דיווח מהשטח

תזכרו איפה הייתם!

המופע של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא במועדון בארבי, מוצ"ש 05.01.2019 שי שיר וטלי ספיר הלכו לברר מה כל הבאז באוויר.

ג'ימבו עושה את הבארבי. צילום שי שיר

עומר הברון, AKA  ג'ימבו ג'יי, ראפר, שחקן, אומן הסטורי טלינג והספוק וורד, יחד עם להקת הספא וחולצותיהם הוורודות, הגיעו לבארבי לנסות חומרים חדשים ולבחור את הלהיט הבא שלהם. ואנחנו? באנו להיות שפני הניסיון בסיקור הראשון שלנו לשנת 2019.

את אלבומו הראשון הפיק בעזרת איציק פצצתי ומימון ההמונים, בקמפיין שגרף כ- 55% יותר מהסכום המבוקש. זאת לאור העובדה שהג'יי צבר לעצמו קהל מעריצים, עוד לפני הוצאת האלבום הראשון.

הבארבי מפוצץ בנוער ובובת חד קרן מיתולוגית אחת שתלויה מהתקרה. רוב ההופעה נשענת על האלבום הראשון "בואו לפני" שלדעתי, נכתב כמעין נבואה שנועדה להגשים את עצמה. הוא מושר כיומן המסע של ג'ימבו ג'יי בדרכו להצלחה ולכוכבות, עוד לפני שאלו היו מנת חלקו, כאילו סלל את דרכו לשם על ידי מילותיו ונע בין העתיד והעבר ובין הפנטזיה והמציאות. כך לדוגמא, בשיר הנושא של האלבום "בואו לפני" הוא מזמין את הקהל "להיות בין אלה שיאמרו 'שמעתם על?' במקום אנשי המחר, שיאחרו לומר 'שמעתם את החדש שלהם?'". גם "סתם בן אדם" נכתב במבט אל העתיד, כמובן שבקריצה "פעם גם אני הייתי סתם בן אדם". ובהמשך ישיר, כששמעתי לראשונה את "תזכרי" עשיתי כבקשתו של ג'ימבו ג'יי בשיר ואמרתי לעצמי "תזכרי איפה היית, כששמעת לראשונה את הלהיט 'תזכרי'" ונורא רציתי שזה יהיה במקום אקזוטי כמו חופשה בברבדוס או בדרך לפסגת הקלימנג'רו, אבל שמעתי את הלהיט סתם ביום חול במשרד, זכור לי שאמרתי לעצמי, לכשזה יהיה רלוונטי, שלא יהיה לי סיפור מעניין לספר על איפה הייתי, אבל ג'ימבו ג'יי, לעומת זאת, מפיק עבורינו סיפור אחרי סיפור על הבמה, לאורך כל המופע. זה לא סתם שהוא מחלוצי הסטורי טלינג בארץ, הוא עושה זאת נהדר, עם המון הומור ואינטליגנציה, הרבה רבדים ורפרורים להמון מקורות. בעיקר ניכרת האותנטיות שלו. הוא כותב על מאויו בפשטות וכנות.

כפי שציינתי בהתחלה, הסיבה האמתית שלשמה נתכנסנו בבארבי, היא בחירת הלהיט הבא שלהם. קיבלנו טעימה מ-4 שירים מהאלבום הבא עלינו לטובה:

  1. "מה ראפרים רוצים" – זהירות ספוילר! הם רוצים לעשות הסטוריה. מילים אינטליגנטיות, רפרורים לשב"ק ס ויוסי פיין. שיר מצויין ומדביק משמיעה ראשונה.
  2. "GPS" – למרות שמדובר בשיק שקט באופן יחסי, יש לו קצב קאריבי ומלא הומור.
  3. "הבית בו גדלתי" – שיר געגועים לבית ולילדות. שיר שהחל בערבי הפואטרי סלאם והפך לחלק מהאלבום השני.
  4. השיר האחרון שהועמד לבחירה "הוליווד" שם זמני, הוא בעצם שיר מסיבות משמח.

אם הייתי צריכה להמר על הזוכה, הייתי בוחרת ב"מה ראפרים רוצים". יש לו את הגרוב וההמשך הישיר לאופיו של אלבום הבכורה.

עוד במופע, ביצוע מהמם ל"הרבי ג'ו כפרה" של טיפקס, הפעם בגרסת המטאל. ל"פירות ההצלחה" הצטרף פדרו גראס ותרם קצת מן התאטרליות והכאריזמה שלו.

אחד היתרונות בקהל צעיר מאוד, היא רוח התלהבות בלתי ניתנת לריסון, אשר באה לטובת ג'ימבו ג'יי. הקהל מאוד מפרגן, שר את כל המילים ומרים את ידיו באויר בכל המקומות הנכונים באחידות של צבא. לפרקים, חששתי שרצפת במת העץ עליה עמדנו, תקרוס מעומס הקפיצות שנאלצה לספוג. מנסיוני, אוכל להעיד, שלא רק מטעמי התלהבות הידים מונפות והרצפות רועדות. יש פה סיפור וקצב, עם המון רבדים המצריכים שמיעה נוספת, ביחד עם קצב משמח וסיבה אמיתית להרים את הידיים באוויר.

תגים

טלי ספיר ושי שיר

שי שיר וטלי ספיר: הוא: איש חינוך בכל רמ"ח אבריו, שהמוזיקה מהווה מרכיב מרכזי בחייו. היא: ביום מנהלת רישוי במשרד אדריכלים ובשאר הזמן תופרת, יוצרת וכותבת. ביחד: הם ההורים של אלה ויחד איתה חיים ונושמים הופעות ומוזיקה.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close