כבר בשנת 2011 הבלוג פגש בתומר ישעיהו, המוזיקאי היוצר אדום הבלורית, כאשר השיק את אלבום הבכורה במסגרת ההרכב "תומר והבשורה", מאז הספיק להתכנס תחת הטייטל "ISAIAH" מעין משחק לינגואלי על שם הנביא המקראי ושם משפחתו, גם כאן השיק אלבום חדש "DAYS OF DAYDREAMS", עוד תומר ממשיך ומשחרר אלבומי סולו נוספים "אופניים חשמליים" והאחרון "טריפולי" ממש לפני שנה. מאז הספיק לשחרר כמה שירים חדשים, כולם יפיפיים וכעת הוא מכריז על יציאה לדרך שתוביל לאלבום הבא, אמש הגיע תומר גילת למועדון בארבי כדי לפגוש בתומר ישעיהו ולחוות את הצלילים והמנגינות אותם הוא פורש בכתבה.
וככה בעיצומו של החורף, דצמבר הקר והרטוב הגיחה לה סנונית ראשונה מאלבומו הרביעי הקרב ובא של תומר ישעיהו, ואולי באמת כקריצה וגעגוע לתקופות חמות יותר (לא שחסר לנו), השיר נקרא בשם הפשוט והישיר – "שיר של קיץ", כזה המלא אווירה חמימה נוסטלגית שממש עושה חשק לחלוץ כפכפים, לשבת על הדשא וליהנות מבריזת אחר הצהריים היבשה של אמצע הקיץ
השיר החדש מלווה בקליפ מהמם ומרגש של רועי ריק (הקולקטיב) שלקח צילומי וידאו (בצבע!) של סבא וסבתא שלו שבאו מאנגליה לבקר בישראל ב- 1949 לתוכם שתל רועי את תומר ישעיהו והתוצאה אוטנטית ותופסת במדויק את אווירת השיר, התרפקות מושלמת על ארץ ישראל של פעם.
שבועיים קדימה, אנחנו באמצע דצמבר, עדיין חורף, תומר ישעיהו מופיע בבארבי לחגיגה מקדימה לאלבום החדש (שייצא כנראה לקראת מרץ-אפריל) ולהשקת הסינגל המדובר והמצוין (באמת, אחד הטובים של ישעיהו עד כה, לדעתי), אל תומר מתלווים ההרכב הקבוע, רועי חרמון על הקלידים והחצוצרה, שחר חזיזה על התופים, יוגב גלוסמן על כינור וגיטרות, אמיר שדות על הבס, המלווים אותו כבר לא מעט שנים לאורך קריירת הסולו שלו ומעורבים גם בהפקות אלבומיו של ישעיהו.
וכמה מילים על תומר ישעיהו, עוד לא בן 30 וכבר מאחוריו 8 אלבומים (שלושה מהם בסולו), את הקריירה המוזיקלית שלו התחיל עם בוזוקי ולהקה צבאית, קצת כוכב נולד, הוביל שני הרכבים, הפיק לג'יין בורדו את אלבומם הראשון ועכשיו הוא בדרך לאלבום הרביעי שלו, הספק מטורף של כאלבום בשנה, השלישי "טריפולי" שיצא ב-2017 הניב גם שני להיטים, "זמן פריז" והשיר "יום אחד" שנבחר לשיר השנה של כאן 88
ההופעה של אתמול לוותה במופע חימום, לורן נוימן שאוטוטו משחררת EP ראשון בהפקתו של תומר ישעיהו, הסינגל הראשון כבר יצא – Battle War, מלווה בקליפ אסתטי בצורה מרשימה. כמו ישעיהו גם נוימן מושכת לכיוון מוזיקת הפולק ובמקרה שלה זה נשמע כמו לדרוך על עננים של צמר גפן מתוק.
את ההופעה שלו פתח ישעיהו עם "שבועיים בשנה" המייצג את הדואליות במוזיקה של ישעיהו, את כור ההיתוך שלו בין מוזיקת פולק (במקור אמריקאית) ומוזיקה ים תיכונית עם דגש על אזור יוון (כיאה לבוזוקי ולהשפעות הראשונות של ישעיהו). השילוב הזה של מזרח ומערב הוא בהחלט צעד חכם, התאמה נכונה למוזיקה שבמקורה מכוונת לשטחים הגדולים במרכז ארה"ב, הרי בסוף אנחנו קאובויים רק בפורים.
ההתאמה אצל ישעיהו לא מתבצעת רק במנגינה, החוויה האמריקאית היא כבר כל כולה ישראלית עם שמות של שירים כמו "כביש הערבה", "יום כיפור", "חורף של ים תיכון" והתאמה לכך גם במילים, חוויות ישראליות, שלנו, של מי שגדל בארץ ועל סיפורי ההורים המלאים במרחבים פתוחים וירוקים ועל מה שאנו חווים כל יום מחדש במציאות הישראלית שלנו (כן, גם קצת פוליטיקה).
שעה וחצי של אווירת חלום, מלאה בעשן רך ואורות קסומים, להיטים היו שם לא מעט כאשר בשיאו הלהיט החדש "שיר של קיץ" מלווה מיד עם "זמן פריז" המופלא והממכר, אבל לדעתי הרגע המוצלח של הערב היה דווקא בגרסת הכיסוי המפורסמת של ישעיהו לשיר הארץ הישראלי של אלתרמן "שיר העמק" בגרסה ארוכה מהרגיל המפנה המון מקום לישעיהו ושאר חבריו על הבמה להכניס אותנו למסע טראנס חושי ברחבי שדות עמק יזרעאל.
וידאו
תגובה אחת