מופע השקת האלבום NAZ של הזמרת לירז צ'רכי, שלישי 09.05.2017, מועדון רדינג 3 בנמל תל אביב, אורח – מרק אליהו. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. וידאו – אדוה אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" מגזין עצמאי.
אירן זה לא כאן, אבל איספהן כנראה כן, אמש, מול אולם מלא בקהל אוהב וחם, חגגה השחקנית והזמרת לירז צ'רכי את השקת אלבומה הפרסי NAZ הכולל עשרה שירים, ביניהם מצויים כאלו שנכתבו והולחנו בידי טובי היוצרים האירנים בתקופת טרום המהפכה הדתית ולצידם שירים חדשים של מתנגדי המהפכה כזמרת הפרסית גוגוש והזמר דריוש, גם שירים מקוריים שנכתבו על ידי לירז וריג'ויסר המפיק המוזיקלי שחיבר בין המוזיקה האיראנית מהמאה שעברה לבין ביטים ואלקטרוניקה עכשווית.
זהירות חפירה:
את המופע של לירז צ'רכי כזמרת מבצעת חוויתי לראשונה במסגרת לילה לבן, זה היה לפני שנה מול בית העיר ברחוב ביאליק בתל אביב, כחלק מחגיגת גרוב ואתניות בה ככבו זמרים רבים, המופע של לירז היה שטוף אורות, מקצבים, גרוב וחושניות. הוא גירה את החושים בשפה הבלתי מוכרת לאוזני ובביט הסוער שהולבש על הלחנים והמנגינות.
את הטעם הפרסי של לירז הספקתי לטעום מספר שנים קודם לכן עת השתתפה לירז יחד עם תריסר נשים נוספות במופע הפותח את פסטיבל "לשון ראשון" כאשר כל זמרת בצעה שיר ממקורות שפת אמה, קיבוץ גלויות שכזה.
מעבר לטעמי מרק החומוס המפורסם "גונדי", נחשפתי לצלילי ומנגינות פרסיות לפני מספר שנים כאשר התארחתי במסיבת העיתונאים בה הציגה ריטה את שירי האלבום הפרסי שלה "השמחות שלי" כשירים שמחים ומלאי רגש, כמה שנים מאוחר יותר נוספה לחשיפה הזו גם השירה העמוקה הפנימית והשקטה באלבומה של מורין נהדר "גולה גנדום" שצבעיו יותר מסורתיים ושמרניים, מול שתי האמניות הללו פורצת לירז כמריחת מברשת צבע עולצת וקצבית עד מאוד, בהפקה מהודקת ועכשווית של ריג'ויסר מהלייבל raw tapes שהעמיד למעשה את השירים של לירז על אותו קו יציאה דוגמת החומרים שהאחיות חיים A-wa מתעסקות בהם, אתניות ופולקלור עממי עדתי ההופך להיות בן זמננו וקורץ באהבה רבה גם לשכנים לשעבר של דור ההורים, קרי, לתושבי אותן מדינות מהן הם באו.
נגיעה נוספת בזוית האירנית נתנה לי לטעימה כאשר אביב גפן אירח בנשף הרוק השנתי שלו לפני מספר חודשים את המוזיקאי הגולה מאירן שאהין נאג'אפי שהיה יותר בקטע של להזכיר לנו מה קורה שם ואיך מתמודדים עם כל העניין….
לירז עצמה, כשחקנית וזמרת נחשפה באחד מביקוריה בחוף המערבי בארצות הברית לקהילת הגולים הפרסית הגדולה "טהראנגלס", היא נדלקה, לירז מצאה קולות חדשים וסיפורים אישיים של זמרים שהובילו אותה לחזור אל הרקע שלה. אל ההשראה מהתרבות הפרסית ומהמוזיקה האיראנית המסורתית, לירז לקחה את החוויה הזו והטמיעה בהופעותיה.
כאמור, אמש, במועדון רדינג 3 שבנמל תל אביב, אל מול קהל רב שהגיע וכלל קרובי משפחה, חברים, רבים מבני העדה הפרסית ומוסיקאים בכלל הגישה לירז צ'רכי המלווה בהרכב נגנים שכלל את גרשון וייספירר בחצוצרה ובעוד, נועם חבקין בקלידים, אביבה אלייב בכינור, גלעד אברו בבס ורוי חן על התופים, מופע צבעוני ונוצץ של שירי האלבום לצד שירים מהקלאסיקה הפופולארית של הפולקלור הפרסי (גולם סאנגם כיכב..) ואף אירחה את נגן הקמנצ'ה והסאז מרק אליהו שזכה לתשואות רבות מהקהל.
מבלי להבין את מילות השירים אני יכול לומר בביטחון מלא כי לשיריה של לירז בשפה הפרסית ישנה משמעות עמוקה וחשובה מעבר לצליל ואומר, באשר היא זוכה לגלי אהבה והערכה שהרעיפו עליה בני העם האירני מכל קצוות תבל, הגולים לצד אזרחי אירן עצמה (לא צריך להרחיב על השלטון, יחסו לישראל והמצב בכללותו, כן..), במהלך המופע סיפרה לירז כי הגיעו אליה פניות רבות מאיראנים ברחבי העולם, תודות על שהיא מצליחה להחיות ולשמר את המסורת האיראנית לצד פניות רבות מנשים שאינן יכולות לתת ביטוי ליצירתן בצורה חופשית ולכן מזדהות עם קולה של לירז ועוקבות אחריה ברשתות החברתיות ושולחות מסרים ממקום מושבן אל אף הסיכון בדבר.
עם קצת מחשבה קרוב לוודאי שנמצא את לירז בשנה הקרובה עושה סבב הופעות ברחבי העולם, מאמצת את קהילות הגולים מפרס, אירן, ומחזקת את הקשר דרך האמנות בין האנושות כאן ושם, אינשאללה!!!
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
תגובה אחת