על הספה עם אלעד תורג'מן
ספת הפסיכולוג עליה רובץ אליעד תורג'מן במהלך מופע הבכורה שלו לאלבומו הטרי היא תירוץ למופע סטנדאפ ופארודיה מוזיקלי מהסוג האחר, היינו שם.
אני לא יודע עד כמה הקוראים כאן נחשפו לאלעד תורג'מן והשירים שהוא כותב ומבצע אולם את הוריו אתם.ן לבטח מכירים, האמא של אלעד היא ענת עצמון, נזכיר כמה מושגים מיתולוגיים – אסקימו לימון, דיזנגוף 99 ושורה ארוכה של סרטים וסדרות מעל המסך, האבא של אלעד הוא דן תורג'מן, שחקן ובמאי. אביה של אמו ענת הוא שמואל עצמון, אחד השחקנים הוותיקים בארץ העוסק בתיאטרון בשפה היידית, אידיש.
את שנות נעוריו בילה אלעד בתל אביב, בדרך כלל בתיכון עירוני א' המוגדר כחממה המקומית לכמה מהכישרונות בתחום עולמות המוזיקה, המשחק והבידור.
היה זה אך טבעי שאלעד כדור שלישי למשחק ופרפורמנס ילך על מסלול דומה ואכן בשנה האחרונה תוכלו למצוא אותו מגלם את דמותו של שמר, בחור דתי המוצא עצמו בקבוצת נוער העוסקת בטיפול בבעלי החיים בספארי ולכאורה מסלולו המקצועי מעל המסכים החל להתבסס.
אולם לאלעד יש חיידק נוסף בליבו, לצד אהבת הבמה והמסך, וזהו החיידק המוזיקלי, הוא כותב שירים עשירים ברגש ועשיית חשבונות אישיים עם האגו האישי שלו. מכאן הדרך לאלבום בכורה הייתה סלולה.
מבחינתי הכל החל עם השיר "הבאת אותה" שהוא בעצם שיר הלל לאמו, ענת, וכשהתחלתי לחפור מסביב הבנתי שאלעד הוא כוכב טיקטוק מקומי שחי על הקו שבין פרפורמנס רציני לבין עולם הסטנדאפ. עם תובנות שהוא לוקח ופורש מול הקהל שלו עם המון הומור מתוחכם.
זה המשיך עם שיר נוסף תוך הכרזה על אלבום שבדרך – "אקסית של חבר" שאף הוא עשיר בהומור עצמי מתוחכם.
ואז זה קרה סוף סוף – אלעד השיק את אלבום הבכורה שלו – "קידום ממומן" מושג כל כך עכשווי בעידן הרשתות החברתיות, אלבום שכולל תריסר שירים שכל אחד מהם הוא פרק בפני עצמו, עם מילים שנכתבו על ידי אלעד והולחנו ביחד עם חברו אלחי עמרם ובהפקתו המוזיקלית של שאול עשת. בשירים הללו עושה אלעד חשבון נפש מאוד מחוייך עם כל הסובב אותו ועם כל השלבים והפינות שהיו עד כה בחייו, אנשים, נשים, הורים, אמא.
אמש הוא חגג את יציאת האלבום הטרי במופע שהתקיים במועדון גריי בתל אביב בו נכחו חוג חבריו העצום לצד המחותנים המשפחתיים עם נוכחות בולטת למי שהבחין בגברת עצמון, מר תורג'מן ומר סנדרסון בן זוגה הנוכחי של האם שישב מאחורי ונוכחותו לצד המתרחש על הבמה העבירה בי לא אחת מחשבות, האם הקרבה המשפחתית הזו היא הדי אנ אי שמוביל את סוג ההומור המתוחכם אך לכאורה המאוד ישיר ופשוט של אלעד?
אלעד תורג'מן המלווה בהרכב נגנים שכולל את אלחי עמרם על הקלידים, שחר הוכמן בגיטרה חשמלית, מורי נסי בגיטרת בס ויובל שי על התופים, מתיישב כמעט לכל אורכו של המופע על ספה אל מול הפסיכולוג שלו המגולם בידי השחקן דני שטג והשניים משוחחים ביניהם את קטעי המעבר משיר לשיר כשהמלל בנוי לתפארת כהנחתה לכל אחד ואחד מהשירים ואתה יכול לא רק להנות מהשירים המופקים לעילא עם עושר סגנוני, אלא גם מההומור הטמון ברגעים הללו שמגישים לך את הביצוע עצמו להנחתה על בלוטות הצחוק.
והנה שתי טעימות מהמופע
