כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

המופע של נטע ויסמן – Miracles

נטע ויסמן משיק אלבום חדש - Miracles בתאטרון תמונע ומארח את ברי סחרוף, מוצ"ש 14.09.2019, נכח ותיעד – יובל אראל, עדשה נוספת – מוטי קמחי.

מבלי להיכנס לכל מיני סיפורים מיתולוגיים כאלו ואחרים על אותם ימים בשנות השבעים אנסה להתמקד בהווה – נטע ויסמן, פעם ברזל מלובן, זבוב, מים חמים, SOB ואחת ההחמצות של מינימל קומפקט שקמה כשהוא כבר היה בדרך לישראל מאירופה הקרה, משיק אלבום חדש כפרויקט מוזיקלי. האלבום החדש, Miracles  שמו הוא בעצם שיתוף פעולה ואף סגירת מעגל של מערכת יחסים בין נטי לבחורה הולנדית – לינדה פיקה, אותה הכיר נטע לראשונה כשהייתה בת 16 באמסטרדם בשנת 82', המפגש הנוכחי ביניהם וחידוש הקשר הוביל לעבודה משותפת על מספר שירים והקלטתם לכדי אלבום, את הסיפור אודות הקשר שהתחדש סיפרתי כאן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אמש כאמור, הוקדש הערב לציון השקתו של האלבום החדש של נטע ויסמן, אמנם לינדה פיקה, שותפתו ההולנדית ליצירת השירים לא נכחה, את מקומה על הבמה כזמרת ווקאליסטית, שדרך אגב התגלתה כפרפורמרית מצויינת, קיבלה על עצמה הגר בר חווה לצד הנגנים עודד הדר בגיטרת בס ושירות ואריק טננבאום על התופים.

הקהל שמילא את המועדון היה סוג של משתתפי פגישת מחזור לנערי ונערות שנות השבעים משכונת רחוב ויצמן פינת בארי בתל אביב של פעם, בין הדברים החדשים שנחשפו בפני אמש הייתה גם העובדה שאחד מנגני להקת ברזל מלובן של נטי ויסמן בשנות השבעים היה לא פחות מאשר כתב הפלילים המפורסם  בוקי נאה שנהג להכות בטמבורין בזמן ההופעות…

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קצת אחרי השעה עשר נטי ויסמן עולה לבמה עם הרכב הנגנים ובמשך שעה וחצי לערך מגיש בזה אחר זה מבחר מיצירותיו העוטות מעין מעטה של פופ אפל הנעטף בהפקה אלקטרונית. אמנם המופע הוגדר כמופע השקה לאלבום החדש אך רק שיר אחד ממנו בוצע על הבמה – "What if… I ask"  אשר שוחרר כסנונית הראשונה מתוך האלבום.

אולם מרכזו של הערב היה באירוח של ברי סחרוף כאשר נטי וברי בצעו יחדיו שלוש גרסאות מחווה ליצירות עליהן גדלו במאה שעברה – רוקסי מיוזיק, דיוויד בואי ולהקת מגזין.

קטעי וידאו מהמופע

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא