השיר הראשון שמשחררת הזמרת אתי רומנו ספוג בדרמות, הן מבחינת הנרטיב והטקסט והן מבחינת המלודיה הערבית שכתב דודו טסה וההפקה המוזיקלית של רן שם טוב. מלודרמה אוריינטלית ימתיכונית הנעה על גבי מצע ויזואלי בין אווירת כוכי השש-בש והקאהווה מחד לבין האקלקטיות הישראלית המתהווה בהשפעה אירופאית של תחילת המאה שעברה בביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ב.
סיפור על גבי סיפור עוטפים את השיר שהרטיט את נשמתי מהצליל הראשון שלו ואין זה תיאור בעלמא, מסתבר שאתי רומנו, בת ימית במקור (:-)) מביאה שורשים של טורקיה, מצרים ועירק מהבית, זמרת יוצרת שהצליחה למרות המכשולים להגשים את חלומה (לא התקבלה ללהקה צבאית אך הפכה לזמרת החיילים פצועים במרכז הרפואי בתה"ש), גם הסיפור המלווה את המאמצים לקיים את צילומי הקליפ בביתו של ביאליק יכול להוות גרעין לסדרת דרמה.
.