כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הפנטסיה של רייכל

הפסטיבל של עידן רייכל, מוזיקה, אוכל ואמנות ויז'ואלית, חממה ליוצרים וקהל ישראלי, הבלוג של יובל אראל הגיח כדי לטעום מארוע המתפרש על פני עשרה ימים, דו"ח, צילום, וידאו, הגיגים. יובל ושילי אראל.

עידן רייכל, לייב פארק ראשל"צ. צילום: יובל אראל

בפעם האחרונה ובעצם גם הראשונה שראיתי את הפרויקט של עידן רייכל מעל במה ולפני קהל אלפים זה היה כחלק מפינוק שהאגודה למען החייל הרימה עבור חיילי וחיילות הסדיר של צה"ל, ממש ברגעים סלש הימים הראשונים של מבצע צוק איתן, חוויה לא פשוטה, ים של מוזיקאים, זמרים וזמרות על במה אחת, עידן רייכל אחד עם הרבה קלידים, שירים שצרובים בזיכרון הקולקטיבי נעים על גבי מצע אקלקטי המשלב צלילים ימתיכוניים מזרחיים, שורשי גרוב אתני אפריקאי בואכה אתיופיה, נגיעות אתניות עולמיות והרבה מיינסטרים ישראלי שהפך לפס קול נרחב.

אמש המתכון המנצח הזה, שלוקח את עידן רייכל ואת הפרויקט שלו או לפעמים בגפו אל מעבר לים בכל העולם (טוב באירן הוא עדיין לא הופיע…) מזה שנים רבות ומעמיד אותו כאחד המוזיקאים הפוריים והמוכשרים המייצגים את ישראל בכבוד רב, חזר על עצמו בפני קהל אלפים, הערכתי הגסה (כן, פעם הייתי מומחה להערכת כמויות קהל בשטח נתון…) בין שלושה לארבעה אלף צופים שמלאו את המושבים באורקסטרא על אגפיה וביציע על חלקיו באמפי לייב פארק במערב ראשון לציון, תגידו קיסריה של גוש דן, עת הגיש עידן רייכל בפניהם את הגשמת הפנטסיה שלו שנרקמה לפני מספר שנים וכעת הפכה עור גידים וצלילים – סדרת ערבי בידור ואמנות שכוללים כניסה למתחם המעוטר בתצוגת תצלומים של הצלם זיו קורן שאף תיעד בין לוחמי השייטת, הימ"מ ושאר יחידות עלית של כוחות הביטחון, אירועים בחדשות, מקומות נידחים בעולם, גם את ההוויה של עידן רייכל והפרוייקט המוסיקלי שלו, טעימות ממאכלים שעוצבו בידי שף יובל נריה (בקטע הזה נחלנו אכזבה רבתי וכבר היה עדיף את הדוכנים הרגילים של האמפי עם המבורגר שומני ופיצה דביקה…לא כדאי לדעת מה חשבתי על מנות האוכל שקיבלו שמות "פלצניים" אולם הוכנו והוגשו בידיים חשופות של כמה עשרות בני נוער לקהל שצבא בתורים מולם, לא כדאי לדעת מה חשתי וחשבתי בעת שטעמתי, בקטע הזה מישהו פישל בגדול!!!) ובהמשך טעימה קלילה של מופעי פריצה לאמנים "צעירים" בבחינת החממה שמעניק אמן בסדר גודל כעידן רייכל ליוצרים מקומיים שמצליחים בהוויה המוזיקלית שלהם לגעת בשולי העולם המוזיקלי שלו קרי אקלקטיות ואתניות, כך נתקלנו שוב בשירן אברהם העונה לטייטל הבימתי Shiran שעוד מעט עומדת לחגוג את השקת אלבום הבכורה שלה עם צלילים תימנו ערבייים נוטפי גרוב, ושוב פגשנו את המאסטר יוסי פיין יחד עם בן איילון והרקדנית אלה גרינבאום בפרויקט המוסיקלי "מדבר כחול" המגיש גרוב אפריקאי מהוקצע לפי הקו שמתווה פיין ואף הוא בדרך להשקת אלבום, הנה כאן טעימה ממנו..

לקראת השעה תשע זלג הקהל הרב ממרומי מתחם הדשא ששוריין לתערוכה, לדוכני המזון ולבימת החימומים ותפס את מושביו הסדורים למטה, ההצגה הגדולה מתחילה. במשך למעלה משעתיים וחצי הגיש עידן רייכל שבדרך אגב הרבה לעצור את הפלואו של המופע בפניה אישית לקהל הנוכחים עם סיפורים ואנקדוטות שונות, אפילו להרים את כולם בשירי ילדים מגן שושנה במיוחד עבור שתי בנותיו שלדבריו נכחו לראשונה במופע של הפרוייקט, מופע שמח ומרגש,  אבל עזבו אותי בקטנות הללו, בתכלס, ההרכב המוסיקלי המלווה את עידן, הזמרות מאיה אברהם (שאת המופע שלה חוויתי…), ירדן ג'רפי, שירן אהרוני והמוזיקאים  יהלום דוד, אילן דמתי, מרק קקון, עידן שניאור, אייל סלע, איתי ניצן, מעיין דוארי, ליאור עוזרי, אוריאל וינברגר, ינון פרץ ומעין מילוא בניצוחו של עידן עצמו יוצר יחדיו חוויה השואבת את הקהל שוב ושוב להופעותיו, זו הסיבה לבטח שעידן הימר על פסטיבל שחוזר ערב ערב על עצמו במשך עשרה ימים ובעצם הוכרז כסולד אאוט. החוויה הזו היא מה שאנו קוראים "ארץ ישראל היפה" האנטי תזה לחפלה הימתיכונית, כמה שתאמרו "…אבל הי הוא מכניס אובייקטים אתניים כמו שיר מרוקאי או מוזיקה אתיופית או גרוב צפון אפריקאי..", עדיין החבילה המלאה של הפרוייקט משדרת יותר מיינסטרים ישראלי. הקהל אהב את המתכון, אני אפילו המהמתי לעצמי כמה מהלהיטים המוכרים, מה זה אומר עלי? מה זה אומר על הקהל? מה זה אומר על עידן? המתכון עובד ומצליח. היה שמח אמש, מאוד!

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה, צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה, צילום יובל אראל

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא