דיווח מהשטח

ירונה כספי שווה זהב

המשוררת, המלחינה והזמרת היוצרת ירונה כספי השיקה את אלבומה החדש "התנגדות טובה", שהותיר אותי נפעם מההאזנה ראשונה, בצימר בתאריך 6 במרץ, זו הייתה הזדמנות טובה לבקש מכפיר ריפשטוס לצאת ולחוות את המופע ולחבר את הקוראים בכלל לדמות האמן הצרובה בירונה, התוצאה – כפיר חזר עם כתבה מקיפה בנתוניה המתפרשת על מספר מופעים של ירונה, ובינינו – מגיע לה, כי היא אחת היוצרות היותר משובחות שמצויות בעת הזו בארץ, מילים, תמונות ווידאו – כפיר ריפשטוס.

ירונה כספי על הפסנתר ב"חדר משלך – אירוע ספרות לרגל יום האשה" שנערך בתאטרון קרוב מייסודו של ניקו ניתאי ת"א ב-8 למרץ 2019

ירונה כספי משיקה את האלבום "התנגשות טובה" בצימר 6/3/19 – על הצד הרוקיסטי שבה (ההופעה בצימר עם יובל שפריר) ועל הצד היותר מלודי שלה (הופעות בערבי תרבות ושירה)
אני מודה: ירונה כספי היא מבחינתי לא "עוד זמרת", אלא ה-זמרת יוצרת בהא הידיעה, זאת שניצבת כבר לא מעט שנים בחוד החנית של השירה העברית הן מבחינת הכתיבה, הן מבחינת ההלחנה, הן מבחינת הנגינה ובטח ובטח מבחינת השירה. אחת הסיבות המרכזיות שהביאו את כספי למעמד הבכיר הזה, הינה שכספי הבינה כבר בשלב מוקדם של קריירת הסולו שלה את החשיבות של שימוש מושכל ויצירתי בשפה, או כמו שניסח זאת המוזיקאי והמלחין זהר לוי ז"ל בראיון שהוא נתן בשנת 1998 ליואב קוטנר בסידרה התיעודית "סוף עונת התפוזים": "כשאני אומר 'ישראלי' אני אומר: יש לך שפה ! שפה מכתיבה לך אינטונציה, מכתיבה לך קצב, מכתיבה לך אווירה! יש הרבה דברים שנמצאים בשפה, שפה זה דבר אדיר". אז קודם כל, משמיעת רפרטואר השירים הרחב שלה ומקריאת הטקסטים שהיא חיברה לאורך השנים, ניכר שכספי מקפידה מאוד בשיריה על שימוש בעברית תקנית ותחביר נכון, ומהבחינה הזאת יש להרבה זמרות מהדור החדש יותר הרבה מה ללמוד ממנה בכל הנוגע לשימוש נכון ותקני בשפה. כספי היא אחת הבודדות שלא מחפפות בענייני שפה. מבחינת האינטונציה כספי מסוגלת להשתמש בקול הערב שלה ככלי נגינה בפני עצמו, שימו לב למשל איך היא פותחת ושרה את השיר "כישוף" מהאלבום "מאפייה של אישה אחת" (יצא לאור ב-2012 וזה האלבום שדרכו התחברתי למוזיקה של כספי) ובאיזה צורה היא מבטאת כל מילה והברה בדקה הראשונה של השיר. יש לה שפה עשירה של ביטויים ודימויים שבה היא משתמשת כדי להעביר למאזין את המהות של השיר. מעבר לעניין הלשוני, כספי היא אמנית רוק מרתקת כי היא פשוט לא יושבת על שמריה ואינה מנגנת או מגבילה את עצמה בתוך איזשהו מסגרת צרה של איזור של נוחות מוזיקלית, נהפוך הוא: היא מאתגרת את עצמה (וכפועל יוצא מכך, את המאזין) ללא הרף מאלבום לאלבום, מסוגלת לעבור מסגנון רוקי קשוח מאלבום כמו "אגו" (יצא ב-2010) לאלבום בכיוון היותר אלקטרוני שמבוסס על סאונד של מקלדות כמו "מאפייה של אישה אחת", כותבת ומלחינה את שיריה אך במקביל גם אוספת שירי משוררים (כמו דוד אבידן, רוני סומק, אווה ליפסקה ורבים וטובים אחרים) שאותם היא מלחינה. נכון להיום מתוך שישה אלבומים שכספי הוציאה (לא כולל איפי אחד וכמה סינגלים) שני אלבומים הוקדשו לשירת משוררים ("מאפייה של אשה אחת" ו-"דדלוס ציפור"). אני חושב שהשירים של כספי בחלקם הגדול הם לא שירים שהם "סתם להאזנה על הדרך". אלה שירים שצריך להקשיב להם, גם אם הם קשים בחלקם להאזנה (על כך בהמשך) ומומלץ לקרוא ולהבין את הטקסטים כדי להכנס לעולם של כספי, בחלק מהשירים צריך לעשות מאמץ מסויים ולהתעמק בביטויים שהיא משתמשת בהם (כך למשל, אני מודה שלקח לי זמן לרדת לסוף דעתה של כספי ולהבין את המשמעות של הביטוי "תני לשתיקה לבעור" שהינו השם של אלבום הבכורה שלה אם כי כיום בעידן ה-MeToo המשמעות היא בהחלט יותר ברורה) ולא תמיד זה פשוט לעקוב אחרי מהלך השיר ולהבין למה בדיוק כספי התכוונה כשכתבה שיר כזה או אחר, ויכול בהחלט להיות שנקודה זו מרחיקה את כספי מחלק מהקהל הפוטנציאלי שלה, אבל באותה נשימה אני לא חושב שכספי צריכה או אמורה לרדד או להקהות את היצירה שלה בשביל להפוך את השירים ל"קלים יותר לעיכול" וממילא, כפי שאציג בהמשך, השירים שלה הם לעיתים מאוד מופשטים אך דווקא רמת מופשטות גבוהה זו מאפשרת לכל אחד ואחד מהמאזינים לפרש את שיריה כפי שנראה לו. בסופו של דבר, מי שיהיה מוכן לעשות את המאמץ הקטן הזה ופשוט להקשיב לה, יזכה לחוות מוזיקה שאני יכול להעיד עליה שהיא מוזיקה שהיא באמת ברמה מאוד גבוהה ולא בכדי אני מחשיב אותה לאמנית הרוק החשובה ביותר כיום בשירה העברית, בוודאי כשאני לוקח בחשבון את מאות ההופעות (אם לא יותר) שהלכתי אליהן ב-14 השנים האחרונות. כן, יש עוד הרבה זמרות רבות וטובות אחרות ואני לא מזלזל באף אחת מהן, אבל ירונה כספי יש רק אחת.

ועם הקדמה כזו ארוכה על כספי, ברור שמבחינתי אלבום חדש שלה, שאותו היא בחרה הפעם לעשות בשיתוף פעולה עם המוזיקאי יובל שפריר (אקס "האחים פורטיס", "הזבובים" ועוד הרכבים רבים ומגוונים שהוא ניגן איתם או הפיק אותם) הוא סיבה למסיבה. על הכנתו של האלבום הזה היא שקדה וישבה עם שפריר משך כשנה וחצי באולפן(!). וכך אנו מגיעים ב-6 למרץ לערב ההשקה של האלבום במועדון הצימר "המחתרתי" התל אביבי, זה שלהקות פאנק ו-Noise רבות הופיעו בו במהלך השנים שהוא קיים.

ירונה כספי ויובל שפריר בערב השקת האלבום המשותף "התנגשות טובה", הצימר ת"א ה-6 למרץ 2019

זאת לא הופעה ראשונה שבה כספי מציגה את האלבום, היא ושפריר (שנמצא על התופים ומסייע לה גם בקולות בחלק מהשירים) הציגו לראשונה את האלבום בהופעה שנערכה במועדון האוזן בר ב- 30 לינואר, אלא שאז עדיין לא היה האלבום מוכן, אלא רק שני סינגלים מתוכו שאותם כספי הפיקה לקליפים: "מילים טובות" ו-"או בייבי".

ירונה כספי ויובל שפריר בהופעה באוזן בר, 30 לינואר 2019

הפעם, לקראת ההופעה בצימר האלבום כבר היה זמין להורדה דרך ה-Bandcamp של כספי ושל הלייבל החדש ששפריר הקים ששמו "דינמו". אבל בניגוד לסאונד החד והאיכותי של האוזן בר, הצימר הוא מקום "קשוח" שבדר"כ להקות פאנק מנגנות בו, יש לו סאונד מאוד מחוספס ותמיד, למרות הרצון הטוב של הסאונדמן, יש איזה באזז או דיסטורשן שקופצים מאיזה מקום. על כן, כספי נאלצה להתמודד עם הופעה בתנאים אקוסטים לא אידיאלים, אבל בסה"כ צריך לזכור שכספי היא "חיית" במות שהופיעה במשך השנים (עוד מהיותה חברה בהרכב "גוונים כהים" מתחילת שנות התשעים) על כל במה אפשרית, וכמוזיקאית מקצועית היא הסתגלה מהר מאוד לתנאים הלא פשוטים ואפילו הצליחה בעצמה להנות מההופעה, כמו שהיא אמרה לי בדיעבד אחרי ההופעה. ההופעה התחילה עם מיעוט של קהל והעובדה שבאותו הזמן נערכה במועדון "בארבי" הסמוך השקה גדולה של האלבום החדש של "אוזו בזוקה" לא ממש סייעה לכספי מבחינת הגעה של קהל, אבל לאט לאט תוך כדי ההופעה החל הקהל לזרום לתוך הצימר עד שהגיע לתפוסה מכובדת. כספי פתחה את ההופעה בשיר "מילים טובות", כאמור הסינגל הראשון מהאלבום שאף צולם לקליפ ומתאר סיטואציה שבה כספי נתקלת בילדה שנמצאת במצב של פחד ואימה אמיתיים, שאותם כספי מתארת בבית הראשון של השיר במילים האלה:
"בעיניים של הילדה ראיתי צל
בנתונים שלה חוויתי סכנה
לא יכולתי לספר לה שאני מרגישה
איך הבגידה בלעה את ליבה
קשרה את חוטי הדם סביב צווארה
ופרשה סדיני אימה מעל ראשה"

כספי לא אומרת לנו בצורה מפורשת מהו אותו דבר שגרם לילדה להרגיש תחושה של אימה ובכך היא משאירה נקודה זו לפרשנות האישית של כל מאזין, אבל היא משתמשת יפה בשפה העברית וממציאה ביטוי לשון מקוריים ויפים: "פרשה סדיני אימה" או "קשרה את חוטי הדם סביב צווארה", אלה לא ביטויים שכיחים בשפה העברית ומאידך אין בהם משום טיפה של סלנג או רידוד של השפה. כספי מכבדת את השפה העברית ועושה בה שימוש מושכל. ונחזור לצימר: כספי נותנת ביצוע סוחף ומעבירה בקול חזק ובנימה דרמטית את תחושת הדרמטיות והפחד של הילדה כששפריר נותן את המסגרת של התופים לשיר.

ירונה כספי בהופעה באוזן בר 30 בינואר 2019

חשוב לציין שבאלבום החדש כספי בחרה לשוב לנתיב הרוקאנרול שבדר"כ מאפיין אותה, בניגוד לאלבום הקודם "דדלוס ציפור" שהיה יותר עדין ונוטה לכיוון הבלדות באופי שלו. הגיטרה האקוסטית של כספי קצת נשמעת לי חלש מדי בחלל האוויר של הצימר, אבל זה לא משהו מהותי שגורע מההנאה של הצופים בהופעה. בסיומו של השיר היא מציגה את שפריר ומכריזה שאתמול יצא האלבום החדש. השיר הבא שהיא מבצעת הוא "המדע אומר", שיר שמדבר, אם אני מצליח לפרש אותו נכונה, על איזשהי אכזבה או רתיעה של כספי מהאנליטיות והדיוק הקר שיש במדע שהוא קר, אנליטי, חסר רגשות וחונק. השיר הזה הוא דוגמה טובה לנקודה שצינתי קודם: לירונה כספי צריך להקשיב היטב כדי לקלוט את היצירה שלה, לא תמיד השירים שלה הם בעלי משמעות אחת חד ערכית. נראה לי שכספי משאירה בכוונה חלק מהשירים שלה "מוסווים" במשמעות שלהם כך שיהיו נתונים לפרשנות האישית של כל מאזין ומאזין. השיר הבא בהופעה, "מפלצות מול מלאכים" הוא גם שיר מאוד מופשט ויכול להיות נתון לכל מיני פרשנויות, מהם אותם "פירות מתוקים" שכספי מדברת עליהם ? מה הוא אותו "עץ" שעומד מול אותה גברת מושא השיר שכספי מדברת עליה ? כנראה עניינים שקשורים לאהבה, שהיא אחד המוטיבים הכי חזקים בשירים של כספי. שימו לב לפזמון של השיר:
"נשמי את הרגע המבקש
לטעום מהפירות המתוקים
לומר תודה על מה שיש
הכל עובר גם הפחדים
העץ הזה שלך מזמן
מולך שנים רק לא שמת לב
פנס רחוב מאיר כתמים
שכיסו לך את הלב"

"רוץ, דהר, רוץ" ממשיך את ההופעה. הוא גם סוג של כתב חידה. אם אני מצליח לפרש לכוונת המשוררת, כספי יוצאת נגד מה שנראה בעיניה כמירוץ חסר תועלת וחסר תוחלת אחרי איזשהו אובייקט לא ברור. האם היא מתכוונת לאנשים שסדר העדיפויות שלהם בחיים זה לרוץ בעיקר אחרי הכסף, הקריירה והכוח ? יש מצב שאני צודק, אבל באותה מידה יש גם מצב שאני טועה כי כספי משאירה עניין זה פתוח לפרשנות המאזין. מה שבטוח, כמו שעולה מהבית האחרון של השיר, זה ששום דבר לא יצא טוב מהריצה הזאת בנוגע ליחסים בין בני הזוג:
"רצת כל היום
נשארתי במקום
עכשיו מחר עבר היום
ושנינו באותו המקום"

"אתה" מציג את הצד הרומנטי שבכספי. אהבה היא אינה מילה גסה אצל כספי, נהפוך הוא: זה מוטיב שיחזור ויחזור על עצמו ללא הרף בשירים שלה, ופה היא מדברת על תחילתו של קשר רומנטי שהדוברת בשיר מקווה ש-"אתה ההבטחה שלא תופר כל כך מהר" יש פה איזה בקיע וחשש לעתיד הקשר הרומנטי לעתיד. ואם ב-"אתה" יש רק רמיזה קלה לשברירות האפשרית של הקשר הרומנטי, אז ב-"או בייבי" השיר שבא אחריו בהופעה (שהוא גם צולם לקליפ ושימש כסינגל השני של האלבום) כספי מפצירה בגיבורת השיר לא לבגוד בבן זוגה כי המחיר שיהיה לכך יהיה כואב:
"הרצתי תשוקות בראשי
כמו סוסים המנצחים את כוח הכבידה
ואני מפצירה בך אישה
הבגידה המתוקה לא שווה
את ההתרסקות המכאיבה
או בייבי"
כשהשיר נגמר כספי מסבירה לקהל שהיה לה ויכוח עם שפריר איך לקרוא לשיר, כי המחשבה הראשונה שלה הייתה לקרוא לו פשוט "בייבי" אבל שפריר שכנע אותה להוסיף את "או" כדי "שלא תהיי בכל מיני אתרים של אימהות וחיתולים" ואחרי זה "היה לנו ויכוח אם כותבים את זה ב-ה או ב-א", הערה קטנה באמצע הופעה שמראה שכספי משקיעה הרבה זמן ואנרגייה בכתיבת השירים שלה. "שיח קוצים" שממשיך את ההופעה הוא סוג של משחק מילים על הביטוי דו שיח" אלא שבמקום ה-"דו" כספי קראה לשיר "שיח קוצים" ובכך השכילה להפוך את המשמעות של הביטוי ל-דו שיח שלא עובד, והיא בעצם מדברת על מצב שכיח בין בני זוג כשכל אחד יורה מילים של ארס על הצד השני:
"מדוע נקטע הרגע
היפה בין המילים
נשימה עצרה לפתע
הרעידה עשתה גלים
ואיך אחזור הלילה
כשרעל נשפך על המילים
נשימה עצרה לפתע
ונשברו כלים"
כספי עוברת ל-"תרגיל בהלה" תוך שהיא לוחשת למיקרופון את הפזמון (בהנאה לא מעטה, יש לציין) עוד לפני שהיא מתחילה לנגן: "תרגיל בהלה…זו מחשבה די חולה…בתוך ראשי בפינה האפלה". מהלך השיר מדבר על איזה מריבה שהייתה בין בני זוג אבל העניינים אינם כה פשוטים: כספי שוב נותנת לנו איזשהו תסריט בסיסי שאת הפרטים המלאים שלו על תוכן המריבה או "הבהלה" בין בני הזוג אנחנו צריכים להשלים בעצמינו. מה שברור הוא שיש ניסיון נואש של הדוברת בשיר להחזיר את המצב לקדמותו וליצור קשר עם בן הזוג. כספי היא מאמינה גדולה באהבה ובשיקום מערכת היחסים גם כשהיחסים חורקים. היא ממשיכה את ההופעה ועוברת ל-"הבנה", אחד השירים הקשים והכואבים ביותר באלבום שלה, ממש תיעוד במילים מעברה של כספי על מערכת יחסים קשה של ניצול לרעה שהיא נאלצה לעבור בהיותה נערה צעירה לאחר מותו של אביה, שיר שמהווה תמרור אזהרה לכל בחורה צעירה באשר היא להיזהר מכל מיני גברים טורפים, שמנצלים סיטואציה שבה נערה מוצאת עצמה יתומה ובודדה בעולם ואז הם מנצלים את ההזדמנות ו-"קופצים" עליה. כספי אמרה לי שבהוציאה את השיר הזה היא השתחררה "ממועקה רבת שנים" וזה מה שהיה חשוב מבחינתה. בכל אופן, מילות השיר (והקליפ היפה שערכה לו האמנית אניה גולה שמתאר מראות של חורבות וחורבן) נותנות משמעות ורלוונטיות ליום האשה הבינלאומי שחל שלשום והאור האפלולי – חיוור משהו של הצימר התאים בהחלט לאווירה של השיר:
" אם לא הבנת בטוב הבנת ברע
ומה שניסית לדחות מהגנה כה ברורה
והזמן שחמק ותיעתע
אינו החמיר עם גופך המשגע

והצוף שהומלח במלח גס
וליבך שנותר ירוי
החליף עצמו באלף צבעים
וכבר לא ניתן לזיהוי
לקח לך זמן להודות
שלזאת מתרגלים
וסימן עדות שנשאר חבוי
בנשמתך המקופלת כבגדים

וצרור יריות ששלף מפיו
בעודו עושה בך "שיר" זימה
ואת רק בת 16 והוא בן 25
יורק ויורה בך רק להדגמה
וכך לומדים על מין קטוע
שסוע סקסי להחריד
ילדה משייטת בלילות העיר
ומחפשת לה עתיד

והיא האמינה
שהיא לא מספיק טובה
ולא היתה לה כתובת לברר
מה היא, מי הוא
אמא ואבא אינם בנמצא
הוא המורה האורב באפלה"

כספי מסיימת את הסט ליסט שלה עם שפריר בנימה חיובית יותר כשהיא בוחרת לבצע את שיר הנושא של האלבום "התנגשות טובה" כשהפעם שפריר מסייע לה בקולות, היא ניסתה לעודד את הקהל להשתתף בשירה אבל לא כל כך הלך לה כי הקהל בצימר, שבדר"כ מורגל להופעות פאנק ורעש איימים, הוא כזה שלא ממהר לקחת חלק בשירה. זה שיר שמדבר באופן כללי על התנגשות טובה וקשר טוב ומעצים בין שני אנשים והוא גם בוודאי משקף את הסימביוזה האמנותית שכספי ושפריר חשו כשהם עבדו שניהם באולפן על האלבום החדש, כפי ששניהם הצהירו על כך בהזדמנויות שונות בראיונות בתקשורת. לאחר מכן שפריר מפנה לכספי את הבמה והיא נותנת ביצוע אקוסטי מרשים ל-"אתה הוא האיש החדש" שאפשר לראות במילים שלו (שכתב וולט ויטמן) כסוג של אנטי תזה ל-"הבנה" והצהרה של דוברת השיר שבעצם המשמעות שלה כמו שאני רואה אותה היום היא ש-"אם אתה חושב שאפשר לשחק איתי כמו הבחור הוא מ"הבנה" אז תדע לך שטעות קשה בידך…". כספי מסיימת את ההופעה בביצוע אקוסטי נוסף, הפעם של "חומת תל אביב" שמסכם באיזשהו צורה שהמצב הכללי בארץ הוא לא מזהיר במיוחד ורק הולך ומתדרדר כל הזמן כשכספי מתגעגעת אל "ארץ אחרת שהיתה לתפארת ונמוגה". ההופעה מסתיימת כשהקהל מריע לכספי.

ירונה כספי על הגיטרה ב"חדר משלך – אירוע ספרות לרגל יום האשה" שנערך בתאטרון קרוב מייסודו של ניקו ניתאי ת"א ב-8 למרץ 2019

מעבר להופעות הרוק שלה עם יובל שפריר במועדונים, כספי מופיעה לעיתים קרובות גם בערבי תרבות ושירה שונים, כשבהם היא מנגנת בדר"כ שירי משוררים או שירים שהיא כתבה בעצמה על הפסנתר או הגיטרה. כך למשל, ביום שישי האחרון היא הופיעה בתאטרון "קרוב" השוכן בתוך התחנה המרכזית בת"א בערב שעסק בחזון של וירג'יניה וולף הנוגע למגבלות הקיימות על כתיבה נשית. היא ביצעה שם את "אבנים" על הפסנתר ואת "אתה הוא האיש החדש" ("שיר גברי מאוד ארוך שלקחתי ממנו 2 שורות והפכתי אותו נשי") ולפני שביצעה את "או בייבי" היא הצהירה שהיא חושבת ש"בכל גבר אמיתי יש צד נשי ובכל אשה אמיתית יש צד גברי וכל ההגדרות האלה הן קצת מצמצמות, והנשגב הוא מעבר לכל הגדרה". כספי, לפי ההתרשמות שלי היא טיפוס דעתני ובהחלט לא אחת שהולכת אחרי העדר. יש מצב שהיותה אמנית שהיא כל כך Hardcore והולכת עם האמת שלה עד הסוף (ביננו, כמו שאמן אינדי אמיתי אמור להיות) עולה לה בהחלט במחיר של העדר הכרה ציבורית מספקת לפועלה וצריך להודות על האמת שכספי ראויה להרבה יותר הערכה והכרה ציבורית ותקשורתית בפועלה ממה שהיא מקבלת כיום.

ירונה כספי בערב השקת הספר "תרגיל בהפשרת שלגים", בית המורה ת"א 21 לפברואר 2019

בסה"כ ועל פי ההתרשמות שלי כספי מוציאה אלבומים ומנגנת כבר קרוב ל-30 שנים, מתראיינת לתחנות רדיו שונות, מוציאה קליפים, קיימת בבנדקמפ, בספוטיפיי ובאפליקציות השונות וכל מה שצריך זה פשוט לתת לה צ'אנס ולהקשיב לה, זה הכל. המילים הלחנים והמוזיקה יעשו כבר את השאר…

קטעי וידאו מתוך ההופעות שכפיר תיעד

תגים

כפיר ריפשטוס

משפטן, עורך דין, מתמחה במוסיקה פסיכדלית ומחתרתית

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close