סיקור הופעות
כולל וידאו

פסטיבל Teleport – חגיגה בנמל חיפה

פסטיבל Teleport - פסטיבל על-חלל בנמל בשיגור חי(פאי)

תכלה שנה וקללותיה ועוד איזו שנה זאת הייתה. עוד וריאנט, עוד חיסון, עוד בחירות ועוד טירוף במלוא מובן המילה. מהרגע שעולם התרבות חזר לבעוט והתו הירוק הפך לרישיון הרשמי, היה ברור שמכל הסחל'ה הזה, צריך איזה משהו להוציא את הכל החוצה ולעוף לחלל. זה מה שעשו כאן בחיפה בנמל, פסטיבל Teleport בשיגור חי לאווירה מכוכב אחר כשהיו 3 מימדים…"במת הטרמינל", "במת הגנרטור" בה נתנו מוזיקה אוונגרדית ופאנק, והבמה המרכזית "במת המערבולת" שלשם נסחפנו.

זה התחיל עם להקה סופר מקורית בשם "תזמורת הצעצועים של איגור קרוטוגולוב" בה ההרכב ניגן עם צעצועים של כלי נגינה, אח"כ עלה הרכב ההיפ-הופ SHABAB, שבא להראות שיש כבוד למגזר ונתנו ראפ והיפ-הופ בשפה הערבית שהגניבה את הקהל.

בשעה 20:00, עלה הנסיך החדש של המוזיקה הישראלית, אלון עדר והלהקה, שביחד כבשו כל פלייליסט אפשרי בכל תחנה ובכל חור אפשרי. למרות הייחוס המשפחתי המכובד, הוא מוכיח בכל פעם מחדש שהוא אומן בזכות עצמו ובא לכאן לעשות שמייח לפי מה שחזיתי.

פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד

משמי הארץ הוא נחת בחיפה וכיאה לאווירת על החלל, הראשון ששיגר מתוך הג'ונגל הגדול הוא "חיה קטנה". משם התחיל לשגר להיטים מהמכונה שלו אחד אחרי השני כמו שעשה בעשור האחרון . עם "אישה שלי" בני הזוג חיבקו את הבנות זוג שלהם תוך כדי, והאווירה האינטימית המשיכה עם חושך מהשמיים כשביצעו את "והלכתי בדרך".

אם הטרנד עכשיו הוא להיות כסאחיסטי/אוונגרדי ולנסות מיליון בחזקת מיליארד צלילים וקולות, פה אלון עדר והלהקה שומרים עטרה ליושנה ונותנים המון כבוד לסופט רוק הישראלי הקלאסי. למשל ב"כוכב קטן אחד" זה היה נשמע כמו המשך ל"ילדי הירח" של שלמה יידוב ובביצוע שלהם אתמול לסינגל הדנדש "בקול גדול", הם יצרו אווירה קוסמית של מקהלה, כשהקהל ביצע את הפזמון.

כשהגיעו ל"אל תעזבי אותי", אלון ניגש לקהל ללחוץ ידיים בדיוק כמו שמתבקש וכיאה לקהל החיפאי, אלון לא שכח להקדיש שיר אהבה לצפון במיוחד למישהי שונה, שכונה שהיא מ"קרית שמונה" ולבסוף כשביצע את "קצת אהבה לא תזיק" והקהל החזיר בע"פ בפזמון את "לבד…. לא טווווב". ועדר השאיר טעם של עוד. נראה שלא משנה כמה חדשנות יש, אין על אולד-סקול (אני עוד אחזור למטאפורה הזו בהמשך…).

כשהם סיימו, הפסטיבל עשה סוויץ' ל-MODE של אינדי ומה יותר להיט מעל הנמל והרציף מאשר האוונגרדית והאגדה, כהן ריף. היישר מהמימד האוריינטלי של מדבר סהרה במקצב הדרבוקה עלתה ריף עם גלימה כסופה ועינטוזים שהזכירו את התקופה בהן רקדניות בטן היו סלביות לכל דבר ועניין. משם שיגרה את הלהיטים בצרפתית כשהיא נוטפת כריזמה וסקס אפיל.

פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד

השירה הורסיטלית שלה בשבירות בין הנמוכים לגבוהים, נשמע כמו הומאז' לזמרות הפופ הצרפתיות לאגדה המרוקאית מהרי האטלס, הזמרת נג'את אאטאבו. זו הייתה חגיגה אוריינטלית מערבית שכללה שיר אהבה לÀ Paris, הלהיט החדש Tempo מהאלבום האחרון Quelle Heure Est-ll וחגיגה שלמה של פיזוזים על הבמה עם המון אנרגיות שהטריפו את הקהל, שלגמרי לא נשאר אדיש לקצב המזרחי מכמות השירים ובמיוחד מהנוסטלגיה של סרט ערבי יום שישי עם "חלאס".

חלאס? זה ממש לא הספיק, כי העם דרש מלבד קצב מזרחי זה לקחת חלק באירוע העל-חלל ההיסטורי…מופע האיחוד של 'הבילויים'!

כיאה להופעות בינלאומיות וילון אדום השאיר את הקהל במתח לקראת מה שהולך לנחות. בדיסטורשן שהרעיד את הים של פיראוס, התחילו לעשות "הבילויים", בילויים בחיפה עם שלל הלהיטים הבלתי נשכחים. זה התחיל עם "נפלא פה" והיה אכן נפלא כשגם הקפיצו את הקהל עם "אני מקיא" (תלוי בכמות הג'אנק והבירות).

פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד

הם לא שכחו להזמין את "חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד" כששילבו את רוח הקאנטרי ונועם ענבר לא הסתיר את התרגשותו כשאמר "שמחה גדולה לראות את הדבר האיזוטרי הזה".

מלבד איזוטרי זה היה גם סוריאליסטי לשמוע בלייב את גרסת הפולק ל"באב אל ואד" של יפה ירקוני המיתולוגית וביחד עם "שוש אלמוזנינו" חזרנו לימי המערבונים בה החבריה היו מבלים יחדיו במסבאה. נועם התלהב כשאמר 'נראה שאתם יודעים את כל המילים'

ובפתיח של משחק כדורסל הם הגיעו עם טעמים של אשכולית ומנדרינה בלהיט "בחסות המועצה לפירות הדר" שבאייטיז, זה יכל להשתלב נהדר בתשדירי השירות לצד "מוגש בחסות מועצת הכרוב".

אחרי שהתלבטו עם לעשות את השיר הבא או לא, הם לא השאירו יותר מדי את הקהל במתח עם 'אין מה לומר' בזמן שהקלידנית משקה את העציצים, כי באמת לא היה מה לומר.

ואז הגיע השיא של השיא. כשהגיעו הבילויים ל'את תהיי שלי כשנפוליאון יכבוש את עכו', עלתה בחורה צעירה לבמה והציעה לבת הזוג שלה נישואים, כשברקע התנוסס השלט 'את אמרת כשהבילויים יתאחדו את תהיי שלי'.

וואחד סגירת מעגל. "הבילויים" נתנו את ברכתם לזוג הצעיר ב"מאחלים שמחה והרבה ילדים. תנסו מה כבר יכול לקרות?".

בשילוב המקצב צועני של "הכינור הנאמן" של ירדנה ארזי, אחרי שכבשו את עכו, הם המשיכו להקפיץ את הקהל עם 'שגר פגר' וימי ויסלר הוסיף שזה היה רעיון טוב (להתאחד).

וכן…גם כאן…לפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות וכיסוי וילון אדום, אך ההדרן הגיע כשהחברה עלו לשיר עם אקורדיון וברוח הקומזיץ ביצעו לסיום את 'ניפגש על החוף…כשיגיע הסוף'.

אבל מי מוותר דווקא בסוף? במיוחד לא 'ויתרתי' כשאיתי זבולון, יהונתן כספי ונמרוד ליברמן עלו לבמה במדי מלחים ובאו להעיר את המתים עם דיסטורשן מטורף ופאנק רוק כמיטב המסורת של האולד-סקול. הם נתנו את מיטב הגדולים שלהם, כמו 'מאז שעשיתי אסיד אני לא מבחין בין אמא לאבא', 'חבר שלי סגר 28' ו'גם קופים יודעים להתרבות'.

פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד
פסטיבל Teleport בנמל חיפה, צילום תומר שיינפלד

מה- ep החדש, הם נתנו ברוק עם "יום רווקים סיני שמח", שהוקדש עבור כל הרווקים הסינים באשר הם ונגד אלו שהפכו את תרבות הצריכה לברכת הדרך שלהם.

מי שגנב את ההצגה לא פחות מהטריו הייתה בובה מנופחת ממין זכר, מעין הומאז' לאותה בובה מפורסמת של באד באנדי, שהקהל העיף לאוויר ורקד איתה פוגו כמו בימים של רוקסן.

ועם כבר רוקסן אז "ויתרתי" הקפיצו את הקהל עם "פרנויה אורבנית" ואחרי שעשו "סידורים של מבוגרים" נראה שיש להם פוטנציאל להיות לימפ ביזקיט הציוניים.

הם לא שכחו להזמין לבמה את אורחי הכבוד, ארקדי דוכין, דייויד ברוזה וזאב נחמה בצורה הכי וירטואלית שיש.

אבל אחרי כל האושפיזין הבלתי נראה שהעלו הפעם הפתיעו והעלו את השרוף. רגע…השרוף??? בזמן שמנסים לעכל מה הולך על הבמה, וזה נראה שהפעם זה באמת רציני, איך שהדיסטורשנים פעלו המסיכה ירדה וזה היה שוב חיים צינוביץ' האגדי!

ובתור אחד שגדל על הרוק הישראלי של הניינטיז, מבחינתי יש כמה שהם פייבוריטים וצינוביץ' הוא ללא ספק אחד מהם והוא בא לעשות את הכי טוב שהוא יודע…רוק לתוך פרצוף שלך! עם 'שקר החן הבל היופי' ו'לך עם הכעס!'. "ויתרתי" שיחקו אותה בענק עם האושפיזין הכי לא צפוי שיש וחיים צינוביץ' גנב את ההצגה. הוא לא היה צריך יותר מדי כדי שיראו שהוא אכן פאקינג אגדה!

ואיתי זבולון לא בזבז רגע לעשות סטייג' דייוינג כמו בימים הגדולים של הניינטיז בהופעות רוק. אפשר להגיד ש'ויתרתי' לגמרי הגיעו מכוכב אחר ודאגו שאחרי סופט רוק, פולק וקאנטרי, אף אחד לא יפתח את השבת בלי דיסטורשנים של קידוש!

האווירה הייתה לגמרי מכוכב אחר! היה הכל מהכל בכל מה שקשור לשלל ז'אנרים, אומנות מקורית וכמובן רוק ישראלי שמצד אחד שומר עטרה ליושנה ומצד שני כסאח לתוך פרצוף שלך, כשהאומנים עזרו לשכוח מהצרות ולפתוח שנה חדשה וברכותיה עם פסטיבל על-חלל בנמל בשיגור חי(פאי).

רגעים מהפסטיבל

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

תומר שיינפלד

תומר שיינפלד יליד 1966 נולד עם נכות שמחייבת אותו להשתמש בכסא גלגלים אוהב מוזיקה מאז ילדות ,הולך להופעות עוד מנעוריו כאשר היה צריך "לסחוב" את אבא שלו להופעות כי לא היה עצמאי, חיידק הצילום נדבק בו ב- 15 השנים האחרונות ומאז הוא משלב את שני הדברים שהוא אוהב לעשות - צילום והאזנה למוזיקה - הופעות חיות במיוחד, מצלם עבור הבלוג של יובל אראל מעל שנה. או כמו שתומר אומר כדאי להרגיש חי צריך איזה 2,3 הופעות בשבוע . הכינוי של תומר הוא The Rolling Photographer

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: