ביקור בפסטיבל בלוז ובירה בשדרות, יום חמישי, 26.07.2018, טיילו כל הדרך מגוש דן ותיעדו את ההתרחשויות – יניב גריידי ויובל אראל, בלוז בארץ ישראל.
זו הפעם השישית שפסטיבל הבלוז אותו הוגה, מתכננת ומפיקה ימית הגר, מי שאחראית בעצם על כל מופע של אמן בלוז המגיע לכאן מעבר לים בעשור האחרון, מתקיים, סוג של שגרה, אך לא, הפעם הוא יוצא לראשונה מתחומי העיר תל אביב, מכל עשרות מועדוניה הקטנים והגדולים, נוחת היישר בליבה של העיר שדרות, אי שם בעוטף עוטף עזה, סיפור אמיתי.
כמעט ולא היה כלום, לא כי אין כלום, כדבריו המטופשים של אותו פוליטיקאי, אלא כי לא נראה באופק סיוע כלכלי, תמיכה אמיתית להזרמת תקציב להפקתו של האירוע, עוד בשנה שעברה, באחת השיחות שהיו לי עם ימית הגר, אותה בחורה מדהימה שעומדת מאחורי כל הפעילות הזו של סצנת הבלוז המקומית והאורחת, היא אמרה כי נראה לה שככל הנראה הפסטיבל האחרון שחווינו בתל אביב יהיה האחרון.
אבל ימית אינה עשויה מהזן המתייאש. אם תל אביב, העיר שפרנסיה מתהדרים בשלל פסטיבלים והזרמת תקציבי עתק על הפקת אירועים הפתוחים לכלל הציבור אינם סופרים את הסצנה של חובבי הבלוז, אז הולכים לנסות במקומות אחרים, אם חברות ענק שאת מוצריהן ומותגיהן ניתן לחבר ולקשר לאירוע שכזה לא מוכנות לסייע בהרמת אירוע תרבותי חברתי בעל גווני הבלוז, אז הולכים לחפש את הישועה במקומות אחרים.
כך עברה ימית הגר בין ראשי ערים וישובים מחוץ לגוש דן, ערים גדולות ו"עשירות" לצד ישובים קטנים ו"דלפונים", התשובה הגיעה מאחד המקומות הכי לא צפויים – עיריית העיר שדרות הרימה את הכפפה ונאותה לארח את הפסטיבל על שלל אירועיו המתוכננים, לא רק זאת אף החליטה לפתוח את שלל אירועי הפסטיבל הצפוי לכל הקהל ללא תשלום כניסה ובלבד שכולם יהנו מכמה ערבי מוזיקה המשחררים מהלחץ התמידי בו נתונים תושבי דרום הארץ בואכה עוטף עזה, שבאמירת אגב הוא חבל ארץ יפיפה על שלל מרחביו ושדותיו (אלו שלא פגעו בהם בקבוקי התבערה של תושבי עזה…), שהזכירו לי במהלך הנסיעה מגוש דן לעיירה הדרומית אמש את מרחביה של צרפת…
אז שאפו אדיר לעיריית שדרות ופרנסיה, שאפו ענקי לימית הגר שלא ויתרה ונאבקה כלביאה כדי להוציא לפועל את הפרוייקט, וכבוד רב לכל הקהל שהגיע ביומיים האחרונים לשדרות, ברכב, ברכבת או ביציאה מהבית בעיירה הדרומית.
יניב גריידי (מנהל בית היוצר ואמנים, חובב בלוז מושבע) ואנוכי כיוונו את הגעתנו המשותפת אמש לפסטיבל על מנת "לחזק את הדרום" ולחוות במיוחד את הופעתו של Anthony “Big A” Sherrod שהגיע מהמיסיסיפי בלואיזיאנה עם הגיטרה וצלילי הבלוז החשמלי כדי לחבור כאן בעיר שדרות ליהוא ירון על גיטרת הבס ואביב ברק על התופים מעל הבמה המרכזית של הפסטיבל שהוקמה צמוד למקלט ציבורי ענקי במתחם הנגיש לכלל האוכלוסיה, ולהגיש לקהל הרב שהתאסף בין בתי הקפה, המסעדות והבארים השכונתיים, קרוב לשעתיים תמימות של חוויית מוזיקה חמה ומלאת קצב וגרוב בלוזי שורשי כשהוא לא פעם ולא פעמיים נוטש את הבמה ויוצא לסיבוב בינות הקהל הרב שהלך אחריו ממש כאילו והיה החלילן מהמלין, ביג A המשיך באינטראקציה עם הציבור הרב כאשר העלה לבמה ילדים מתוך הקהל לשיר ולנגן עימו ולהפוך את הערב לאחד מהלילות שתושבי שדרות לא ישכחו במהרה והפעם מהטעמים הטובים והשמחים.
כמובן שראוי לציין את שלל המופעים שהתקיימו במקביל ולאורכן של שעות הערב בספוטים נוספים ברחבי העיר, בארים, מסעדות, מקומות שהיו נגישים למוגבלי תנועה המתניידים בכסאות גלגלים או עוורים הנעזרים במקל כדי לנוע במרחב. ואמנם אחת מנקודות האור הרבות בפסטיבל הייתה הופעתו של ירון בן עמי, המרצה להיסטוריה ותנ"ך שנערכה במספרתו של שמעון "שופן" בוסקילה, ספוט מוכר בעיר שדרות, לא גדול, אפילו קטן ודי צפוף שהצליח להכיל כמה עשרות חובבי בלוז בערב של הופעות אחת אחרי השנייה, הופעתו של ירון שהתקיימה מיד לאחר הופעות של אחד מנסיכי הבלוז בדרום דיויד פרץ, עמדה בסימן נגישות לעיוורים, כאשר הוא פתח בהרצאה ארוכה אודות ההיסטוריה של האמנים העיוורים בסצנה והמשיכה כשמספר מוזיקאים עיוורים מצטרפים אליו, בשירה או בנגינה.
גם בפאבים המקומיים היה די שמח, לדוגמא טעמנו מהמופע של אלקטריק בלו המדליקים שעומדים לחגוג את השקת אלבומם החדש בקרוב.
אבל בתכלס, זה הרגע להנגיש לכם הקוראים את המראות, הקולות והצלילים מליל אמש.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל
וידאו
היה מעולה . מקווה שתהיה לזה פעם שניה ושלישית לפחות