כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

אבן, נייר ומספרים, המנצח מבין השניים

אחת שתיים שלוש, מופע השקה חגיגי לאלבום הבכורה של גולשי אבן נייר ומספריים, מועדון גגארין, אורחים – גיטרות הזהב של עוזי פיינרמן ואורי כנרות, The Orions, ועוד חברים. חמישי 06.03.2014, נכח, גלש בשובר ראשון, תיעד ומדווח – יובל אראל.

אבן נייר ומספריים, השקה. צילום: יובל אראל
אבן נייר ומספריים, השקה. צילום: יובל אראל

גולשי האבן, הנייר והמספריים הם להקת רוק אינסטרומנטלי ישראלית המנגנת קטעי מוזיקה מקוריים המשלבים את סגנון מוזיקת הגלישה משנות השישים לצד צלילים מהמזרח התיכון. כך מגדירים שי לנדא, טל אורן וגל חי את הטריו המוזיקלי שלהם.

המפגש הראשון שלי עם להקת RPS Surfers היה בבניין ישן ביפו, שנקרא "הפאלאס", הארמון, במהלך מסיבת הופעות לפני שהוא פונה לרגל שיפוצים, את שי לנדא הכרתי כקונץ אמיתי שהתארח לא פעם בליין "לכלוך באוזן" בגימיקים שונים. במהלך השנתיים האחרונות השתלבו גולשי האבן, הנייר והמספריים, מעת לעת עם חברים נוספים בהרכב, בהופעות רבות הן כאורחים, הרכב חימום והן במופע מרכזי בשלל מועדונים ומיני מקומות קטנים בתל אביב, עם הצלילים הכל כך אופייניים להם המחזירים את עטרת הצלליות, נערי החוף, דיק דייל והוונטוררס ליושנה, לימים שלונגבורד היה ברירת מחדל בין גלי החוף בהוואי, קליפורניה, אוסטרליה וחוף פרישמן בתל אביב…

שלנדא, מוכן להתקפה, שובר שני. צילום: יובל אראל
שלנדא, מוכן להתקפה, שובר שני. צילום: יובל אראל

האמת שגולש הגלים היחידי מבין חברי RPS Surfers הוא שי לנדא הנוהג להופיע עם חליפת גלישה ארוכה של קוויקסילבר וגלשן ארוך מונח למראשות האורגן שלו…

אבל לעניינינו, אמש חגגו RPS Surfers את השקת אלבום הבכורה – "Danger Beach" בהוצאת "אאודיו מונטאג'" הקרוי על שם פיק הגלישה בשולי הכרך שהושק כפריט וינטאג' אמיתי בפורמט ויניל (טוב, יש גם מדיה דיגיטלית בבנדקמפ…).

וזה הזמן לצאת לגלישה על הגלים עם גולשי האבן, הנייר והמספריים, לגלוש בחוף הסכנה, היכן שהגולשים האמיצים פוגשים את העולם המיסתורי מתחת למים. ישנן שמועות שגלי האקסטרים נוצרים בפיק הזה על ידי מפלצת תת מימית מפחידה הניזונה מגולשים…האגדה גם אומרת כי הגולש שינצח את המפלצת יזכה בגלישה על הגל האולטימטיבי… הדרך לחוף זה איננה קלה או קצרה, אתה לא יכול פשוט ככה להגיע לחוף ולחצותו יחף עד הגלים עם הלונגבורד שלך, כי מאחורי הצוק המשקיף לים ממתינים המכשולים…

האבן – כבר מרחוק ניתן לשמוע את המיית הגלים המתנפצים על מזח האבן הנטוע בחוף הסכנה, יש דרך ארוכה לחתור עד הגלים הממתינים לגולשי הנשמה המיומנים מעברו השני של המזח.

הנייר – כאשר הגלים מתייצבים בסוול המרשים והגולשים מברכים את אל הים בברכת "פוסידון מאהלו" הם מקווים להצליח בגלישה ולא להתקפל כמו פיסת נייר רטובה…

המספריים – כאשר השמיים מתקדרים והרוח מתחילה לילל, קולות מפחידים נשמעים ממעמקי הים, הגולשים המכירים את האגדה מתחילים להשתין בחליפת הגלישה מפחד, ואז הוא עולה מתוך הגל, הגולש המוכסף, הוא נלחם במפלצת בידיו החשופות, הוא שורט וחותך את המפלצת הימית באצבעותיו כאילו והיו מספריים, דמה של המפלצת משפריץ מעל הגלשן, הים מתחיל לסגת והעננים מתפזרים, השמש יוצאת והגולש המוכסף ממשיך בדרכו לעברה.

(זה הכל במוח של שלנדא ועל צידה האחורי של עטיפת התקליט…)

הערב נפתח לצלילי שנות החמישים והשישים עם להיטי סרף קלאסיים בתקלוט של  RADIOTRIP (עופר טל ואורי ורטהיים). חברי ההרכב המוכרים בסצנת האינדי שמינדי התל אביבית השקיעו בחגיגה ודאגו לשלל אורחים מכובדים שיעטרו את המופע, החל משני גיבורי הגיטרה אורי בראונר כנרות (בום פם, UBK) ועוזי פיינרמן (האחים רמירז, בלק בראוז) שפתחו בסשן דואו גיטרות "גולדן גיטר" כמחווה למוזיקת הסרף העתיקה הקלאסית, עובר למופע פרוע של חברי הלהקה החיפאית – The Orions שנותנים את הפרשנות של עיר הנמל לצלילי הסרף המתחדש.

גולשים עם הנשפנים, חוף הסכנה. צילום: יובל אראל
גולשים עם הנשפנים, חוף הסכנה. צילום: יובל אראל

המופע המרכזי – גולשי האבן, הנייר והמספריים, הפעם ללא לונגבורד על הבמה (בטח קשיי הובלה..) כלל ליין אפ מצויין עם שלל חומרי המוזיקה מהאלבום הטרי לצד אירוח של כמה חברים – רועי בר יהודה על הסקסופון, מתוגבר בצמד הנשפנים ירון אוזנה בטרומבון וספי ציזלינג רמירז בחצוצרה, נטע גופן (סטריט מיוזיק, הפוסי של לוסי, לאה קטמין) בגיטרת בס ושיאו של המופע בביצוע שיר הנושא של האלבום "Danger Beach" עם תצוגת מתופפים שנעמדו לפני הקהל מתחת לבמה. הקינוח למופע כלל ביצוע לשיר – "Surf Into The Sun" עם סיומת מפתיעה של אורי "מיקסמונסטר" וורטהיים ששרף את הפיוזים עם יצירה מאולתרת לטייפ סלילים ומיקרופון כגימיק סיום…

טיפ: שובר ראשון הוא קו שבירת הגלים בין המזחים לחוף, שובר שני, אותו דבר, בעומק, אחרי המזחים, אני כבר לא מדבר על שובר שלישי, סערה רצינית…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא