כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

כולנו קופיפים קטנים

המופע של סיימון גרין אקא Bonobo בהאנגר 2 בגני התערוכה, רביעי 21.02.2018 שילי ואדוה אראל יצאו לחוות את השפעת האלקטרוניקה על המלודיה, רפורטז'ה.

בונובו בתל אביב. צילום: שילי אראל

את הקהל הרב שמילא את החלל של האנגר 2 במבנה החדש במתחם גני התערוכה לא ממש עניינה העובדה שהטייטל בו מתגנדר המפיק המוזיקאי סיימון גרין – Bonobo הנו הכינוי לזן הגמדי של קופי שימפנזה החיים ביערות הגשם של קונגו באפריקה המשוונית.

הקהל הגיע כדי לקבל חוויה רבת חושים במופע המשלב על בסיס של מוזיקה אלקטרונית מבוססת מקלדות וסמפלרים שכבות רבות של סגנונות מוזיקלים הנארגים האחד בתוך השני לכדי יצירה אקלקטית מתמשכת בפלואו אחד ארוך וממכר, על גבי רצועות אמביינט המתחילות בשקט ובהיסוס מה ההופך למעין המתגבר של אקורדים וביטים צומחות להן פיסות של מוזיקת עולם וניצוצות מעולם הג'אז בדמות ווקלס נשי לצד כלי נשיפה וגיטרות הנעטפים בויז'ואל ארט ההופך את החוויה למופע על חלל וזה בדיוק מה שהצופים הישראלים ביקשו וגם קיבלו במתנ"ס הכי גדול במזרח התיכון.

קצת אחרי השעה עשר וחצי, החל סיימון גרין לשחרר את צלילי המופע שהוקדש ברובו לחומרים מתוך אלבומו האחרון   . במשך שעה וארבעים דקות הפלואו האלקטרוני שעוטר במקטעי אמביינט וג'אז מרחף מלאו את האולם ואפשרו לקהל הרב שנצמד לבמה לצאת למסע ריחוף חללי. פסיכדליה מתקדמת בת זמננו.

 

הנה מקצת מהקולות, אינסטגרם

https://www.instagram.com/p/Bfej5Icg125/?tagged=bonobo

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא