כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

הבית של המוזיקאים

אמש נחנך מרכז עבודה ויצירה למוזיקאים בחסות עיריית תל אביב ובניהולה של ימית הגר, יחד עם עשרות יוצרים צעירים ועצמאים הנכוחים בתל אביב הגענו לאירוע כדי לתמוך ולהתמנגל (מלשון מינגלינג…)…

כך מוגדר המקום ומטרתו באופן רשמי – "מיוזיק ספוט הוא מרחב עבודה למוזיקאים ומוזיקאיות, יוצרים ויוצרות בתחום המוזיקה כגון נגנים, מלחינים, מעבדים, מפיקים, מנהלי מוזיקאים, בלוגרים של מוזיקה ועוד. החלל (כ-40 מ"ר), מאפשר אינטראקציה בין מוזיקאים מתחומים שונים כדי ליצור שיתופי פעולה והחלפת רעיונות מעצם השהות בסביבת עבודה אחת."

על הקמתו של המרכז והפעלתו מגיע הקרדיט המלא לימית הגר, מי שבשנים האחרונות מוכרת בסצנה המוזיקלית כדמות הנחושה העומדת מאחורי פסטיבלי הבלוז במהדורות הקיץ והחורף וכעת נבחרה בידי מחלקת התרבות של עיריית תל אביב לנהל את הבית החדש שהעירייה הועידה לאמנים העצמאים המקומיים.

אכן, זהו תהליך מהפכני אם נזכור כי רק לפני מספר שנים הובילו אמני ויוצרי תל אביב בתחום המוזיקה מחאה כנגד מדיניות העירייה אשר העלתה את תעריפי תשלומי הארנונה לחדרי חזרות ואולפני הקלטה, המקומות הטבעיים בהם אמנים ויוצרים עצמאים מבקשים להפוך את יצירותיהם למוצר של ממש.

ואכן אמש, באופן צנוע ובאווירה ביתית מלאו עשרות אמנים ואמניות צעירים את המתחם המצוי ממש על סף פתחה של מנהרת הרכבת הקלה של תל אביב בצומת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי (49) בחגיגה שציינה את חנוכת המתחם למענם. אורח הכבוד היה באופן טבעי ראש עיריית תל אביב רון חולדאי אשר נפגש עם הקהל הרב, למד פרטים על המקום ואף חנך את הבית החדש לאמנים בטקס גזירת הסרט האדום בפתחו. המקום ניתן לאמנים לשימושם ללא עלות.

על החלק האמנותי חלש רותם בר אור, הוא הוא האנג'לסי בכבודו ובעצמו אשר עם גיטרה אקוסטית ויוקללי העניק לנוכחים שעה קלה של צלילים ושירים, חלקם אף כשירה בציבור. היה פאן במקסימום.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהאירוע

וידאו, צילום אדוה אראל

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא