פריחתה של הדבורנית במועדון האזור

קצת למעלה משנתיים חלפו מאז שנכחתי בהופעתה של להקת Apifera, סופר גרופ אמיתי תוצרת מקומית הנושאת את עיני חבריה לאופקים שמעבר לים ובצדק. על משמעות השם כבר דשתי בעקבות אותו משפט ובקצרה אציין שזהו שמו של צמח ממשפחת הסחלבים – דבורנית הדבורה שתחום צמיחתו משתרע בין המזרח התיכון ועד אירופה.

המוזיקה לעומת זאת, זו היצירה שממיסה גבולות של ז'אנרים מחד ומהווה כור היתוך מוזיקלי מאידך, בהגדרת חברי הלהקה הם מנגנים בעולמות הג'אז, האלקטרוניקה והאימפרסיוניזם, אני הייתי מעמיס עליהם עוד כמה סגנונות שמבצבצים לי מתוך הצלילים והמלודיות בשל זיכרונות נעורי ואפילו ציינתי זאת בעבר ובינינו מאומה לא השתנה מנקודת המבט והאוזן הזו – קווים לצלילי יצירתו של פרנק זאפה לצד הצלילים שאמצו אל חיקם חברי הטריו המיתולוגי אמרסון לייק ופלמר, הוסיפו על כך גם מבנים מוזיקלים של סגנון הקנטרברי ששלט ברוק המתקדם בתפר בין הסיקסטיז לסבנטיז במאה שעברה בואכה היצירות של ג'נסיס בתקופה הראשונה וקיבלתם חבורת מוזיקאים שאינם ננעלים על קו מוזיקלי אחד אלא ניזונים בשקיקה וחוכמה בשלל עולמות שנטוו והתהוו הרבה לפניהם ומהווים עבורם חומרים ללוש בהם את יצירותיהם.

אז מה היה לנו אמש?

ארבעה מוזיקאים, נגנים מולטי טאלנטים – יונתן אלבלק, הגיטריסט ופלטפורמת האפקטים שלו ההופכת את הגיטרה מכלי מיתר למעין הכלאה בין אורגן להרפסיקורד דיגיטלי, ניתאי הרשקוביץ ויובל "ריג'ויסר" חבקין המלהטטים בקלידים ונובים אלקטרוניים, את הרבעיה חותם המתופף אמיר ברסלר, ולציין כי מעבר מכלי נגינה אחד למינהו נעשה במהלך המופע ואין זה משנה אם אתה מוגדר כקלידן או מתופף, ישנם כלים שפשוט נעשה בהם שימוש בידי כל אחד ואחד מהמוזיקאים.

והליין אפ?

כמובן שכלל ביצועים בלייב ליצירות שכבר יצאו לאור בשני האלבומים הקודמים, אלבום הבכורה – Overstand ואחיו הקטן אלבום האי.פי – Visits 6 לצד מספר יצירות חדשות שיכללו באלבום – Keep The Outside Open העתיד לצאת לאור בלייבל בינלאומי – Stones Throw מעבר לים בחוף המערבי של ארצות הברית בחודש מאי לצד השקת הסינגל הראשון מתוכו בעוד חודש – Theodor Marmelade…

החומרים החדשים, מבלי לחשוף אותם ברשת כמובן ניחנים בשכבות של שירות על גבי הצלילים הרבים ובביט חדש ואכן משקפים התקדמות ביצירה מאז האלבום הראשון.

ומי נכח?

אוקי, אז כעת בקטע כמעט מדורי חברה וריכולים אולם מבלי לציין שמות, פרטיות וכאלו. מעבר לשלל סטודנטים למוזיקה שחלקם אף הגיע עם כלי נגינה, הייתה נוכחות של אנשי התעשייה, מפיקים, מוזיקאים בינלאומיים שאף נגנו עם חברי ההרכב פה ושם, באו לשמוע, לפרגן ולתמוך בימים אלו.

אפיפרה היא מעין חייזר מוזיקלי בימים אלו כאשר כל עולמות המוזיקה המקומית מתמקדים ביחד ננצח וכאב של לוחמים, בדרכם הם ממשיכים על קו אמנותי מסוים ולא פוסעים ממנו לשדות אחרים. טוב שכך, אנחנו זקוקים לאנשים שאמנות צרופה וטהורה היא לחם חוקם.

טעימה מיין ישן ומשובח