתעה גמורה, המנטליסט ליאור סושרד בגיטרה החשמלית, שנתן בדיסטורשן ביחד עם היהודים והגשים חלום ענק כשהוא וכמו רבים גדלו על אגדת המטאל הישראלית. כל המעריצים קפצו וצרחו ביחד עם היהודים בפזמון "עוד ארון אחד" ואחרי 27 שירים וכמעט 3 שעות הופעה שהייתה כמעט כולה מטאל טהור, הסתיים לו אחד הערבים הגדולים ביותר בתולדות המטאל הישראלי בכלל ובתולדות המופעים בקיסריה בפרט.
זה היה המופע הכי טוב של היהודים כשכל להיטי המטאל בוצעו אחד אחרי השני והשאירו מקום גם עבור הבלדות עם מחוות בלתי נשכחות, עבור איש הסאונד שלהם גיא אילוז ז"ל, עמית מן ז"ל, שאר המעריצים שלהם שקיפחו את חייהם באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר וכמו כן גם עבור החטופים שלנו שלמענם צריך לעשות את כל מה שנדרש כדי שיחזרו הביתה.
בשבילם, אורית שחף, תום פטרובר והיהודים חזרו לשורשים ונתנו את כל הנשמה בשואו שייזכר לשנים ארוכות והם הוכיחו דבר אחד לשכנים מבחוץ…אנחנו באמת עם סגולה! לא נזוז מכאן ונעשה רעש איפה שצריך.
ישראל לא שותקת…ישראל רועשת!
קבלו עוד רגעים מהמופע
