כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הימים האפוריזם של תל אביב

מופע השקת אלבום אי.פי. שני להרכב העצמאי אנטיביוטיקה, לבונטין7, רביעי, 06.03.2013. חימום – אופיודס וג'ק אין דה בוקס. נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל.

אפוריזם, בלוך, אברג'ל, אנטיביוטיקה. צילום: יובל אראל
אפוריזם, בלוך, אברג'ל, אנטיביוטיקה. צילום: יובל אראל

אנטיביוטיקה היא להקה תל אביבית. נקודה. למרות שהופעות נרשמות באוגנדה ירושלים והתיכון בחיפה, סוג של מעוזי אינדי מקומיים, ההוויה האמיתית של אנטיביוטיקה על כל גלגוליה היא תל אביב.

כך כתבתי על להקת "אנטיביוטיקה" מזמן –  "מהלהקות הפועלות בסצנת האינדי המקומית, מקדמת את היצירה המקורית בשפה העברית. "אנטיביוטיקה" מתכתבת עם להקות שנות השמונים בישראל…מושפעים מהרכבים כגון טלוויז'ן וג'וי דיויז'ן מחד והקליק ונושאי המגבעת מאידך, יצרו האנטיביוטים חומרים הדנים ב"מסרים סותרים, צפיפות אורבנית, אהבה נכזבת ומין חסר תוחלת" כהגדרתם, כאשר בלוך אחראי על רוב הטקסטים".

בשיחה שהיתה לבלוג עם דן פ. בלוך, הדמות המרכזית בהרכב, מי שעומד מאחורי רוב רובם של התמלילים והמנגינות על כך שהלהקה מהווה מעין קו המשך לרוק הבועט שהיה כאן בשנות השמונים דוגמת הקליק, נושאי המגבעת, אור כשדים ועוד, על היותם של דני דותן ורונן בן טל מעין סוג של מנטורים מוסיקלים בהשוואה להוויה כיום, הוא לא הכחיש, דן אומר כי אכן פס הקול המוסיקלי שלו, בימים ההם, אלו שקבעו והכווינו, היו הרכבים דוגמת שתי הלהקות, הקליק ואור כשדים ואחרות.

אין זו הפעם הראשונה, בלוך כבר השיב בעבר על כמה משאלות הבלוג, הנה.

הייחוד של אנטיביוטיקה, מעבר להיותה להקה עצמאית במלא מובן המילה, הוא התפיסה כי רוק בתל אביב צריך לדבר בעברית, כמו משפט המפתח של גבי אבודרהם – צ'רלי מגירה – "רוק בעברית זה פשוט דינמיט", אכן אנטיביוטיקה מצטיינת בתמלילים איכותיים, המבקשים לאמר דבר או שניים מעבר לאהבה, סקס ורוקנ'רול סטנדרטי, להגיש קצת מחאה, קצת דכאוניזם מהמתרחש, למחות, להתריע, ולהעביר תחושות, דברים ומושגים המגיעים מהשוליים, בהגשה הנכונה, בקו המוסיקלי התואם, המשמר ומשדרג את הצליל העצמאי שצמח אז כשכאן למדו להתלבש בשחור, ומעבר לכך.

שנים רבות שדן בלוך מתחזק את ההרכב, הגלגול הכי פופולארי בהרכב היה מי ישב על כסא המתופף, הרבה עברו שם, כשההרכב חלק לילות רוק עם הרכבי שוליים אחרים במעוזי האוונגרד המקומי, חדרים אחוריים בחנויות הזויות, אולמות עם קירות חשופים בסקאוטים מוסיקלים, מועדני שוליים ברחבי העיר האפורה.

בלוך, זילברמן, שטיינברג. תמונה צילום: יובל אראל
בלוך, זילברמן, שטיינברג. תמונה צילום: יובל אראל

את המהפך קדימה לקחו אנשי האנטיביוטיקה בראשותו של דן לפני כשלוש שנים עת צרפו להרכב הבנים "בס גיטרה תופים" את נורית שטיינברג, קלידנית, נורית הוסיפה את הצליל "הכנסייתי הקודר" היוצר מתח באווירת השירים, התוסף שהיה חסר כדי לקחת את ההרכב קדימה לשורה הראשונה, שינוי נוסף חל בלהקה כאשר גיא רוזנבלט, מי שאחז בגיטרה החשמלית פרש ואת מקומו תפס דני אברג'ל שעסק בהפקה המוסיקלית של אלבומם המלא הראשון "להישמע להוראות השימוש", אלבום שאת השקתו ומסע ההופעות שלווה עשו חברי ההרכב יד ביד עם דני דותן והקליק, במה שנקרא פעם ברדיו הממלכתי "דור אל דור יביע אומר".

את העבודה על האלבום האחרון, אי.פי (כי רק חמישה שירים בו, אבל לא עוסקים בכמות, אלא באיכות…) לקחו הפעם חברי ההרכב בצוותא, מספר דני אברג'ל בזמן שישבנו יחד לפני המופע אמש בחדר האמנים של הלבונטין7, – "דן הביא כמה סקיצות קטנות, ממש טיוטה של תמלילים ולחנים, עליהם ישבנו ביחד עד שנוצרו השירים כמו שהם", גם חלקה של נורית באלבום החדש הוא חלק מכובד, את שיר הנושא של האלבום ילדה נורית, את המילים, את חלקי הלחנים, זהו שלב חשוב בהתבגרות המוסיקלית של אנטיביוטיקה, המעבר מהתלות בדמות אחת היוצרת, כותבת ומלחינה, לכדי מעורבות מלאה של כלל החברים בהרכב ליצור יחדיו.

דן פ. בלוך, אנטיביוטיקה. צילום: יובל אראל
דן פ. בלוך, אנטיביוטיקה. צילום: יובל אראל

דן בלוך, שכתחביב צד מנגן בבס בהרכב טריו השוליים "וועדת חריגים" דואג לתדמית של אנטיביוטיקה כהרכב המשמר בעקביות את היותו בלתי תלוי אמנותית, את האלבום החדש הדפיסו בכמות מוגבלת מראש, 130 עותקים בלבד, אותם מספרו אחד לאחד, גם העטיפה זועקת עצמאות, שני צידיה מודבקים באיזולירבאנד כסוף, אפוריזם עד הסוף.

אז אחרי שחגגו ככה בספונטניות, את העלאתו של האלבום החדש למחנה הלהקות ברדיו איפיג'יבי, הגיע זמן אמת.

אמש השתלטו חברי אנטיביוטיקה על הלבונטין7, המועדון המריץ בדרך כלל שתי הופעות בערב סטנדרטי נכבש אמש כולו עבור מופע ההשקה, כבר בשעות הערב המוקדמות, אחרי הסאונד צ'ק, הכל היה מוכן לקבל את הקהל, דוכן מרצ'נדייס עצמאי שכבר הציע את מרכולתו בדמות דיסקים, סיכות, פאטצ'ים וסטיקרים של אנטיביוטיקה הוצב ממש בכניסה. עם הגעת הקהל החל המופע הפותח של הרכב האוונגרד הקודרני אופיודס שנראו די מבסוטים מהמופע שלהם עצמם כאן בלבו, בהמשך הערב עלו חברי ג'ק אין דה בוקס על שלל צעצואיהם, אחד מהשירים שבצעו היה עיבוד לשיר שמצאו בעיתון, גם המחברת הוזמנה,

ואז לקראת עשר וחצי, כשהמקום כבר המה קהל, רבים מחבריהם של האנטיביוטים לסצנה העצמאית באו לכבד ולחזק את ההשקה, בלי שמות. מכונת העשן החלה לנפוח את נפיחותיה בשולי הבמה ולערסל את האוויר הדלוח גם ככה של הבלו בעננה אפורה, הקיר מאחורי הבמה ריצד בקליפים ווי גי' שהכינה אנדראה לולו…

המופע עצמו כלל את כל שירי האלבום החדש, חמישה במספר…כמה מהאלבום המלא, מונומליציה כמובן, לתשואות הקהל שבקדמת הבמה שהחל להתחרע קצת, אחרי תשעה שירים עלה לבמה רונן בן טל, אור כשדים בכבודו וכעצמו, לביצוע משותף של "שקט שקט שקט" שיר שימצא את מקומו באלבום הבא של אור כשדים שבדרך…וכמובן את "תקלה במנגנון ההדחקה" מאלבומו האישי האחרון הנושא את אותו שם.

האנטיביוטים מסיימים את הפרק הזה במופע עם פלסטיק, לנוע בעיר וגינות ציבוריות, משאירים עוד שיר אחד מהאי.פי החדש להדרן, אחרי שהעיפו באוויר חבילת סטיק לייטים זוהרים והקהל כבר היה מרוכך ומחומם מספיק חזרה אנטיביוטיקה לבמה לביצוע משולש של הרעב, השחר וקינוח דרמטי כהרגלו של בלוך עם דליה בן שושן.

אפשר לאמר שאפוריזם הוא הדיבור החדש, הצבע החדש, הכל מתומצת, מדוייק וברור, נותר רק להאזין.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151456334044654.1073741825.721654653&type=1

וידיאו – אפוריזם, פליי ליסט, לייב.

רונן בן טל אור כשדים שקט שקט שקט

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא