פס קול שבועי

התשע"ט – האלבומים

האלבומים - מוצר שהולך ונעלם מעל המפה, אך כאשר יוצא אחד שכזה לאור הוא בדרך כלל ראוי לתשומת לב, לכבוד סופשנה עברי איגדתי כאן מניין מציאות בשפה העברית שיצאו השנה ונעמו לאוזני.

במקום סיכומים והכתרות השנה בחרנו לפי הטעם, האלבומים מוטמעים באמצעות שירותי Deezer להזרמת מוזיקה.

אסף שלם – שלם

סולנה של להקת מלכה באיה יצא השנה למסע אישי במסגרתו השיק אלבום סולו בו מלווים אותו נגנים אחרים המאפשרים לו לשחרר את התודעה העצמית לגמרי, שווה האזנה.

גן הפעמון – אביב קצר

החבורה הירושלמית הזו נמצאת בשטח הסצנה כבר זמן לא מועט, האלבום שלהם הוא סוג של מסמך תרבותי בשל והולם. שווה האזנה.

לירון עמרם – חלום ישן

אשתקד עוד הכתרתי אותו כאמן השנה, כעת אני יכול רק להניח את האלבום המצויין ולחלוק עמכם את השירים המעולים. שווה האזנה.

תומר ישעיהו – מונומנט

תומר ישעיהו עם אלבום המזוקק כל כולו על טהרת העברית, הגיטרות והבוזוקי העורג ואורג את הצלילים המלווים פיוטי שירה מעודנת אך ברורה, "ארץישראלשכזו", אם אתם אוהבים מישהו בחייכם שתפו את רגעי האזנה ביחד, הכי אינטימי שרק אפשר, סוג של איחוד והמסת גבולות בין מוחות ומחשבות. שווה האזנה.

אלישע בנאי – סמטת לאן

אלישע בנאי, סוג של זן נדיר, תל אביבי מלידה ובקיצור – "אתם יודעים מה אני אוהב באלישע בנאי? קודם כל את צבע הקול המיוחד והאופייני שלו שאי אפשר לטעות בו, שכל שורה שהוא ישיר תישמע איכותית אפילו אם זו תהיה רק רשימת מכולת או עמוד בספר הטלפונים, באמונה." הבלוג של יובל אראל. שווה האזנה.

מוניקה סקס – לילה חדש

אלבום הכולל תריסר שירים שתוכנם הטקסטואלי קורץ לפעם ולאז, מבחינתי חלק מימים שהייתי יותר צעיר מן הסתם, אולם מנגינותיהם עשויות בטוב טעם ובהידוק משוכלל, מה שגורם להם, לשירים, להיות חזקים בהאזנה והבנה ומצויינים בהנעת הגוף, להערכתי הם כיוונו לכך בכוונת מכוון. ואני? אני רואה, אבל זה מאוד מאוד סובייקטיבי ומתבסס על המטענים האישיים שלי בלבד סוג של מחווה למשינה, הדור הקודם.. ואתם? מי יודע את המטענים שלכם\ן, לבטח תקחו את החוויה למקומות אחרים, אבל בטוח שתהנו. שווה האזנה.

דודו טסה – El Hajar

אמנם האלבום החדש של דודו טסה אינו דובר את השפה העברית אבל הוא מדבר באופן ישיר לכאן, למקום, לנסיבות. הוא כולל עשרה שירים שנכתבו והלחנו בידי דודו של טסה סלאח אל כוויתי והופקו במשותף בידי דודו וניר מימון. באלבום נוטלים חלק בשירה כמה וכמה דמויות החל מהזמר יעקב נשאווי המוכר כרוח החייה בחפלות של בני העדה העירקאית המשתתף בשיר הפותח בשם "אל חילווה ואעל מורה" או בתרגום עברי הכי מתאים – "על הדבש ועל העוקץ" יעני בזמנים טובים ובזמנים רעים, דודו ויעקב שרים על האשה שעזבה ונטשה שואלים למה ומדוע כאשר ההפקה המוזיקלית הופכת את השיר הישן לשאנט בכייני חוזר ושב ברית'ם מטורף שמשכיח את הסביבה, התחלתי לבכות יחד עימם, היכן האהובה, היכן?…

A-wa – ביתי בראשי

אלבומם השני של האחיות חיים, כבר הרבתי מלל עליהן ועל האלבום, למרות שהאלבום אינו מדבר בעברית אלא בתימנית, אומר רק בקצרה – זהו אלבום ששיריו נכתבו בידי האחיות חיים כסיפור שעבר מאם לבת ולנכדה, על ההרפתקאות של הסבתא שעלתה לארץ ישראל ונלחמה לבדה כנגד כל הסיכויים, אלבום הכי העצמה נשית והכי גרוב והכי ביט. אתם תאהבו אותו. שווה האזנה.

מרסדס בנד – מה זה הדבר הזה

אמירות נוקבות עם הרבה גרוב ארצישראלי שרק במרצדס יכולים לרקוח בין רוק'נרול לבין שפת אבותינו..שווה האזנה.

המסך הלבן – סקס מים ופלסטין

גבריאל וגילברט ברויד הם האמנים הכי אמיתיים בתחום המוזיקה המקומית בת זמננו, יוצרים טקסטים מחאתיים בעדינות מילולית ועוטפים אותם במלודיות ונגינה סוחפת את המאזין. במהלך השנים מאז שהכרתי אותם הכברתי עליהם הרבה מילים טובות, אין טעם לחזור על כך או להכתיר אותם כלהקת\אמן השנה כי זה כבר נהיה באמת תואר מיותר. אומר רק שאיזה כיף לחתום את הפוסט הזה עם האלבום שלהם. יותר משווה האזנה.

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close