כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

שגיא ברייטנר מארח את נעה שאוואט – נשארתי טוב

"נשארתי טוב" הוא שמו של שיר הנושא באלבום הבכורה המתהווה של שגיא ברייטנר, צפו

שגיא ברייטנר נחשף בפני קהל רב כאשר העלה לרשתות קליפים המתעדים אותו כמכונת ביטבוקס אנושית. הוויראליות האדירה לה זכה הביאה אותו לשתף פעולה עם אמנים רב ים ביניהם חנן בן ארי, איזי, נעה קירל, התקווה 6, אליעד ועוד רבים. בשנתיים האחרונות שגיא עובד על אלבום הבכורה שלו בהפקתו של רובי פאייר,  אלבום שיכלול טקסטים ומסרים יוצאי דופן בישירות שלהם.

היום השיק שגיא את "נשארתי טוב" שנכתב, הולחן ומבוצע על ידו תוך אירוח של נעה שאווט. השיר מלווה בקליפ אנימציה הממחיש את אומנות ה"קינטסוגי", אומנות יפנית להדבקת שברי כדי חרס בעזרת זהב, עובדה המשביחה את הערך והיופי של הכד מהמקור, בבחינת סאב טקט ויזואלי למסרים ששגיא מעביר.

כך שגיא עם שחרור הקליפ לרשתות – "״קינטסוגי״ היא אומנות יפנית שבה מדביקים כדי חרס שבורים בעזרת זהב. קידוש הסדקים, גאוות השברים. כד קינסטוגי לרוב נמכר במחיר הרבה יותר גבוה מהשווי המקורי של הכד, כי זה אומנם אותו כד.. אבל עם זהב, עם אומנות והכי חשוב – עם סיפור. בעולם שבו אנחנו מנסים להסתיר כל פגם שלנו, לטשטש כל חוסר-שלמות ולהחביא את הטעויות, פילוסופיית הקינטסוגי מברכת את אלו המבקשים להתגאות בשברים שלהם, לעבוד עליהם ולהפוך לטובים יותר מאשר היו. את נשארתי טוב כתבתי בתקופת מעבר, באיזה סאבלט זמני, אחרי שעברתי שנה קשה במיוחד מלאת מכשולים וחישבתי מסלול מחדש. יותר כסף, פחות כסף, יותר תהילה, פחות תהילה, אמת, חובות, לפעמים הרגשתי מכוער, לא מוצלח, לא מוכשר והאמונה העצמית מלאה בעליות וירידות. הדבר שהכי החזיק אותי בתקופה הזו היא האמונה שכל זה לא משנה, העיקר שנשארתי טוב. אמונה אמיתית שלא התקלקלתי במהלך הדרך וכל עוד אני שומר על הערכים שלי, הכל יהיה בסדר. את נעה הכרתי דרך סרטון אינסטגרם שלה שרה את קוקו של נטע ברזילאי שפוצץ לי את המוח, שלחתי לה הודעה שהיא חייבת להצטרף אלי לג׳אם שאני מארגן עם חברים ואז השמעתי לה את נשארתי טוב והחיבור היה מיידי. תודה על זכות ענקית לארח אותך ואת הכישרון שלך. השיר הזה הוא יריית פתיחה לחודש הקרוב, שבסופו אשחרר את האלבום המלא שנשארתי טוב הוא שיר הנושא המרכזי. תודה ענקית לרובי פאייר, המנהל והמפיק המוזיקלי שלי שעובר איתי את הדרך הזו ופיתח אותי לרמות שלא חשבתי שאגיע ותודה ענקית לאוהד אורון שמסתתר מאחורי סטודיו האנימציה ועזר לי להקים לתחייה את הסיפור בקליפ שאני לא מאמין שזכיתי שהוא שלי. ולבסוף תודה לכל הצוות המדהים שמלווה אותי בתקופה האחרונה ועוזר לי להוציא את עצמי החוצה בצורה שתמיד רציתי ולא ידעתי איך. תהנו."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא