סיקור הופעות
כולל וידאו

המופע של דיקלה באצטדיון בלומפילד

המופע של דיקלה באצטדיון בלומפילד במסגרת הפסטיבל של עיריית תל אביב

היה זה המופע החותם את הפרויקט המוזיקלי המשותף של עיריית תל אביב ודיגיתל במסגרת הפעילות לחזרה לשגרה עבור תושבי תל אביב, שלושה ימים בסוף השבוע במהלכם התקיימו מופעי מוזיקה על פי כללי התו הירוק בשלב הראשון המאפשר התכנסות של עד חמש מאות צופים וצופות בעלי תעודת תו ירוק או תעודת חיסון מלאה במתחם תחת כיפת השמיים כדי לחוות הופעה, את הפסטיבל פתח בצהרי שישי המופע של עברי לידר, המשכו במוצאי שבת עם מופע להקה מלא של שלום חנוך וביום ראשון אשר החל עם מופע שקיעה של ירדנה ארזי ונחתם כאמור בשעת לילה עם דיקלה ולהקת הנגנים.

דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל

בכלל, דיקלה היא מבין המוזיקאים האהובים אשר לא ישבו בשקט במהלך השנה האחרונה, השנה בה עולם התרבות סגרת את דלתותיו, דיקלה הספיקה להשיק מספר שירים חדשים ולשתף פעולה עם אמנים ומוזיקאים נוספים, כמה רגעים לפני הורדת המסך על הסצנה היא השיקה את השיר "רק תגיד" שהנו פרי שיתוף פעולה מלא בכתיבה והלחנה עם צמד הפזמונאים דולב רם ופן חזות, המשיכה באביב האחרון והשיקה שיר נוסף משותף בו אף מתארחים עידן חביב ומארק אליהו – "ואז את תראי", נטלה חלק בדואט מפעים בשיר "בראשית" שכתב הפזמונאי המנוח אהוד מנור והלחין אהוד נוי, לצידה של זהבה בן במסגרת פרויקט "צו השעה", וממש לאחרונה פתחה את שנת 2021 עם השיר "ביי ביי" אותו היא כתבה והלחינה יחד עם יפתח שחף ואוריאל וינברגר בהפקתו המוזיקלית של יעקב למאי.

דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל

דיקלה נחשבת כזמרת ווקליסטית מהאהובים והאיכותיים במוזיקה הישראלית. שיריה והופעותיה הם מפגן מרגש של סערת חושים מלאת עוצמה, חושניות והעצמה ההופכים לחגיגה משותפת של הזמרת והקהל.

המופע בהובלתה של דיקלה המלווה בהרכב נגנים הכולל את הקלידן רועי נויפלד, הגיטריסט יפתח שחף , נגן הבס מיכאל פרוסט, המתופף אבי אבידני , כלל ממיטב להיטיה של דיקלה הן מהאלבומים הקודמים והן מהשירים החדשים כולל מחרוזת ימתיכונית ערבית לשמחת הקהל שקם על רגליו לרקוד ליד המושבים, לא ממש מאושר על פי כללי התו הירוק, אבל, הי, אנחנו תחת כיפת השמיים, כולם מחוסנים, בואו לא נגזים.

דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
דיקלה באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל

אז מה היה לנו? לא ממש לפי הסדר כי לדיקלה הסטליסט הוא בבחינת המלצה בלבד ואין לדעת איך היא תפתיע בשיר הבא.. – אין עוד אהבה כזאת, הוא כותב לי מאמי, מסקרה שחורה, ואם פרידה, שבע בערב, בדידותי הנהדרת, Here Comes The Rain Again, אתי, בטח התגעגעת, שבועיים, רק תגיד, ואז את תראי ועוד ועוד…

אסכם את שלושת ימי הפסטיבל באמירת תודה גדולה להפקה שלא רק שהפיחה רוח חיים ותקווה במאות הצופים מידי יום אלא באופן אישי אף החזירה לי את הריגוש וההנאה מהתחושות של מופע חי מלא ומושלם עם קהל פעיל, אווירה שהייתה מאוד חסרה לי במהלך השנה החולפת,

בתאריך 6 באפריל תופיע דיקלה במועדון גריי ביהוד, כאן אפשר לרכוש כרטיסים.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

קטעי וידאו מהמופע, צילום אדוה אראל

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: