כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מי הרג את קין, אהבל?

מופע השקת האלבום "הוידאודרום" ללהקת קין והבל 90210, אורחים – הרבה, מוצ"ש, 24.01.2015, מועדון בארבי, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

קין, הבל 90210, בארבי. צילום: יובל אראל
קין, הבל 90210, בארבי. צילום: יובל אראל

לפני מספר שנים רצתי בגשם כדי ליטול חלק במופע של קין והבל במרתף בית מספר 7 ברחוב לבונטין, זה היה במסגרת פסטיבל כלשהוא של עיתון כלכלי כלשהוא, המוזיקאים היו בהתלהבות ושחררו כמה הצהרות אנטי ממסדיות בעליל ובמיוחד כנגד עיתון כלכלי משהו, עליהן התחרטו כי תכלס אינדי שמינדי מחתרתי לא הולך בלי תמיכה כלכלית, אז את התמיכה הכלכלית האחרונה גייסו קין והבל בפרוייקט הון מההמון שנתן דחיפה רצינית לשפיכת הכסף האדירה עבור אלבום הכולל בסך הכל חמישה שירים ועטיפה מפלסטיק.

 

אבל הסיפור של קין והבל מתחיל לפני הרבה זמן, לא, אני לא מתכוון לקטע ההוא עם אבא שלהם, אברהם אבינו ואלוהים, והקנאה, והרצח והאות וכל הבלגן שאחרי גן עדן, אני מתכוון לאיזו חגיגה כלשהיא בחצר אחורית בנחלת בנימין, במקום שבלי בושה התגנדר בשם קוזה נוסטרא וארח כל מיני פסטיבלי אינדי שמינדי של קומיקסאים, משחילי חרוזים ונגנים שאוהבים לשתות בירה ולקפוץ מעל כסאות, כן, פעם, לפני הרבה זמן נתקלתי בחבורת הילדים המוטרפת הזו שנעה בחוגים החברתיים בין אחורי הסנטר, שבילי גן מאיר והסמטאות היורדות מרוטשילד, חבורה שעשתה הרבה רעש בגיטרות, תופים וצעקות עד שאיתרע מזלם להשיק אלבום בכורה לפני כחמש שנים, מסע כזבים קראו לו.

 

בכלל הילדים האלו, שאול ויהונתן במיוחד, מתעסקים יותר מידי בצפייה בסרטים, שאול אפילו למד במגמת קולנוע, ויהונתן למד אנימציה וכל מיני שטויות של קולנוע ועריכת וידאו, ההוויה הזו דחפה להם את הרעיון לאמץ לאלבומם השני, הנוכחי, את שם הסרט וידאודרום, הכשלון הכלכלי בכיכובם של ג'יימס וודס ודבי הארי, מי שמוכרת כסולנית של להקת בלונדי, סרט בי שסבב סביב הזיות סנאפ המסתיימות בהתאבדות.

כך, באופן כללי, מעורפל וממש לא יורד לדקויות אפשר לאמר שלהקת קין והבל ושני האלבומים שלהם הם רעש, תחת, בלגן, דחיפות, באסים, צעקות, גרון עמוק, זיעה ניגרת לרסיסים, קהל פסיכי, נגנים מעצבנים, רעש (אמרתי מקודם) ובכלל בלגן (גם אמרתי) באוזניים ובצלעות.

קין, אהבל. וידאודרום. צילום: יובל אראל
קין, אהבל. וידאודרום. צילום: יובל אראל

אבל, אם באמת נכנסים לעובי הקורה, לעומקו של עניין, לרחל ביתם הקטנה (?), לדקויות המוזיקליות, לטקסטים בנרטיבים, לרעיונות הנחצבים במחשכי חדרי החזרות, מגלים (הרמוניה? מה פתאום, מלודיה? רבאק, רומנטיקה, אהבה, אכזבה, נטישה? מה אתם מפגרים…!) ביקורת סמויה ואפילו גלויה על החברה הישראלית, על ההוויה העכשווית כאן בארץ, במדינה, עין חודרנית לאצבע צרדה, הרבה מחשבה, שלא תמיד מתאימה לכל אחד, כדוגמא השיר הפותח את האלבום ולמעשה את המופע אחרי ההתקבצות התרנגולית השכונתית הראשונה אפריים המשובח בו משובץ טקסט מתוך שירו של חיים חפר טיטינה ואפריים, המתאר עולים חדשים בארץ ישראל פלשתינה המחפשים את עצמם בארץ חמדת אבות, כעת הוא מקבל טוויסט חדש לימינו אנו, על משפחה מתפוררת במדינה מתפרקת..

השילוני, הבל? בארבי! צילום: יובל אראל
השילוני, הבל? בארבי! צילום: יובל אראל

או למשל שיר נוסף, צביקה הדר המהווה מעין כתב מחאה כלפי תרבות המיינסטרים המושחתת, על הפאסט ליין של הריאליטי המנצל וזורק כוכבי אינסטנט, על השימוש החזירי בתרבות כמנוף לעשיית הון.

אני יכול להמשיך ולנתח את כל חמשת הטקסטים והנרטיב האידאולוגי השזור בהם, אבל, אם אתם בני 15 עד 25, האוזן שלכם מספיק חדה, מהירה ובעלת כושר קליטה לטקסטים הנשמעים מתוך הרעש הקקפומוזיקלי של הבס גיטרה תופים (אחלה אחלה, רוקנ'רול פרוע) והמח הצעיר והרענן שלכם (טוב תלוי גם כמה שתיתם, עישנתם ונשמתם מחומרי רעל וטבע אסורים) יכול לעבד ולהבין את האמירה האנטי ממסדית ומתריעה שקין, הבל ותשעים מאתיים ועשר משחררים בזעקות גרון עבות מעל הרעש.

דוחף בבארבי, לא מאור כהן. צילום: יובל אראל
דוחף בבארבי, לא מאור כהן. צילום: יובל אראל

כי הרעש לבד, נשאר רעש רגיל בהחלט, הטקסט מעמיד אותו במקום. וכאשר אתה מתבונן במאות הצעירים הניצבים מול הבמה, ולפניהם הגרעין הקשה, המניף ידיים עם המילים, רוקד, דוחף, נמחץ, צוחק, קם ומתרוצץ, שואג את הטקסטים יחד עם הלהקה, אתה מבין שבתוך כל ההמולה הזו מסתתרים, מתחבאים, מסרים מתריסים, כועסים, מבואסים, על חיים שלא רוצים הובלה, התנייה, חניכה, פשוט רוצים לחיות, להיות חופשיים, ולהנות ממשמעות החיים.

ובקטנה – הוידאודרום, זה שניתן לראות במלואו בטורנט השכונתי, או נכון לעכשיו, זה שהנו שיר הנושא של האלבום (אי.פי, כולה חמישה שירים), שעשוי כולו טלאים טלאים של רשמים וזעזועים מהסרט עצמו, היה שיאו של הערב, עזבו את כל האורחים (סליחה מס, שלנדא, ירמי, האחים חביב וכל השאר) התרכזו בחיבור המוטרף של קין ומגאסון ואהבל תשעים מאתיים ועשר עם שתי עמדות תיפוף והרבה רעש גיטרות, תוסיפו פתיתים של שיגעון בקהל, פוגו, קראוד סרפינג, קפיצות לקהל, מרפקים בצלעות, כאפות לעורף ותנועה בלתי פוסקת וקיבלתם אחלה תענוג.

זה קטנה זה? מוות לוידאודרום, יחי הבשר החדש!

קין ואהבל, לכו להתקלח אתם מזיעים. צילום: יובל אראל
קין ואהבל, לכו להתקלח אתם מזיעים. צילום: יובל אראל

ליין אפ: התרנגולים (עם שלנדא), אפריים המשובח (עם שלנדא ותמר), מלחמת אחים, מאסטר יהודי (עם לילי פרנקו), ערפל סגול (עם לילי פרנקו), זה בא מלמעלה (עם ירמי שיק בלום מקשקושי תחת), נפילה חופשיט, היה פיגוע, מכונה מופלאה (עם גרייט מאשין), צביקה הדר, לקח זמן. הדרן: וידאודרום (עם מגאסון), הרפתקאה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות שצילם יובל אראל (אמרתי מופע ישיבה, אבל למה מסמרי עשר בכורסאות?..)

לחצו לצפייה בגלריית תמונות שצילמה דפנה טלמון (חארות, למה דחפתם אותה בפוגו? צלמים זה אלוהים, אסור לגעת!!!)

וידאו

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא