להקת היהודים ולהקת הבלט הישראלי במופע משותף ומשולב במסגרת פסטיבל האביב בהיכל התרבות – ראשון לציון, 04.05.2013. נכח, צילם, תיעד, השתאה ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.
את היהודים, הלהקה, פגשתי לראשונה בתל אביב לפני כמעט עשור שנים, באחת הפסטיבלים על חוף ימה של תל אביב שארגנה אחת מחברות הסלולאר, הייתה זו חווית רוק אצטדיונים אמיתית אותה חשתי היטב כשתפסתי פינה על הבמה כדי לצלם מקרוב, מפגש נוסף עם ההרכב הזה, המוגדר כלהקת הרוק היהודית הכי מוצלחת במאה שנות ציונות התקיים בכיכר דיזנגוף ה"חדשה", למעלה מעל הרחובות העוטפים אותה, עוד הפנינג של חברת תקשורת שהביאה את ההרכב לערוך מופע מול עשרות אלפי בני נוער שמלאו את המדרכות והכבישים בלב ליבה של העיר העברית הראשונה.
אין כמעט חובב רוק אמיתי בארץ שאינו מכיר ולו בתת התודעה המוזיקלית שלו את צלילי השירים של ההרכב הזה שנמצא למעשה בסצנה כבר מעל 20 שנה ועדיין בועט ושועט על הבמות ללא הפוגה.
את הרעיון של שילוב רוקנ'רול משוחרר מכל מעצורים לצד האמנויות הקלאסיות הביאו בשלהי שנות השישים של המאה שעברה חברי להקת Deep Purple (שאני נמנה על מעריציה) כאשר מניהגה המנוח ג'ון לורד כתב קונצרטו ללהקה ותזמורת ומאוחר יותר, בעקבות ההצלחה אף יצר את סוויטת ג'מיני העושה זיווג אמיתי בין רוק לקלאסי. אחריו כבר קמו הרכבים אירופאים נוספים שלקחו את השילוב רוק וקלאסי ויצרו להיטים…
את השילוב הראשון מסוג זה בארץ יצרו חברי להקת הצ'רצ'ילים המיתולוגית, כאשר בצעו יצירות של יוהאן סבסטיאן בך עם התזמורת הפילהרמונית, די סמוך לאותם ימים. כמה שנים מאוחר יותר הגיע אבי בללי עם להקתו "נקמת הטרקטור" ולקח את רעיון השילוב בין רוק לקלאסי למקום אחר לחלוטין וחיבר את היצירה "קיר" יחד עם אוהד נהרין עבור להקת המחול הקלאסי בת שבע.
פסטיבל האביב שהתקיים אמש בראשון לציון, סוג של מגה פרבר תל אביבי מבחינת הבלוג, ארח שילוב שכזה ששדרג את שתי הסצנות – הרוק הבועט והמחול הנקי ומעודן, לשילוב וזיווג איכותי ביותר.
המופע נוצר במיוחד לפסטיבל האביב ומביא לבמה את רקדני הלהקה עם ניסיונם הרב, הנשען על טכניקת הבלט הקלאסי עם נראוּת שונה ועכשווית. העבודה המשותפת עם הכוריאוגרפים – עידו תדמור, יוני סוטחי, סהר עזימי ויורם כרמי יחד עם להקת היהודים הובילה ליצירה מרתקת שמשלבת את עולם הבלט הקלאסי על כל תכונותיו עם מוסיקת הרוק.
להקת הבלט הישראלי כוללת כשלושים רקדנים ורקדניות מרחבי העולם, בהם ילידי הארץ ועולים חדשים. כבשגרה מבצעת הלהקה יצירות ממיטב הרפרטואר העולמי של הבלט הקלאסי והניאו-קלאסי. תוך שילוב של מוסיקה, מחול, תאטרון ואמנות פלסטית, מבחינת הכרה כלל עולמית ייצגה להקת הבלט הישראלי את המדינה ברחבי העולם ובפסטיבלים יוקרתיים.
היהודים, תום פטרובר – זמר ויוצר, אורית שחף – סולנית ויוצרת, ניר מימון – גיטרה בס, גיא באר – גיטרות חשמליות, עמרי אגמון – גיטרות חשמליות, רועי זו-ארץ – קלידים ויהב ליפינסקי על התופים הרימו אמש את היכל התרבות בראשון לציון על הרגליים ואין זו קלישאה, במופע שנמשך קרוב לשעתיים תמימות חווה הקהל את החיבור בין האיכויות והיכולות של רקדני להקת הבלט והשילוב המוסיקלי עם להקת הרוק הבועטת לצד קטעי מופע מוכרים של ההרכב.
הפתיחה לצלילי השיר "אם כבר" שהושק בשנת 2004 כסינגל ובוצע במסגרת אלבומם האקוסטי שהוקלט במהלך מופע בהיכל התרבות התל אביבי באותה שנה, הציגה את הבמה הרחבה מאוד עטויה בבד תכלכל כצבע הים המתנועע מצד לצד, ומהווה שמלה אדירה לרקדנית להקת הבלט כאשר גיא באר מתקרב וצועד על פני הבד, הגלים עם הגיטרה החשמלית, אט אט מצטרפים רקדנים נוספים לבמה, אט אט נכנסים תום פטרובר ואורית שחף לשירת הבלדה, היתה זו אמירה חדה, צלולה, נקיה ומכוונת על איך צריך להכיל בלט לצד רוק, במקרה הזה סוג של בלדת רוק…
המופע שכלל ביצוע 22 משירי להקת היהודים, אחד עשר מהם משולבים עם רקדני להקת הבלט, חצה גבולות של שילוב מהפנט בין הריגוש והאדרנלין הרוקנ'רולי לבין האיכות המזוקקת של התנהלות והתנועעות הרקדנים והרקדניות על הבמה, ממש בתחילה ציפתה לקהל הפתעה נוספת כאשר תום פטרובר נראה נוטש את הבמה בתחילת השיר "מחפש תשובה", כאשר הלהקה החלה לנגן וקולו נישא באוויר, רקדני הבלט כבר מחוללים על הבמה, התחלתי לתור אחריו באולם, הוא ניבט אלי מתוך חלון צד המוגבה מעל האולם, עומד, יושב, ושר, הקהל עדיין המום מפנה מבטו מהבמה לעברו, התרחשות מול התרחשות…
כן, גם המשכו של המופע הזה היה עשיר בחוויות, הכוריאוגרפיה המצויינת של עידו תדמור, יוני סוטחי, סהר עזימי ויורם כרמי ידעה להוביל בחוכמה את התנהלות הרקדנים עם הצלילים, המילים והלכלוך הרוקנ'רול הסוחף והבועט.
האולם המהוגן פשט את נימוסיו לקראת סופו של המופע כאשר אט אט חבורות של מעריצים, במיוחד מעריצות שהתחמקו מהמושבים המרופדים והתכנסו במעברים הצדדיים ליד הבמה זכו במגע ידיו של תום פטרובר ואת ההדרן שכלל את "עוד ארון אחד" מאלבום הבכורה "מציאות נפרדת" כבר חגגו המעריצים במרווח שבין הבמה לשורות המושבים, אני מסתובב ורואה שכל הקהל כבר עומד על רגליו.
אין ספק שלהקת היהודים, על אף הוותק הרב שצברה, עדיין יודעת ויכולה להרטיט לבבות וחושים, המופע הנוכחי הוכיח כי לרוקנ'רול אין גבולות.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידיאו צילום יובל אראל
וידיאו גולשים – פליי ליסט
סאונד נוראי לא ניתן היה בכלל לשמוע את הסולנים וליהנות מהמוזיקה והבלט. המונים עזבו במהלך המופע כי לא יכלו לשאת יותר. אנחנו הרמנו ידיים ויצאנו לאחר שעה.
פספוס נוראי וחבל.