Site icon הבלוג של יובל אראל

אביתר בנאי – עוגן במים

אביתר בנאי, לשונות של אש. צילום: יובל אראל

אביתר בנאי, לשונות של אש. צילום: יובל אראל

אתחיל מהסוף – מחר, מחרתים וביום שלאחר מכן יעלה המוזיקאי והיוצר אביתר בנאי כשהוא מלווה בהרכב נגנים הכולל את תמיר מוסקט, רועי חרמון, יוגב גלוסמן, ויונתן לוי מעל הבמה של מועדון בארבי במשכנו הישן בדרום תל אביב,

מדובר במופע אשר הוגדר על ידי אביתר וצוותו כמופע מיוחד המתאים לימים שבהם אנחנו מבקשים לגעת בעדינות בלב שלנו להסכים לגעת בכאב ומתוכו לצמוח לשירה משותפת. כל הכרטיסים לשלושת המופעים אזלו כבר מזמן.

ונחזור להתחלה, היום שיחרר אביתר בנאי אלבום חדש – "עוגן במים", זהו אלבום האולפן השמיני של אביתר בנוסף לשני אלבומי הופעות שיצאו לאחרונה, הראשון משנה שעברה הכולל הקלטת הופעה בתדר בבית רומנו והשני כולל הקלטות מצמד הופעות של אביתר אשתקד בקיסריה.

האלבום החדש הנו תולדה של רגע אחד שהגיע אחרי השבת השחורה 7.10. התכנון המקורי של אביתר היה להיכנס ביום ראשון שאחרי אותה שבת לסשן הקלטות לאלבום שירים חדש לחלוטין, שירים שכבר המתינו במגירה להפוך לסאונדים מוקלטים, מילים ולחנים.

הכל התהפך, הכל נעצר וההחלטה של אביתר הייתה ללכת על כיוון שונה לחלוטין, מידי שבוע הוא עבד על גרסאות מחווה (קאבר) לשירים מוכרים של יוצרים אחרים , את הביצועים הללו הוא שידר באמצעות זום ופייסבוק לייב בעמודו בפייסבוק, מעין תרומה מוזיקלית להרמת המורל הלאומי. את החומרים הללו הקליט עבורו אמוץ נחמני ואילו עידו אופיר ישב על המיקסוס של השירים עד לתוצאה הסופית שתיכף תוכלו להאזין לה.

אז במקום להשיק אלבום חדש "רגיל", משחרר אביתר אלבום חדש שאוצר את הלב במלחמה, כך אביתר על האלבום החדש שיצא הבוקר – "בשמונה באוקטובר הייתי אמור להיכנס להקלטות לאלבום חדש. שירים חדשים. בשבעה באוקטובר זה קיבל ביטול חזק. ביום חמישי של אותו השבוע הראשון של המלחמה, עליתי לשידור לייב בפייסבוק מהבית, זה היה חלק מאותה תנועה ישראלית מתפרצת להוסיף חיים, אומץ, נחמה, התנדבות וערבות הדדית. לשיר לאנשים ולאסוף מתוכי דיבורים שעושים איזה סדר פנימי בכאוס הכללי. לתת מעצמי מה שיש לתת. במשך תשעה שבועות עשיתי את זה בכל יום חמישי. בכל מפגש כזה הכנתי קאבר או שניים של שירים ישראלים שגדלתי עליהם. משהו בישראליות שלי מבקש את עצמו. והשירים האלה נותנים לי הקשר ומקום ושייכות, אני זקוק לזה עכשיו מאד. כולנו זקוקים לזה עכשיו. הבקשה שלי להנציח את הביצועים האלה היא לא רק כדי לקשור את עצמי ולהתפייס עם שיריי נעוריי, אלא, ואולי בעיקר, כדי לזכור דרכם איך אפשר לצמוח מתוך אסון, איך בעת כזו צריך ואפשר להטות את החיים אל הטוב, אל הנחמה ואל המנגינה."

 

Exit mobile version