כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הגג הכי נמוך בתל אביב

פסטיבל שני לפרוייקט בלקוני טי.וי, הפסאז', אלנבי 94, מתחת לאדמה, שבת 25.01.2014, מביא את הקולות והצבעים מרובה של החגיגה – יובל אראל.

צביקה פורס. צילום: יובל אראל @סמסונג4
צביקה פורס. צילום: יובל אראל @סמסונג4

בספטמבר האחרון נפתחו באופן רשמי החגיגות מטעם פרוייקט בלקוני טי.וי אקא BalconyTv הסניף התל אביבי לפרוייקט הוידאו קליפ המוזיקלי חובק העולם, אחרי שהצטברה כמות לא מבוטלת של אמנים והרכבים מהסצנה העצמאית המקומית ברזומה הצילומים של הפרוייקט המבקש להנגיש את היוצרים המקומיים לעמיתיהם וכלל אוכלוסיה בעולם הרחב, התקיימה בראש השנה העברי החגיגה הראשונה, בה נטלו חלק מספר הרכבים מקומיים שכבר ככבו בפרוייקט במיני פסטיבל שהתקיים בפסאז' באלנבי.

פלורה. צילום: יובל אראל @סמסונג4
פלורה. צילום: יובל אראל @סמסונג4

אמש או יותר נכון משעות אחר הצהריים המאוחרות בואכה דמדומי הערב הראשונים נערך הסבב השני בפסטיבל הזה, באותו מקום, עם הרכבים אחרים, אלו שהספיקו להצטרף לסדרת הקליפים הכלל עולמית שצולמו על גגות ומרפסות העיר העברית הראשונה במהלך החודשים החולפים.

תמונה רננה נאמן הנדלר . צילום: יובל אראל
תמונה רננה נאמן הנדלר . צילום: יובל אראל

חלק מההרכבים והמוזיקאים כבר טעמו את טעמו של העולם הרחב, הן בהופעות מסביב לגלובוס והן באמצעות חשיפה לאנשי התעשייה שהגיעו לכאן מעבר לים במסגרת פרוייקטים אחרים, הרעיון בכללותו הוא ההנגשה והחיבור לחו"ל.

תעני אסתר. צילום: יובל אראל
תעני אסתר. צילום: יובל אראל

המיקום – הפסאז', באלנבי, כבר מזמן הפך לאחד המקומות החמים והנכונים לתרבות הצעירה, החל בערבי תקלוט מיובאים מעבר לים, הופעות של החשובים בסצנה העצמאית, שילוב סגנונות בין אינדי שמינדי להיפסטרו מזרחי עד מפגשי אווירת דקדנס דוגמת ערב נוסטלגי לוותיקי שנות התשעים, כל אלו מציבים את המקום, לצד אחיו הצנוע יותר – רדיו EPGB, למוקדי פעילות התרבות המוזיקלית העצמאית המתחרים בהצלחה רבה במקומות הוותיקים יותר, הן הגדולים והן הצנועים שקיימים כאן בעיר.

ג'ק אין דה בוקס. צילום: יובל אראל
ג'ק אין דה בוקס. צילום: יובל אראל

אז אחרי כל החפירות הללו, מה תאכלעס היה אמש?, ליין אפ בהנחייתו של לאון "נפולאון" פלדמן, שכלל את רננה נאמן הנדלר המלווה בנדב לוזיה, נועם חבקין ועידו גור וכמובן הנבל המעמיד אותה כאחת היוצרות היוצאות דופן בסצנה של גיטרה תופים בס, תעני אסתר, הרכב הרוק השמח שהיה במעין הפסקה קצרה וחזר במלא הכוח, לירון משולם אקא FLORA  שבאה עם כוחות רעננים לביצוע מיטב החומרים המוכרים ואפילו שחררה יצירה חדשה, ג'ק אין דה בוקס העולצים שעדיין לא החליטו מי מנגן על מה, כל שיר שלהם זו העמדה שונה לחלוטין על הבמה הקטנה בפסאז', צביקה פורס עם ההרכב החשמלי בהופעת גלאם דרמטית כרגיל, מהסוג שתמיד טוב לשמוע ולראות, גם צביקה משחרר ככה בקטנה שיר חדש. על שעותיו האחרונות של הפסטיבל ויתרתי (כן גם על הקינוח עם ויתרתי..) בשל התחייבויות נוספות, אבל ככה זה כשאתה צריך לכסות כמעט כל אירוע מוזיקלי עצמאי שמתרחש בעיר הזו…

בקטנה – בעל הבית, תנסו אולי להפסיק את המנהג הזה של עישון בתוך תחומי המקום, תשלחו את המעשנים למדרגות, זה לא באמת קול לעשן סיגריות, זה יותר בקטע של "הי, אני בוגר\ת ומחליט לעצמי מה טוב לי", אבל זה מסריחחחחחחחחחחחחחחח!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות

 וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

5 תגובות

  1. הייתי בפסאז' פעם אחת. טון סיגריות וטון דיבורים מהבר כל ההופעה. כשהאינדי ימצא לו בית יותר ראוי אחזור לראות הופעות. בינתיים שייקחו כסף מפראייר אחר.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא