לחלום על הבית עם מיקי והמשפחה
מיקי גבריאלוב חוגג את השקת אלבום אוסף כפול ומציין חצי יובל למופע "כשחלמתי על הבית" עם אורחים במסגרת פסטיבל הפסנתר במוזיאון תל אביב, ליל שישי, 26.10.2018. שי שיר וטלי ספיר בילו את הערב באולם רקנאטי ומביאים את החוויה והצלילים. תודה למשה צ'יטיאת על התמונות המצוינות מהמופע.
פסטיבל הפסנתר 2018. רחבת מוזיאון תל אביב שוקקת ואנחנו יורדים למרתפי מוזיאון תל אביב, לאולם רקנאטי היוקרתי, בו מיקי גבריאלוב חוגג 25 שנה למופע "כשחלמתי על הבית" ומשיק אלבום אוסף כפול, בערב רווי נוסטלגיה ואורחים. לבמה עולים 9 נגנים הכוללים כלי נקישה, חליל, תופים, גיטרות, סאז וכמובן הפסנתר.
הוא מניח לרגע בצד את הרוק והפופ הישראלי וחוזר לשורשים, לערב שכולו תורכית, יוונית, לדינו ואספניולית. הוא חוזר הביתה לארוחות שישי, בהן אבא היה שותה קוניאק 777, אוכל מאזטים של אמא, תופס ראש, מתחיל לשיר ובעקבותיו אימו, אחיו והוא.
הוא פותח עם "הילדים עזבו", "סלסלי" ואהבה יוונית. קולו יציב, המנגינות שמחות והאוזן מקבלת עושר מוזיקלי ושמחה רבה על הבמה.
הוא מזמין את האורחת הראשונה, שירה גבריאלוב, ביתו, שהגיעה מלוס אנג'לס במיוחד למופע. התנאי שהציבה לאביה לבואה, היה שתשיר בספניולית ותורכית. וכך ביצעו יחד את "אונה מטיקה דה רודה" ו"גברת מגונדרת" – היא בתורכית ואביה בעברית. רק הגיוני ששיר הנושא של המופע "כשחלמתי על הבית" יבוצע ביחד עם ביתו. לשירה קול פעמונים עדין וממכר וחן רב.
האורחת השניה היא מוזיקאית, זמרת, אקדמאית, מרצה למוזיקה אות'מאנית והגיעה במיוחד מתורכיה. מחטאפ דאמיר. הם ביצעו יחד את "טלי טלי" שבתור מי שנושאת שם זה, אני יכולה להבטיח שאין בזמר העברי עוד שיר המכיל את השם ועל כן, לנצח אהיה אסירת תודה לגבריאלוב שייבא את השיר התורכי הזה למחוזותינו. ב"אל תרכין ראשך" שהפעם בוצע בשפת המקור, מחטאפ דמיר סלסלה בתורכית פתיח בקולה המיוחד, שנשמע כמו תפילה זועקת. קטע מאוד מיוחד, נדיר ומרגש.
את אורחו השלישי גבריאלוב מכיר כבר הרבה מאוד שנים, אך מעולם לא הופיעו יחד. הפעם הם עשו "בארטר", טריפונאס האגדי התארח במופעו זה של גבריאלוב וגבריאלוב יתארח במופע של טריפונאס בזאפה הרצליה ב 23.11.18. הם מבצעים יחד את "הו דיר לה דה" ו"הקצב של חיי". בשני הביצועים טריפונאס והבזוקי מרימים את האוירה. לאחרונה התמזל מזלנו ונכחנו בכמה הופעות על טהרת ייוון. מסקנותינו הן שהם ידעו לעשות שמח היוונים האלה וטריפונאס מוכיח לנו זאת שוב. הוא שולט בבזוקי באופן מופלא ומסלסל בו ביחד עם חיוך קסום וקול מעורר הערצה שלא מזדקן. הקהל יצא מגדרו. טריפונאס נפרד בברכת "שבת שלום" על רקע מחיאות כפיים סוערות.
גבריאלוב מסיים את המופע עם הקלאסיקות "השיירה" ו"שכשנבוא" כמחרוזת, שאמנם הריחות הם תורכים ויוונים, אך מזמן נשזרו עמוק בתרבות הישראלית ומגוללים את קורותיה ותולדותיה.
האזנה לאלבום האוסף
וידאו
