דיווח מהשטח

להגשים חלום ישן

לירון עמרם חוגג את השקת אלבום הבכורה "חלום ישן" בהופעה חגיגית במועדון בארבי בתל אביב ומארח את הגיטריסט יהודה קיסר והזמר חיים משה. ליל חמישי, 27.12.2018. משפחת אראל נכחה, תיעדה ומדווחת…

האמת שלא ממש יודעים מהיכן להתחיל, האם זה מהימים הנושנים אי שם במעמקי הבר EPGB בדרומה של תל אביב, עת ישבתי על כוס אלכוהול לילי עם לירון עמרם, סוחב עימו תואר אורבני של "היפסטר תימני" כהגדרת התקשורת המקומית, ממשיכים למופע לילי של צלילים המסנטזים מקצבי תימן הישנים לעולם עכשווי, שירה וגיטרות, דברים שלא ממש נשמעו בתימן הרחוקה שאת מורשת שירתה הביא לארץ ישראל ופיתח במיוחד אביו של לירון, אהרון עמרם, משורר, מלחין, זמר, פייטן וחזן.

האם זה החל מאוחר יותר בהופעות עם "הפנתרים" בשלל מועדוני העיר העברית הראשונה, פסטיבלים ואולי בכלל במכללת המוזיקאים Muzix  שהפסיקה את פעילותה לפני מספר שנים?

ואולי בכלל ביום הולדתי, עת לירון עמרם הגיע אלינו הביתה וביצע לראשונה בלייב אקוסטי מספר שירים חדשים שכתב ביניהם השיר "חלום ישן" שיום קודם נכנס לרשימת ההשמעה בגלי צה"ל, הישג ממשי למי שנע עד אז בשוליים האלטרנטיביות והעצמאיות של המוזיקה המקומית.

האמת שזה בכלל לא משנה ולא פאקטור, לירון עמרם נחשב כאחד מחביבי הבלוג וכולנו שמחים בשמחתו על יציאתו של אלבום הבכורה הכולל  עשר רצועות מוזיקליות, נעימות ושירים.

שמחים שבעתיים אמש, כאשר לירון חגג את יציאתו של האלבום במופע חגיגי במועדון בארבי התל אביבי, למרות מזג החורפי הקשה, אחד הלילות היותר סוערים שמישור החוף חווה השנה, לא מנע מקהל המאות להגיע למועדון ולמלא אותו בחום ואהבה, המשפחה המורחבת, החברים, אנשי התעשייה והיצירה שהגיעו כדי לחלוק כבוד אמיתי ללירון והרבה ממה שקרוי "הקהל הרחב" הצעיר והיותר מבוגר שהגיע כדי לשיר ולפצוח גם בצעד תימני בהזדמנות זו או אחרת.

עם תפאורת בד מוזהבת שכיסתה את ברזלי הבק סטייג של המועדון המשמש כמקדש רוק על בסיס יומיומי, הערב הפך למועדון מזרחי בהווייתו, עם הפתיחה האינסטרומנטלית בקטע הפותח של האלבום, נעימה שנכתבה כחוויה מדברית הקורצת להררי תימן וערביה – מדין. נמשך בביצועים מלהיבים ומרקידים לשירי האלבום והנה כבר האורח הראשון מצטרף לפנתרים וללירון על הבמה, אחד מ"אבות המזון הרוחני" של הצליל הימתיכוני עוד מהימים שחפלה שכונתית הייתה מושג אמיתי – יהודה קיסר, מי שניגן בהרכב המקביל לצלילי הכרם – צלילי העוד, יצר את האקורד המסתלסל של הגיטרה המאפיין את המוזיקה הימתיכונית הישראלית ומאחוריו עשרות שנים בסצנה כנגן, כיוצר וכמוביל הרכבים וזמרים. ללירון ויהודה אין זו הפעם הראשונה של שיתוף פעולה והם יוצאים לדרך המשותפת הערב עם מחווה ל"גלבי" המיתולוגי ועוד קטעים הנחשבים לקלאסיקה בזמר התימני האסלי.

עוד זה הולך והנה זה בא וחיים משה, ה"מנגד" לצלילי העוד, מי שאת הקריירה המוזיקלית שלו החל ב"צלילי הכרם" המיתולוגית לצידו של דקלון ומאז פרץ לקריירה שטופת להיטים שכבשו את המדינה, בעצם עד היום. חיימשה זוכה הערב לאהבה עצומה מהקהל, אין ספק כי יש כאן חיבור שהוא יותר מסמלי בבחינת דור לדור, לפני שנה, כאשר לירון עמרם זכה בפרס תגלית השנה מטעם אקו"ם הוא לא שכח בדבריו להודות לשורת האמנים הוותיקים שסללו את הדרך לזמר הימתיכוני בשנות השבעים המוקדמות וביניהם נקב בשמו של חיים משה, החיבור בין השניים, הצעיר והמבוגר ממסמס את פער הדורות הדמיוני והפך לרגעים את המקום למועדון מזרחי במלא מובן המילה, חזיון נדיר עד נדיר מאוד בבארבי.

אולם מעבר לכל הכבוד והערכה שהושיתו עליו ה"וותיקים" לירון עמרם עצמו הוכיח לקהל הרב שמילא את המועדון כי הוא בזכות ולא בחסד במעמד הנוכחי, חוגג השקת אלבום שכל כולו להיטים אמיתיים המחברים בדבק מצויין את העבר המיתולוגי עם ההווה העכשווי כאשר הצלילים עוטפים את הטקסטים המלנכולים מה של לירון במעטפת מנגינות שרק מבקשות ממך להזיז את הגוף.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

וידאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close