דיווח מהשטחהופעות בינלאומיות

מפלצות התהילה

יום רביעי הגדול – לפחות עבור סצנת המטאל המקומית, שני הרכבי מטאל, אמנם שונים בתכלית השינוי בתת סגנונות, אולם מאמצים את הרעש הכבד כדרך חיים, התארחו בתל אביב, שתי גדות לירקון, זו שלנו זו גם כן, כל הקלישאות עבור ערב עם מופעי מטאל הנמתחים בין שפך הירקון עם להקת בהמות' ברדינג 3 ועד ביתן 2 בגני התערוכה עם להקת מסטודון, שליחי המצווה של הבלוג פשטו על העיר, כתבה, תמונות, יובל אראל, עידו משה וטוני פיין. 

באופן אישי אני מעדיף את הזקנים ביותר בסצנה, תנו לי מופע אינטימי עד כמה שאפשר עם קן הנסלי או להקת אוריה היפ, אפילו מפגש נוסף עם דיפ פרפל והשיא הוא מופע להמונים עם אוזי אוסבורן מבלק סאבאת'. עבורי זה מספיק, אוזני האישיות גדלו על המלודיות, ההרמוניות והרעשים של שלושת ההרכבים הללו, בגילי המופלג קשה להסתגל לצלילים חדשים בני פחות מעשרים שנה על הכביש… 

אולם כאשר מיתולוגיות עתיקות, חלקן תנ"כיות אפילו, מתעוררות לחיים אחרי אלפי עד מיליוני שנים בין שתי גדותיו של נחל הירקון, פעם נחל אמיתי כיום שלולית למסלולי אופניים ואגמיות ששוחות עם אפרוחיהן בין עשבי המים, זו סיבה מספיק טובה לצאת מהבית ולספוג את כל הדציבלים והנמוכים הללו שמחכים לנו במופעים, מסטודון, אבי אביה של הממותה הפליאונליטית, אבותי הפילים בני ימינו מחד ואבי אבות ההיפופוטם – בהמות היאור בן זמננו מאידך, שני יצורים מסורבלים לתנועה ומכוערים למראה.

אז מה באמת היה לנו? 

התחלנו עם גני התערוכה, לקראת השעה שמונה וחצי בערב החלל הענקי של ביתן 2 מתחיל להתמלא בקהל, נראה יותר כמו האח הגדול של מועדון בארבי בבחינת הפנים שכבר צמודות לגדר ההפרדה והלחץ בין הקהל ולבמה הגבוהה, מסטודון, לפי אמירה של אחד החברים היא סוג של להקת רוק להיפסטרים תל אביבים, המטאל האמריקאי העכשווי שונה מאוד מהמטאל התאטרלי או הסמפוני של הלהקות האירופאיות, במה זה לרוב מתבטא? בסגנון הנגינה והשירה או בלבוש ובטקסים? אי אפשר להניח אצבע מדוייקת ולכן אפתח עם ההרכב הפותח – קין והבל 90210, אחד השמות הנחשבים בסצנת הסטונרים המקומית, מאחוריהם כמה אבני דרך חשובות בעשייה, האחרון שבהן הוא ההחלטה להפוך להרכב הליווי של דודו פארוק (אורי קומאי) זמר טראפ וראפ מקומי העושה את הטראש מילים האמריקאי לברור יותר בשפה העברית, נותן למילים והמשפטים הגסים וטעוני המיניות הבוטה להישמע ברור גם לילדים בגיל חמש. 

ואמנם, בשעה שמונה וחצי קין והבל פותחים את הערב בשלל להיטיהם הכבדים, הקהל מתחיל להיכנס לאווירה, ארבעים דקות לאחר מכן נשמע קול מוכר על הבמה, דודו פארוק מצטרף להרכב ועושה קצת "חגורה שחורה ואלירן סבג עם ערק ערק", סוג של מופע פריצה שאין לו קשר למוזיקה לה כולם מצפים אבל היי, זה היה צפוי עם ההרכב שהוא לא יחמיץ את ההזדמנות להגיש את משנתו הסדורה גם למטאליסטים.

הפעם הכל דופק כמו שעון, בשעה תשע וחצי כמו שהובטח מראש בלו"ז עולים לבמה ארבעת חברי להקת מסטודון, כוכבי הערב.

ומרגע זה רשות התיאור עוברת לעידו משה…

יום רביעי ה20-02-2019 , בלילה קר של שלהי פברואר 2019, המכונה האימתנית של להקת המטאל האמריקאית MASTODON נחתה בביתן 2 בגני התערוכה בתל אביב. אומנם באיחור לא אופנתי של 20 שנה, מסטודון נתנו הופעה מקצועית, מהודקת עם רשימת שירים מכל תקופות. בתמורה הקהל הישראלי נתן להם יחס ואהבה כמו שרק הקהל החם שלנו יודע. 

כל הופעת מטאל בישראל היא כמו טקס פגני (כשחלק מהקהל באמת נראה כמו איש המערות), שבו מתכנסת הסצנה לתת כבוד ללהקת מטאל נוספת שהצליחה להפעיל ולהגיע לישראל, לרוב הרבה-הרבה אחרי השיא. לשמחתי זה לא המקרה של מסטודון. 

כבר הרבה זמן שיש למטאל בית בישראל והפעם כיף לדווח שהיה כיף להתארח בבית הזה : היה סאונד מצוין בהופעה בנוסף למופע אורות ווידאו פסיכדלים שהיוו רקע יאה לווליום המטורף של קטעים שנוגנו מהאלבומים השונים של הלהקה  Blood MountainCrack the Skye  ו-Emperor of Sand. 

החוויה של לעמוד בגני התערוכה עם מאות של אנשים בקהל מגוון מאוד, שכלל נשים ולא מעט אנשים מבוגרים,  ששילמו ממיטב כספם לראות מפלצת רעש רצינית. עם הגברה מקצועית וסט-ליסט מובחר של שירים העניין התחבר בצורה מושלמת לאירוע שכולו מוקדש למטאל (קין והבל חיממו) וזה היה לא פחות מחלום. 

עם כאלה תנאים ו-20 קטעים שנוגנו (כולל הקטע הסוגר של ההופעה Blood & Thunder), כל מה שהיה נותר זה היה פשוט להנות מהדבר האמיתי, כמו שהוא, בלי תוספות מיותרות. 

וכך נראו הרגעים האחרונים בביתן 2, צילום יובל שפריר

ובינתיים, לא הרחק מכאן, ממש על התפר שבין נחל הירקון, הים התיכון ומחסני החנויות במתחם נמל תל אביב, כמה מאות מעריצי מטאל אירופאי מזוקק מנופפים את ידיהם למעלה בתנועת קרני השטן כאשר חברי להקת בהמות', תופסים את מקומם מעל הבמה במועדון רדינג 3, טוני פיין, השדרן והעורך המוזיקלי המיתולוגי של המאה שעברה, מגיע כדי לטעום את צלילי ומראות התאטרון הפולני של הרכב.

תאטרון המטאל הפולני או כפי שהם נקראים – להקת הדת' מטאל בהמות' הם סוג של חברים של העם בישראל, כבר ארבע ביקורים הם ערכו כאן, אפילו בזמן שאמנים אחרים ביטלו את הגעתם לארץ מסיבות בטחוניות, בהמות' היו כאן, כי חברים זה לתמיד, אדם "נרגל" דרסקי, תומש "אוריון" וורובלבסקי, זביגינייב "אינפרנו" פרומינסקי ופטריק "סת'" שטייבר, הובילו את מאות המעריצים שמלאו לחלוטין את החלל של מועדון רדינג 3 במשך כל הערב אל תוך מסע של מטאל מהזן המזרח אירופאי, כזה היונק את שורשיו מסיפורים ואגדות מיתולוגיות אפלות לצד פילוסופיות רוחניות קדמוניות אותן המוזיקאים ובראשם כאמור "נרגל" מתרגמים למסכות צלילים ומלודיות השטות עמוק עמוק בשדות הגרואולינג עמוקי הגרון.

כל האווירה והחוויה נדמו לרגעים כמעין טקס פגאני מסתורי שעין זרה מעולם לא ראתה והתחושות היו של שותפות לסוד עמוק ומסתורי, התפאורה שבלטה בחיצוניותם של הנגנים, התלבושות, האיפור והנראות הפכו את המופע להצגת תאטרון מקברית עתיקה ומאוד שבטית.

ובעצם ההופעות תמו אך לא נשלמו, כי זו הייתה רק קריאת ההשכמה לעובדה כי שנת 2019 הולכת להיות שנת הרוק והמטאל בישראל, על מה אני מדבר? כבר בשבוע הבא אמורה לנחות כאן להקת הרוק הכבד האמריקאית Manowar להופעה אחת שתתקיים ב 25 לפברואר 2019 במועדון ההאנגר 11 בנמל תל-אביב, על הבאתם אמונים החברים מפרוגסטייג' אשר כבר הכריזו על כמה אירועי מטאל קשוחים בקיץ הקרוב בלייב פארק בראשון לציון – Disturbed המגיעים למופע בתאריך 2 ביולי ופסטיבל שלם ובראשו Dream Theater שיתקיים בתאריך 18 ביולי, גם בזירה התל אביבית צפויים כמה אירועי רוק ומטאל, להקת Wolfmother תופיע בתאריך 14 ביולי במועדון בארבי בהפקתו של שוקי וויס, גם ישי שוורץ, המפיק שהביא את בהמות' לתל אביב מכין מופע של להקת Cancer בתאריך 11 במאי במועדון גאגרין בתל אביב, שמח בסצנה!!

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close