כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

זאב טנא – אוהבים נקניקיות?

ליל שני, 07.02.2011 21:00 אוזן בר, המלך ג'ורג', תל אביב הופעה בהרכב מלא לרגל צאת הסינגל החדש "אם כבר" של זאב טנא, הגיע, שמע, צפה, צילם, הסריט, ולבסוף שרבט כמה שורות: יובל אראל. גם קולה קמפוס מפרגנים לתמונה.

בזאב נתקלתי לראשונה לפני שנים רבות באינטרנט, בשיטוטי המרובים הגעתי לאתר שהציג את האלבום "חתול שחור" כל כולו להאזנה והורדה ברשת, כולל מילים והתמונות. אז, זה לא היה חיזיון נפרץ כבימינו עתה. שמחתי מאוד על החינמיות הזו…ועצרתי כדי להאזין ולעיין במילים, תשמעו – נשבתי בקסם הפשטות, הישירות, והדבר נשלח לאחד מתאי זיכרון במוחי ונשמר שם. מספר שנים לאחר מכן, באחד מערבי "לכלוך באוזן" של לאון "נפולאון" פלדמן ראיתי את זאב לראשונה בשר ודם, הוא עלה לבמה, ביצע את אחד משיריו וגם שיתף פעולה עם אמנים אחרים שהיו באותו ערב, ושוב, נעלם לו מתודעתי, רק זכרונו של אותו ערב הצטרף לתאים השמורים מאז.

זאב טנא
זאב טנא

לא אלאה אתכם בסיפורים אבל המפגש הבא עם זאב היה במסגרת הטור שערך בתל אביב במיני מקומות שונים כחלק ממקדם המכירות לאלבומו החדש "זה שר", הוא התנחל ברחבת בית הקפה בפתחו של האוזן בר, שדרות בן ציון בואכה המלך ג'ורג'. ועם צוות נגניו וכמניין צופים ביצע ממיטב שיריו. אני הצטערתי באותו רגע שלא לקחתי עמי את המצלמה והוידיאו, גל בזל שאף הוא הגיע למקום הנציח את הרגע בכמה קליפים הלקוחים ישירות מהמרצפות במעלה המדרגות…

ההופעה הסתיימה ואני יצאתי מצויד באלבום אוסף ובו 18 שירים משלל אלבומיו של זאב, מה שנקרא המיטב.

לאחרונה, עם פתיחת מסע הופעות נוסף בהרכב חשמלי מלא לרגל הוצאת הסינגל החדש "אם כבר" הופיע זאב טנא ביחד עם להקתו, המתופף- ישראל נחום, גיטרה אמיר זוסקוביץ', גיטרת בס – שמיל פרנקל  באוזן בר בתל אביב. זאב, זחוח מה,עלה לבמה הקטנה ונתן את שלו, רשימת השירים מהאלבום החדש "זה שם", הוא פתח בשיר "לוקח את עצמי"

לוקח את עצמי ברצינות
גמורה…
חושב לעולם לא אמות
או מה?
אף פעם לא נח, דואג שכבודי מקומו יונח
אף פעם לא רגוע, חיית שעשוע.
לוקח את עצמי ברצינות
מדי…

וממשיך בשיר הנושא של האלבום "זה שר", וכך שיר אחר שיר מהאלבום מתנגן בקולו הצרוד מה. ומסיים בשיר "אם כבר"

אם כבר לתת, אז לתת בראש
אם כבר לתת, אז לא מראש.
אם כבר לפרוש, אז לפרוש בשיא
אם כבר לפרוש, אז בתור נשיא.
אם כבר לבוא, אז לבוא בזמן
אם כבר לבוא, אז לבוא מוכן.
אם כבר לשתות, אז לשתות הכול
אם כבר לשתות, אז אלכוהול.
אם כבר להיות
אז להיות
אם כבר להיות, אז להיות חרמן
אם כבר להיות, אז להיות סקרן
אם כבר לצאת, אז לצאת בזול
אם כבר לצאת, אז רוקנ’רול
אם כבר לקום, אז לקום בטבע
אם כבר לקום, אז לא בשבע.
אם כבר ליפול, אז ליפול קדימה
אם כבר ליפול אז לא אל אימא.
אם כבר לחיות
אז לחיות
אם כבר למות, אז למות על דליה
אם כבר למות, אז… באיטליה
אם כבר לחיות
אז לחיות
אלוהים ברא, אז אין ברירה…

ועוד משהו, הנקניקיות, אלו שבכותרת כאן למעלה, זה בכלל הפרנסה של זאב, טכנולוג מזון שמחזיק רשת קטנטנה של בתי אוכל לממכר נקניקיות במרכז תל אביב, בתיאבון

לצפייה  בגלרית תמונות מהמופע באלבום הפליקר שלי

לאתר של הזאב

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא