המופע של אנדרה ריו והתזמורת על שם יוהן שטראוס בהיכל מנורה מבטחים, יום שלישי, 03.04.2018. יובל אראל וטוני פיין חווים את המסע העולץ באירופה הקלאסית. חוויה מוסיקלית אמיתית.
כאשר התפרסמה הידיעה כי אנדרה ריו ותזמורתו מגיעים לתל אביב סיפר לי מכר כי הוא חווה את המופע באחת מטיוליו באירופה כשלרוב מזלו ישב ממש בשורה הראשונה באולם ענקי ומפואר והתרה בי שאסור לי להחמיץ את המופע הזה, כי מדובר בקטע שהוא מעל רוקנרול ומופעי מוזיקה עכשווית. הוא צדק לחלוטין, תודה לך רובי.
ממש כמו אשפי משחק הכדורסל בקבוצה הוותיקה והמדהימה Harlem Globetrotters העושים צחוק ומלהטטים ביריב ובכדור מול עיניהם המתמוגגות מתענוג של חובבי הספורט, כך אנדרה ריו והתזמורת הענקית שלו המועשרת במקהלת נשים ומעוטרת בכוכבים מוזיקלים נוספים,עושים לקהל וליצירות המנוגנות על ידם.
אמש בהיכל הענק ביד אליהו קיבלו הקהל הרב שהגיע לחוות את המופע הראשון שבכלל היה מחוץ לתוכנית והתווסף רק מהסיבה הפשוטה שהכרטיסים לכל המופעים שתוכננו מראש אזלו (!)את ההצגה של החיים.
המופע המאוד גרנדיוזי, מהוקצע, מהודק ונקי מאוד החל במארש מחמם ומקרב לבבות של שלל הנגנים והנגניות לבושות בשמלות מפוארות ומבריקות מסביב לשורות המושבים באורקסטרא מעל פרקט ההיכל, כמו מפגן צבאי חוצים מצד לצד בסך, מלווים עצמם יחד עם הקהל במחיאות כפיים, עולים אל הבמה הגדולה וממשיכים את נגינת המארש Seventy Six Trombones הקטע העיקרי במחזמר איש המוסיקה מאת המלחין והמנצח האגדי רוברט מרדית' ווילסון.
כך עבר המסר הכל כך מוחשי שהערב הזה איננו עוד ערב סמי משמים עם תזמורת המבצעת יצירות מהאלריות עמוסות בנכאי חליליות וכינורות אלא – הי, באנו לעשות שמח מכל המוסיקה הקלאסית שיש לעולם המערבי להציע.
ואכן הערב כולו היה מעין מסע באירופה הקלאסית מבלי לעמוד בתור בנתב"ג ומבלי להיסחב עם המזוודות אחר מדריך טיולים. אנדרה ריו שהוא קודם כל מוזיקאי, כנר ומנצח, איש מאוד חביב וחייכני, אסף סביבו הרכב נגנים שיודעים גם ליצור דאחקות מול הקהל, כך שורת נשפני המתכת שמספיקה להרים את השורה בצעידה מוגכחת ולדפוק שלוקים מבקבוק השנאפס המוגנב מיד ליד, כך נגנית כלי הנשיפה ומה לא היושבת ממש צמוד לאנדריה ומעבירה קטעים תוך כדי שליטה מצויינת בכלי הנגינה שלה, שורת נגניות הויולה והכינורות שקמות לרקוד על שמלותיהן האדירות בין משיכת קשת מעל המיתרים אחת למשנה.
כל כך הרבה קטעים שמצחיקים אך יחד עם זאת מגיעים מתוך שליטה מקצועית בכלי הנגינה ובביצוע הנקי והמדוייק של שלל יצירות המגיעות מידיהם של מלחינים הפורשים את התרבות האירופאית של המאות האחרונות בפני ובאוזני הקהל.
ממש הצגה אמיתית הייתה שם אמש, לא אלאה אותכם בכל הפרטים גם כדי להשאיר את ההפתעות לאלו שהצליחו להניח יד על כרטיסים, גם לא אנסה לנתח את הזווית האמנותית האם מדובר באמנים או טכנאים, באנו להנות וקיבלנו תמורה מלאה לשאיפותינו, היצירות כמה שהן "קלאסיות" ו"מיושנות" משמרות את ליחן ועצמתן כולל הזווית היהודית והישראלית בהדרן שהיה בעצם יותר ארוך מכל אחת מהמחציות הראשונות של המופע שכללו כל אחת כמניין יצירות.
מניח כאן רק הערה עוקצנית את והיא בעצם מופנית לקהל, היצירה הכל כך קלאסית – הדנובה הכחולה של יוהאן שטראוס, קטע קלאסי של וואלס על פי כל הכללים, הרמיזה המאוד מאוד ברורה של אנדרה לפיה בכל פעם שהוא ןהתזמורת הענקית שלו מבצעים את היצירה הקהל קם לרקוד וואלס נפלה על אוזניים בודדות, מתוך קהל האלפים (כשבע וחצי אלף רוכשי כרטיסים) ספרתי פחות ממניין זוגות רוקדים…
ועוד אחת בקטנה כדי ליישר את השורות, אחת התחושות שעברו בי במהלך הערב היה אותו זיכרון ילדות נושן של ההאזנה הראשונה אצל המורה למוזיקה בבית הספר ע"ש א.ד.גורדון לסימפוניית הצעצועים שנכתבה על ידי היידן או מוצרט (הדעות חלוקות…) יצירה שמטרתה לקרב את הגיל הרב וההדיוטות אל היצירות המורכבות והכבדות יותר, אנדריה ריו מביא את גרסתו העכשווית לבסיס הרעיון הזה והנגיש את הטעימה על קצה המזלג מהארסנל המוזיקלי בן מאות השנים של אירופה אל הקהל הרחב שרובו ככל הנראה רק שמע פה ושם את הקטעים הללו, חיבור מצויין וגישה בריאה, ועל כך תודה רבה.
וידאו, צילום יובל אראל
רק טעות אחת קטנטנה…
קוראים לו אנדרה ANDRE RIEU ריו ולא כפי שכתבת אנדריה ANDREA ריו..
מופע מדהים, מהנה ומענג. כמעט 3 שעות של חוויה על חושית.
מוזמנים לקרוא עוד גם פה:
https://is.gd/k0idVt
כצופה קבוע של האומן. אציין כי אני נהנה מאוד. וחבל כי לא קל להשיג מקומות.