כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

ארקדי דוכין וזמיר גולן – קורונה טיימז – גל ראשון

"קורונה טיימז – גל ראשון" הוא אלבום משותף לשני יוצרים חדים ומרתקים, היסטוריה מוזיקלית לתקופה שכירסמה את הגלובוס כולו

היום, 1 ביוני 2020, היום יום הולדתו של המוזיקאי היוצר ארקדי דוכין, בן 57, כבר לא ילד קטן, מזל טוב! ארקדי תמיד היה שם וכאן בשבילנו, המוזיקאי שיודע לראות ולתרגם את החוויות והתחושות לכדי מילים ומנגינה. התקופה האחרונה שהפכה את החיים כאן ובעולם הרחב הפכה לכר פעולה מצויין עבור ארקדי אשר חבר אל המלחין והמשורר זמיר גולן, המוכר בטייטל נמצ'ק.

כאשר כל העולם ובנו התכנסו בדלת אמותיהם, ישבו ארקדי ונמצ'ק בבתיהם אך שמרו על הקשר הישיר והקבוע באמצעות הרשת. את מחשבותיהם המשותפות הם תרגמו לכדי שירים ומנגינות. שבו להאזין במה שקרוי האזנה דרוכה ומודרכת, הרבה קשב, השירים באלבום מחדדים בצורה מדוייקת ופרטנית, יוצרים למעשה תיעוד הסטורי מוזיקלי במהותו של רוח התקופה, המרחק, המשיכה,

הבלבול, הפחד. אך בד בבד  גם מבקשים ליצוק תקווה לצד האכזבה.

הפרויקט המשותף של ארקדי ונמצ'ק, הפך הבוקר לכדי אלבום, תלחצו כדי להאזין, יש גם קליפ לשיר מתוכו, צפו.

הנה כמה מילים שארקדי שיחרר במהלך התקופה המגפתית:

היה בעולם הקורונה
בוא נגיד בשבועיים הראשונים שבו
סוג של תקווה
למרות הכאב והפחד
סוג של אמת
אנשים הפסיקו לנגוס זה בזה
נכנסו פנימה
חשבון אישי
אני כתבתי מלא הלחנתי בלי סוף
ועכשיו התחלנו לצאת
לאן?
חזרה לגן חיות?
השיניים חדות
מתו מלא אנשים
אלימות בכבישים במשפחה
השכנים מכינים הפתעות
בקיצור אני נגד וירוסים
ובטח לא בעד המחלות והמוות
אבל המגפה הראשית ששוב באוויר
מכה בנו חזק הורגת אותנו רגע רגע
שעה שעה יום אחר יום
חוסר קשר ביננו
זה הוירוס האמיתי שאיש לא מחפש לו חיסון
והוא זה שישמיד אותנו

הקליפ לשיר "מבעד למסיכה" מתוך האלבום הטרי

האזנה לאלבום המלא

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא