הזמר, מלחין והשחקן יגאל בשן הלך לעולמו בביתו בתל אביב, צוות רפואי שהוזעק לביתו קבע את מותו.
יגאל בשן (שם משפחתו המקורי בשארי) נולד בתאריך 11 בספטמבר 1950 במושב נחלת יהודה לציונה ויוסף בשארי, ילידי הארץ ממוצא תימני. כבר מגיל צעיר אהב לשיר ולנגן בגיטרה. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים שבתל אביב.
זכיתי ללוות את יגאל בשן כצלם ומסקר לפני מספר שנים באחד מה"קמבקים"שלו לבמה כשהוא מוקף בקהל מעריצים ובמיוחד מעריצות שידעו כל מילה וצליל בשיריו הרבים הכל כך מוכרים.
את רשמי מהופעותיו פרסמתי כאן וכאן.
בשנת 2016 הוענק ליגאל בשן פרס על מפעל חיים על שם נעמי שמר מאת אקו"ם, כך כתבו חברי הווועדה על ההחלטה לתת את הפרס: זכות גדולה נתנה השנה לוועדה לבחור באמן יוצר ומבצע מהגדולים ביותר שיש בארץ- יגאל בשן. הקריירה הארוכה ושיריו היפים הם חלק מכובד וחשוב בפס הקול הישראלי. רבים משיריו מושרים בפי דורות של אוהבי זמר עברי, גם ובעיקר בפי הדור הצעיר- הוכחה לגדולתו של יגאל כיוצר ייחודי שכותב שירים שיישארו לנצח בפנתיאון השירה הישראלי. ״קפה אצל ברטה״ ״יש לי ציפור קטנה בלב״ ״אהבת הדסה״ ״ודוד יפה עיניים״ ״תן לי״ ״כוכבים לא משקרים״ הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של להיטים המנונים שמושרים בפי כול. כאמן יוצר הכתיבה של יגאל לרוב נגעה בשילוב של בין מזרח למערב, מהראשונים שהמציאו בעצם את הסגנון הישראלי החדש – משנות השישים ועד היום. יגאל בשן נמצא על הבמות מגיל 15 ושיריו היפים בקולו המיוחד הם פס קול שלם שמלווה אותנו מאז ועד היום. תודה לך יגאל בשן – בשם כול חברי אקו״ם ובשם כול אוהבי הזמר העברי- על תרומתך האדירה לתרבות הישראלית.
לחצו לעיון בביוגרפיה המלאה כפי שהתפרסמה בוויקיפדיה
רגעים שמחים עם יגאל כפי שתועדו במצלמת הבלוג
