כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

טרנטה גרוב מאשין מזיזים את העולם

מי שמחפש המלצה למקום בילוי בתל אביב, שוק הפשפשים הוא המקום להיות בו, עם עשרות ברים ומסעדות שצצו בסמטאות ומופעי רחוב על שטיח פרסי פרוס על המדרכה. ואם להיות ספציפיים,  ה-AKBAR . יש שם בחוץ, בפנים, למעלה שולחן סנוקר, למטה במה להופעות חיות, אפילו כלב אחד היה שם. ומי שמחפש המלצה להופעה טובה, אתמול הופיעו שם "טרנטה גרוב מאשין". הרכב שאת הסגנון שלו ניתן להגדיר  כגלובל ביט. הם מאחדים תחת מעטפת אחת, מהודקת ועשויה ללא רבב, ערב רב של סגנונות- בלקני, לטיני, מוזיקה ערבית, תימנית, מרוקאית, היפ הופ, טראנסים, דאב, מוזיקה אפריקאית. יו ניים איט, העיקר שינענע את הגוף.

אנחנו נתקלנו בהם במקרה לפני מספר חודשים והקראש היה מידי. "הבלקן ביט בוקס החדשים" קראנו להם. אבל ככל שראינו יותר הופעות, הבנו שלא מדובר פה בחיקוי או חבורת וונאביז. יש פה משהו אחר, מאוד פתוח ולא כבול לסגנון אחד.

הסיפור שלהם מתחיל לפני 12 שנה, כשירון רוזנברג, המתופף של ההרכב, מגיע לעשות מעגל תופים בבת מצווש בעתלית. להפתעתו, מספר לי ירון, אם כלת בת המצווה מורה לו להשאיר את הציוד ארוז ולמעשה לא לעשות דבר, בתשלום כמובן. הסיבה? היא לא רצתה להפסיק את די ג'י יניב אלקיים, המפיק המוזיקלי של ההרכב, שהביא אנרגיות אחרות למסיבה. "הייתי חייב להבין מה זו התופעה הזו" מספר ירון, וכך חברו השניים לרומן שלימים יהפוך להרכב "טרנטה גרוב מאשין". במשך שנים הם ניגנו יחד און אנד אוף כאשר במקביל, כל אחד מהם התעסק עם שלו, בנפרד. יניב באותה תקופה, ניגן עם ג'יי. טי טיילור מ kool & the Gang. הוא הרגיש שהוא זקוק לשינוי. במקרה, לימוזינה אקספרס – גרסת האלקטרו של משינה, הופיעו במלון בו שהה ירון. הוא יצר קשר עם איגי דיין והשניים ניגנו יחד כצמד תופים. ירון הכיר לאיגי את יניב, נוצר קליק מידי והשלושה תופפו וניגנו יחד לעבר השקיעה, עם המון כלים ותופים. "רצה הגורל" מספרים לי השניים,  שלא הפסיקו להצחיק אותי במהלך כל הראיון הזה ולהרים אחד לשני (כך מעיד ירון על יניב שלמרות צניעותו הוא המאסטר מיינד של ההרכב ויניב טוען שירון הוא המנוע של הטרנטה), "באותה תקופה משינה חזרו לקאמבק ואיגי עזב את החבורה, צרפנו במקומו את גלעד ויטל משוטי הנבואה וראו זה פלא, זמן קצר לאחר מכן, גם הם התקמבקו. פה הבנו שאנחנו מהווים מקפצת קמבקים. מי שרוצה להתקמבק, שיחבור אלינו הקמבוק מובטח! חבר ההרכב הבא יהיה נון סלב!" וכך צרפו את רועי עבאדי, נגן כלי הקשה ודיג'ירידו בכל מיני צורות, ביניהם אחד נחשי ואקזוטי מאוד. בהמשך הצטרפו אליהם גם אור גורפינקל-גיטרה, ליאור גרייבסקי-סקסופון ודביר כהן עראקי-שירה.

הם הוזמנו להופיע בחתונות רוויות סלבס כמו ליקי, מאמנת הכושר המקושרת, מאור זגורי וחן אמסלם ואפילו בזו של יהודה ושלומית. הם מופיעים בפסטיבלים ואפילו הופיעו בשבוע האפנה בקניון TLV. אבל את השירות הכי טוב, עושים עבורם די ג'ייז בכל העולם שמנגנים קטעים שלהם בארץ, בחו"ל ובפסטיבלים.

אתמול הם ניגנו באקבר ביפו, הם פתחו עם קטע אתני שמתפתח לחפלה בלקנית שהקפיצה את המקום מהשנייה הראשונה. נראה שהם אוהבים את המקומות הקטנים, קרובים לקהל אותו הם צברו אט אט באולד פאשן ווי והקהל, מצדיק זאת ומיד מחזיר אהבה בדמות קפיצות וידיים באוויר. הרפרטואר כולל צלילים מכל העולם. כמו שיניב אמר "למה להיות מוגבל למקום אחד? יש פה רוסים, תימנים, אמריקאים, מרוקאים, אשכנזים, בולגרים ואנחנו נותנים גלובל ביט ללא גבולות". ולמרות הגיוון המוזיקלי, יש חוט ברור וסאונד שמקשר את כל הסגנונות למשהו חדש.

אמש, בין היתר, קיבלנו מחווה לניינטיז עם ביצוע דאב מפתיע ל  – Informer ועוד סולו תופים מרהיב שבסופו שיתוף פעולה מרים במיוחד עם הדיג'. מי שלא שמע מימיו תופים ודיג', חייב לעשות זאת בדחיפות!

החזון שלהם בטווח הרחוק הוא להיות להקה ישראלית בתפוצה בינלאומית. כששואלים אותם "איפה הממד הרוחני, במה אתם מאמינים?" הם עונים: "אנשים רוצים לשמוח ואנחנו רוצים להזיז את העולם. אנחנו פורטים על הסניקרס שלכם". הטרנטה, שמקור השם שלהם הוא בעצם מעין הפוך על הפוך, כי הם רחוקים מלקרטע, אומרים ש"אם נשווה מוזיקה לאוכל, אז הטרנטה זה משאושה. ארוחת שאריות וכל מה שהשולחן שלפניכם השאיר".

הם סיימו את הערב עם חגיגה מרוקאית משמחת ביותר. הרגליים קפצו, הידיים הונפו, הקירות רעדו, המפיות התעופפו והסטוריז נפתחו.

 

שי שיר

שי שיר וטלי ספיר: הוא: איש חינוך בכל רמ"ח אבריו, שהמוזיקה מהווה מרכיב מרכזי בחייו. היא: ביום מנהלת רישוי במשרד אדריכלים ובשאר הזמן תופרת, יוצרת וכותבת. ביחד: הם ההורים של אלה ורותם ויחד איתן חיים ונושמים הופעות ומוזיקה.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא