כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

פס קול שבועי 03.02.2023

והיום נחשוף שלוש זמרות עם שירים חדשים, מוזמנים.ות להאזין

שירים חדשים המבוצעים בידי זמרות זה מתכון מנצח לימי החורף הקרירים שנפלו עלינו בעיצומו של הקיץ האינדיאני, הרתיחו מים לכוס תה עם עלים (כל אחד על פי טעמו, לימונית, נענע או שיבה..) והאזינו לשירים, הרבה רומנטיקה, אהבות, אכזבות ובקיצור המרכיבים המוכרים שמעוררים את בלוטות הרגש.

 

מיכל זאבי וינטררוצה אחרת

מיכל היא זמרת יוצרת העושה את דרכה לקראת אלבום שירים פרי עטה, את השיר "רוצה אחרת" שמילותיו נכתבו על ידה לפני תשע שנים בעקבות משבר בזוגיות שהוביל לפני שנתיים לפרידה מבן זוגה. את מילותיה של מיכל הלחין אורי ביתן ואילו על ההפקה המוזיקלית אחראים איה כורם ואדם בן אמיתי. אין ספק שיש הרבה כנות במילותיה המתארים אכזבה על גבי אכזבה אולם מתוך רצון לנסות ולאחות קרעים.

כך מיכל עם יציאת השיר – "מתפוצצת מהתרגשות ונרגשת לשתף אתכם בסינגל החמישי שלי "רוצה אחרת"💫 לא להאמין שאת מילות השיר כתבתי כבר לפני יותר מ-9 שנים (ואז גם הולחן בדיוק רב על ידי אורי ביתן המוכשר) והבוקר, כמה סמלי, אני ברבנות מקבלת את הגט שהבשיל, יחד עם לירון, אבי ילדיי. סגירת מעגל. לאחר הרבה שנים בהן ניסינו ככל יכולתנו בכל דרך לשמר את התא הקיים, אני ( אנחנו) צומחת ויוצאת לדרך חדשה -מתאימה יותר, מדויקת ומאפשרת, ועימה גם מנגינה חדשה. השיר מאפשר הצצה לתוך תהליך פרידה מהמוכר והיציב, מהנוח הלא שלם, לצד הרצון לשמור על המשפחה המאוחדת, החשש לשנות והעימות הכואב עם חוסר הוודאות. גם הסינגל החמישי שלי הוא בליווי, בעיבוד ובהפקה מוזיקלית עשירה של איה כורם ושל אדם בן אמיתי. מלווה ברביעיית כלי מיתר המשתלבים גם הם בסיפור המרגש, יחד עם שאר הכלים. בקליפ הייחודי, שצולם ע״י איתי סבי והופק ונערך ע״י יוסי רטיג היצירתי, התכנסו 9 נשים לביאות (ולביא אחד) : יעלי, שני, כרמלה, שירן, דינה, ענבל, מיכל, אדווה ודרור ,שהתמודדו/ מתמודדות גם הן עם תהליכי פרידה ומילות השיר מהדהדות דרכן. צילומי הקליפ הזכירו להן כמה הן אמיצות- כל אחת והסיפור שלה… תודה לכ.ן אהוב.ות שהסכמת.ן לקחת חלק במסע שלי ולהעביר יחד איתי את החוויה והמסר החשוב. כל אחת מכן מעורר.ת השראה עבורי במסע שלי ובכלל. המילים נכתבו מתוך הרצון להזכיר שבכל סערה קיימת הזדמנות ושכל שינוי מצריך את המסע הייחודי שלו. ולצורך העברת מסר לכלל הנשים, שרוצות אחרת, שנמצאות במציאות כזו ולא מצליחות להוביל לשינוי, בכל דרך, שאפשר אחרת…"

 

שוהם טפיארו – משהו בי משתנה

בשיר החדש – "משהו בי משתנה" שמילותיו נכתבו על ידי שוהם טפיארו ואילו הלחן נולד יחד עם אוהד שרגאי בהפקה מוזיקלית של רון בקאל מבקשת שוהם לתאר את תהליכי ההתמודדות האישית שלה עם העובדה שהיא חווה את תהליך ההתבגרות מנערה לאשה בתחילת העשור השלישי לחייה, על כל הפחדים המתלווים לכך. זו הסנונית הראשונה בדרך לפרוייקט מוזיקלי חדש הנחשף אט אט אחרי עבודה במשך שנה תמימה.

כך שוהם עם השקת השיר החדש – "שיר ראשון מתוך אלבום חדש, אחריי יותר משנה שהתעסקתי בליצור ולדייק, למחוק ולכתוב עכשיו זה אצלכןם באזניים ובלב. משהו בי משתנה נכתב בתקופה בה הרגשתי את עצמי מתבגרת, מקבלת את האחריות שיש לי, חווה משברים ויוצאת מהם חזקה יותר, מבינה שאני כבר לא הילדה הקטנה ושלפעמים התפקידים מתהפכים ואני צריכה להיות שם בשביל ההורים שלי, מתגברת על הפחד ומפתחת מסוגלות, מסכימה לגדול ולהסתכל לו בעיניים."

 

ענבל ביבי – פרפרים שחורים

את מילותיו ולחנו של השיר החדש – "פרפרים שחורים" כתבה ענבל ביבי יחד הזמר והיוצר ים רפאלי בהפקתם המשותפת של איתי נווה ודור אופיר. השיר החדש לוקח את ענבל לבכות ולבכות על אהבה שהתפוררה לה בין הידיים, על הבטחות שנגוזו. כל זאת על גבי מצע של מקצב היוצר מתח ודרמה.

כך ענבל עם השקת השיר החדש – "פרפרים בבטן עד כדי אובססיה. עבר הרבה זמן מאז פרימיטיבי… לא בכוונה אבל לגמרי מכוון מלמעלה. פרפרים שחורים. אני לא חושבת שאנשים יבינו עד הסוף למה התכוונתי כשכתבתי עם ים עוד שיר על אהבה כואבת ובלה בלה בלה. ולכן אני חייבת להסביר לכם כאן. כשאנחנו צעירים, אנחנו מחפשים באהבה ובקשרים את התחושה הזו של אי נוחות – פרפרים בבטן. עד כדי כאב ועד כדי אובססיה. הלב נקרע לנו אבל בגלל הפרפרים בבטן אנחנו ממשיכים להלחם על משהו שפוגע בנו ומכאיב לנו. עברתי משהו דומה.. אולי אשתף אתכם בקרוב. אבל אחרי שנים שחיפשתי את הפרפרים השחורים האלה, היום אני מבינה שקשר זה בית. קשר רומנטי וזוגי זה שלווה. זה תחושת נוחות. זה אהבה ללא תנאי בלי רצון להוכיח או להראות פשוט הוויה שקטה. חשוב לי שאנשים יבינו את האמירה הזו כדי שכל אחד מאיתנו יזהה את הפרפרים השחורים האלה בבטן שלו ויתרחק ממה שעושה לו רע. ובתקווה שנתחיל לחפש את החברים, את העבודה את האחד/אחת שעושים לנו שקט ומתיקות אין סופית בלב…"

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא