כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

הופעות בינלאומיותסיקור הופעות

צעירה לנצח

הזמרת היווניה ננה מושקורי עמדה אמש קרוב לשעתיים בפני קהל שמילא את היכל התרבות בתל אביב כשהיא מלווה בהרכב רביעיית נגנים מצויינים ובצעה שלל שירים, הן מאלבומה האחרון שיצא השנה – Forever Young, הן מבחר שירים ישראלים וכמה יצירות אלמותיות באנגלית, צרפתית וגרמנית. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. מצלמה שניה – שילי אראל.

ממרום 84 שנותיה, ואחרי שביקרה בישראל לפני ארבע שנים, שבה כעת ננה מושקורי בעקבות סבב הופעות עולמי המקדם את אלבומה האחרון לצמד הופעות שהראשונה מביניהן התקיימה אמש.

אמנם כבר לא נערה צעירה אולם הסופרן עדיין צח כבדולח וקולה רם כפעמונים, אם כי היו כמה מעידות פה ושם. לכל אורכו של המופע עמדה מושקורי בכבוד כשהיא נעה משפה לשפה בשירתה, מיטיבה לבצע בעוד המיקרופון מתרחק מפיה בתצוגת תכלית של זמרת שיודעת את מלאכתה, הקהל אהב את שירתה והשושן הצחור המיתולוגי כשם השיר עימו חתמה את המופע היה צמוד לעמוד המיקרופון שלה….

רובם של השירים במופע היו הגרסאות החיות לביצועי המחווה שלה מתוך האלבום האחרון Forever Young הכולל שלל שירים של אמנים מהשורה הראשונה, חלקם כבר אינם עמנו – איימי ווינהאוס, ליאונרד כהן, אלביס,  דלידה, הרי בלפונטה, שארל אזנבור. ארבעת הנגנים המלווים היוו עזר כנגד מצויין, העיבוד המוזיקלי לשירתה היה מדוייק, מעודן וחף ממניירות למעט כמה רגעי סולו בפסנתר, גיטרה או סקסופון שישבו באופן מושלם על השירים

שיאיו של המופע הגיעו לקראת הסוף כאשר היא הגישה ביצוע מרשים ביותר להללויה של ליאונרד כהן, לא לפני ביצוע בעברית מילה במילה לשיר "לילה לילה" שכתב המשורר נתן אלתרמן והלחין מרדכי זעירא, כן, בעברית מלאה, לבטח באותיות לטיניות על גבי דף נייר עטוף בניילון אותו לקחה מהמושב שניצב בצד הבמה, אבל מה זה משנה, היה זה רגע מרגש כאשר חלקים רבים מהקהל הצטרפו אליה חרישית בשירה…

הערב תחזור ננה מושקורי להופיע, הפעם באודיטוריום רפפורט בחיפה.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא