זוכר ולא שוכח – יהודה פוליקר
יהודה פוליקר מציין 30 שנה ליציאת אלבום המופת "אפר ואבק", היכל התרבות תל אביב, חמישי, 01.02.2018. השדרן והעורך המוזיקלי המיתולוגי טוני פיין מביא את המראות, רפורטז'ה.
שלושים שנה אחרי יציאתו של האלבום "אפר ואבק" הכולל תריסר שירים אשר יהודה פוליקר ושותפו ליצירה יעקב גלעד יצרו כנרטיב המתעד את חייהם של בני דור ניצולי השואה לוקח יהודה פוליקר את שירי האלבום לצד כמה מלהיטיו הגדולים ביותר ומגיע לבמה של היכל התרבות בתל אביב למופע שהוכרז כסולד אאוט.
סמליותו של הערב לנוכח האירועים הבינלאומיים והרוחות המנשבות באירופה ובעולם התחזקה כחלק ממעטפת הזיכרון שלא ישכח לאסונו הנוראי ביותר שארע לעם ישראל שעמד בפני השמדה כשיטה.
המופע התקיים במסגרת פסטיבל החורף הראשון של היכל התרבות ת"א הנערך בסוף השבוע במסגרתו הזמרת ריטה תארח את בתה משי קליינשטיין היום בצהריים, לצד מופעים של החצר האחורית, החברים של נטאשה במופע אקוסטי במוצאי שבת ועוד…
כחלק מהפעילות במסגרת הפסטיבל צפויות לקהל שלל הפתעות – באכסדראות יופיעו הרכבים מוסיקאליים ויפעלו דוכנים לממכר גבינות יין ובירה, היום בצהריים תופיע להקת "ישראדיקסיבנד " להקת הדיקסילנד של אברהם פלדר בכיכר התרבות במופע הפתוח לקהל הרחב.
יהודה פוליקר יקיים הופעה נוספת לציון 30 שנה לאלבום "אפר ואבק", בתאריך 8 במרץ בהיכל התרבות בתל אביב.
וידאו -צילום: פיוז'ן בימוי: אורן סגל
אני לא יודע אם זה בגלל שזו הפעם הראשונה שהייתי בהופעה של יהודה פוליקר (ואני בוש ונכלם לנוכח העובדה שאני אומר את זה כמעט בגיל 40…), ואולי זה באמת בגלל החדשות שהגיעו מפולין בשבועות האחרונים, חדשות שגרמו לי להזדעזע עד כמה בני אדם מוכנים להיות אטומים ולסכן אפילו את עתיד המין האנושי, ובלבד שלא להרגיש כאן ועכשיו איזשהו רגש שלילי וביקורתי כלפיהם. בגלל זה ועוד הרבה דברים, ההופעה גרמה לי להתרגשות שנראה לי רק פוליקר יכול לגרום לה. מצד אחד אשכרה להעלות דמעות בעיניים לצלילי "חלון לים התיכון", ו"כאן התחנה טרבלינקה" (במיוחד כששומעים ברקע את העדות של אותה ניצולת שואה שמספרת על התחושות שהיו לה כשהגיעה לטרבלינקה, כששמעה את המילים "כאן התחנה טרבלינקה" בצורה כל כך מחרידה, או כשאמרה שאפילו עבור מיליון לא תקבל משם כרטיס חזור…), ומצד שני לחייך כשפוליקר שר ביוונית ולשיר איתו את "אלקו", או לצרוח את השירים הישנים והאהובים של "בנזין". אין עליך פוליקר, אני שמח שאפילו כשאתה בן 67 אתה עדיין מצליח להרעיד אולמות ולבבות.