"להישמע להוראות השימוש" אנטיביוטיקה, ניעור השקה

יובל אראל 24/09/2011, 11:38

6 דקות קריאה

"להישמע להוראות השימוש", מופע השקת אלבום בכורה ללהקת אנטיביוטיקה, לבונטין 7, 22.09.2011 23:30. הגיע, צילם, הסריט, שמע נהנה וכתב – יובל אראל.

דן פביאן בלוך – אנטיביוטיקה. צילום: יובל אראל

להקת "אנטיביוטיקה", מהלהקות הפועלות בסצנת האינדי המקומית, מקדמת את היצירה המקורית בשפה העברית. "אנטיביוטיקה" מתכתבת עם להקות שנות השמונים בישראל, בהמשך ישיר ללהקות אלו אשר העמידו את הטקסט וצורת הגשתו במרכז, מעמידה להקת "אנטיביוטיקה" במרכז היצירה טקסטים מבריקים וקצביים, המוגשים באופן אקסטטי וסוחף, המבוסס על סינט-רוק חד ומדויק.

הלהקה קמה כחלק מגל האלטרנטיבה החדש של שנות האלפיים, מושפעת מהאפלה והפאנק של אז כמו גם מהביטים והחדות שמאפיינים את המוסיקה של היום. אנטיביוטיקה הוקמה בשנת 2005 על ידי דן פביאן בלוך וגיא רוזנבלט, אשר ניגנו יחדיו בהרכב רוק קודם שהתפרק זמן קצר אחרי שהוקם. נשענים על פאנק וניו ווייב של סוף שנות השבעים ותחילת השמונים. מושפעים מהרכבים כגון טלוויז'ן וג'וי דיויז'ן מחד והקליק ונושאי המגבעת מאידך, יצרו האנטיביוטים חומרים הדנים ב"מסרים סותרים, צפיפות אורבנית, אהבה נכזבת ומין חסר תוחלת" כהגדרתם, כאשר בלוך אחראי על רוב הטקסטים.

נושאי הכתיבה מערבבים את חיי היום יום עם הזיה, איבוד החברה, חופש אינדיבידואלי מוחלט והניכור שבעיר הגדולה. נושאים אלו עולים בקנה אחד עם מה שמכונה היום "דור ה-Q": כמיהה לחופש מוחלט עד כדי אנרכיה המתרחש בסוואנה האורבאנית, המספקת בעיקר תחושות של זרות וניכור. גם מאזין שאינו מתעמק בשורשי היצירה ה"אנטיביוטית", יכול למצוא עצמו מזמזם את השירים, מתוך הזדהות מילולית ומוזיקלית עם עמדות של ביקורת ומחאה.

אנטיביוטיקה הם – דן פביאן בלוך בגיטרה בס ושירה, ניר זילברמן על התופים, נורית שטרנברג על הקלידים וגיא רוזנבלט בגיטרות.

את המפגש הראשון שלי עם הלהקה חוויתי בשלהי שנת 2008 עת הופיעו בסלון ברלין במתכונתו הראשונית, כבר הספקתי לשמוע כמה מהשירים של ההרכב והזדמנות זו גם המציאה לידי את אלבום האי.פי שלהם "לאור היום".

מאז חרשה הלהקה בהרכביה השונים את מועדוני השוליים בתל אביב ומחוצה לה, פה ושם היו לנו מפגשים במופעים שונים הן במסגרת "לכלוך באוזן" והן בחגיגת יום הולדת החמישי ללייבל פית.קית בפברואר 2010. הספקתי לשמוע את הלהקה בהרכבה הראשון, לחוות את השינויים הפרסונאליים וההרחבה מטריו לרביעייה עם הצטרפותה של נורית והקלידים.

האלבום המלא והבשל של הלהקה, "להישמע להוראות השימוש", בהפקתו המוסיקלית של דני אברג'יל (מלהקת גיישה נו) יוצא עתה – ספטמבר 2011, האלבום למעשה חותם את שנת האינדי הנוכחית שהייתה פורה מאוד. לפני כמה שבועות שחררו חברי הלהקה לרשת את הסינגל הראשון מתוך האלבום, שיר המצביע על חידוד בכיוון המוסיקלי ותודעתי של "אנטיביוטיקה".

סלנואיד
מילים ולחן: גיא רוזנבלט ודן פביאן בלוך

אקסטטי, מכוון מסיבות, אורות,
שורות שחול זורות
קוסמונאוט כושל שסופר את הזמן
עד שהחבל יתחיל לסחוט
בקטע פלסטי, החלל משתנה לתוך חלום על הזיות
כמה סימפטי הרגע המוצהר של כוונות שקריות

בכל מקום, כל היום
ערפל מרחף ברום
כל מקום, כך פתאום
העורב מרחף היום
בכל מקום…

סלנואיד
חי בוויד

פנטסטי, פעימה של הלב קורעת עוד מהכאב
כמה אלסטי הרעד הפועם בתוככי אדם זאב

בכל מקום, כל היום
ערפל מרחף ברום
כל מקום, כך פתאום
העורב מרחף היום
כל מקום, כל היום
הכאב מתפוצץ פתאום
בכל מקום…

סלנואיד
חי בוויד

כשנודע לי כי הלהקה עומדת בפני השקת אלבום בכורה מלא ביקשתי מענה על כמה שאלות, אותן שלחתי לדן, אז הנה כמה שאלות ששאלתי את דן ותשובותיו

למה אנטיביוטיקה, נגד מה?

נגד כל מה שמנסה לכפות עצמו עלינו במסווה אורגני . כאשר הוא למעשה חלק ממערך מחושב וקר למטרות אישיות ו "מהונדס " על מנת להציג עצמו כחלק טבעי מהחיים, ביוטיקס – אם זה צרכנות,פוליטיקה,תרבות וסחר בסבל ונשים

כמה זמן הלהקה קיימת, ספר קצת על גלגולים קודמים של ההרכב, פרט לצמד דן וגיא.

הלהקה קיימת כחמש שנים והחליפה שלושה מתופפים. פנינו למספר נגנים מוכרים ואף אחד לא התאים בדיוק לרוח הלהקה,ואז פגשנו את ניר זילברמן שניגן בלהקת קאברים שמכסה בעיקר רוק ישראלי,הוא הכיר אותנו בהופעת פריצה שהתקיימה בערב אינדי והתחבר לחומרים ולטקסטים, עבדנו איתו חודשיים וחזרנו להופיע .

כמה מילים על ההתעדנות המוסיקלית שהוסיפו למוסיקה הקלידים האלקטרונים של הבחורה היחידה בהרכב…

הקלידנית נורית שטרנברג הצטרפה לפרויקט באוזןבר קאברים של CARDIACS וזה הספיק כדי להבין שהיא הייתה החלק שהיה חסר לנו, למרות שכטריו נהנינו מאוד – זה היה לפני שנתיים בדיוק נכנסו לעבוד על האלבום ולא הספקנו לחשוב כמה היא תתאים – הצענו והיא ענתה,כנראה גם היא הרגישה את זה. ההופעה הראשונה שלה עם אנטיביוטיקה הייתה בחגיגה הגדולה חמש שנים לפתקית.

ברגע שהקלידים הצטרפו זה פתח עולם שלם ואין סופי של צלילים והרמוניות, המשולש הפך למרובע ושכח שהוא עגול עברנו מלהקת פוסט פאנק מינימליסטית למחסנית מלאה של ניו ווייב.

מה השתנה בלהקה מאז האי.פי לאור היום? איך דני אברג'יל משתלב בהפקה, מה התווסף למנגינה בזכותו?

האי.פי שהוקלט בשנת 2008 שירת למעשה צורך טבעי להציג סקיצות מקצועיות לגורמים בתעשייה והפך מהר מאוד לאי.פי וזאת בעיקר בשל שדרנים כלאון פלדמן ואינדיאנים כדיאמונד דוג שקידמו באינטנסיביות אינדי גולמי.

מה שהשתנה מאז זה המים שעברו מתחת לגשר – כל ההופעות והאנשים שפגשנו בדרך – הם עיצבו אותנו, דני אברג'יל שימש כמהנדס לקראת הבניה של הצלילים המוקלטים באולפן הוא הכניס מקצוענות ,טאטא את הרשלנות והציב מולנו מציאות ברורה – ואז הוא מיקסס את הכל, זה כמובן השפיע על איכות הסאונד ודיוק המנגינה. באיזהו שלב הבנו שכל אלבום אמיתי הופק על ידי בן אדם אמיתי וזה בדיוק מה שראינו בדני…

כמה נדבקת אנטיביוטיקה לסצנה העתיקה של פינגווין, ליקוויד, רוקסן וקולנוע דן מבעד לעדשה מכונת הזמן…(פשש איזה ניסוח)?

אנחנו לא נדבקים לכלום במובן השלילי. התקופה הזו שאתה מציין הייתה ירית הפתיחה של הגל האלטרנטיבי הראשון בישראל – המוזיקה והתרבות שנעשתה כאן יצרה שורשים אמיתיים בתרבות המקומית ואנו נטועים בהם- אנחנו רואים בגל את העולם שבו הינו חיים אם מכונת הזמן שלך הייתה תקינה – אבל אנחנו חיים היום והמבט לשם תמיד מציב מגדלור לאוקיאנוס התרבות המקומית בו אנו שטים היום אך לא מעבר לכך (פשש איזה ניסוח).

או קי, האלבום הושק (ככל הנראה תהייה חגיגה אמיתית מלווה בהרבה טומהוק מסביב למדורת הטיפי בלבונטין) מה הלאה? מעבר למסרים המחושבים, מקצתם "כבדים" יש רצון להמשיך ולהתקדם בסימון ההרכב מעבר לסצנה המקומית או שעברית שפה יפה?

עברית שפה יפה מאוד

אנטיביוטיקה, לנער לפני השימוש. צילום: יובל אראל

יום חמישי בלילה, זה החמישי האחרון של השנה העברית, עוד שבוע ונחגוג את ראש השנה, השעה 23:00 ברחוב לבונטין בתל אביב מתחיל להתאסף קהל צעיר הממתין למופע החגיגי לציון השקת האלבום המלא. לקראת חצות המרתף בלבונטין7 מתמלא, הערכה של אחד הצופים כי כמאה וחמישים איש מסתדרים אל מול הבמה הקודרת. על קירות המרתף תלויות מודעות המפרסמות את הופעותיה של להקת אנטיביוטיקה במועדונים שונים בעיר ומחוצה לה, אכן הזמן רץ מהופעה להופעה…בדוכן המוצב ליד הבר מוצע האלבום למכירה, 15 שנקל כולל סיכה לבחירה. דיל ממש טוב.

נורית שטרנברג עולה לבמה, אורות, אט אט מתחילים צלילי האורגן החשמלי להתפזר בחלל המקום, מתח מתחיל להיבנות באוויר (הממוזג…), אחד אחד מצטרפים חברי ההרכב לבמה, המופע מתחיל.

בחלקו הראשון של המופע מבצעים חברי ההרכב את סלנואיד, השיר המבטיח של האלבום, ומיד אחריו את גינות ציבוריות, אותו שיר שלא זכה להיכלל באלבום הבכורה, אותו ניתן למצוא רק באלבום האי.פי "לאור היום".

בהמשך חלקו השני של הערב מזמין דן פביאן בלוך את האורח הראשון, רועי פרויליך מ"נערות ריינס" ומזכה אותו בביצוע משותף לשיר "מגזין", שיר מבטיח נוסף מאלבום הבכורה, הם מקנחים בשיר של "הנערות" – הילוך איטי.

האורחת הבאה שמצטרפת לחגיגת ההשקה היא הצ'לנית קרני פוסטל, בוגרת להקת DXM , כמחווה מבצעים המוסיקאים את השיר "אמא שלי" של DXM.

החגיגה ממשיכה עם הצטרפותו של דני אברג'ל, סולן "גיישה נו" והמפיק המוסיקלי של "אנטיביוטיקה", דני פותח את מקצבי הגיטרה בשיר שהכניס את ההרכב לתודעה המקומית – מונו מליציה, הפעם הוכנסו עיבודים המוסיפים מימד אחר לשיר, בקטע המתאים מתפרע דני בסולו מוטרף ורועש על הגיטרה, מציג לקהל את החוויה של "גיישה נו".

הסט ליסט של המופע כולל למעשה את כל שירי אלבום הבכורה, האורחים שהצטרפו התכבדו כל אחד לבצע שיר שלהם לצד שיר של ההרכב, את החגיגה הרועשת מקנחים מעט לפני שלב ההדרן בצוותא עם דני אברג'ל ואורחת מפתיעה – שילה פרבר המצטרפת לשיר הגותי – דליה בן שושן, אפשר לאמר ששילה גנחה את עצמה לדעת את הצליל האחרון…

וכרגיל בהופעות שכאלו, המוסיקאים מודים לקהל ולכל מי שנטל חלק בהפקת האלבום, ירידה מהבמה, דקה הפסקה וההדרן הכפול המסתיים ב"השחר"…אכן שחר של יום חדש נפתח בשתיים אחר חצות, אין ספק שהמוסיקה של אנטיביוטיקה העפילה לדרגה משובחת, מעודנת יותר אך יחד עם זאת עדיין עוקצנית, הראיה החדה נשמרת בתכנים והעיבודים המוסיקלים אך מוסיפים ומשפרים את המסגרת הכוללת. לכו על זה ותשמעו להוראות השימוש….

לחצו לצפייה בגלריית תמונות ממופע השקת האלבום

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150320407824654.359854.721654653&l=620220c9b6&type=1

אנטיביוטיקה עם קרני פוסטל – אמא שלי (DXM). צילום: נעמה גולד