סיכום השנה בעקבות פריצת שירותי הסטרימינג המוסיקליים הבינלאומיים ועלייתה של הדילמה – תקליטים, דיסקים, קלטות, מדפים, מגירות, ספריות, האם לפנות את מאגר האבק בפוטנציה לטובת הקדמה הטכנולוגית ועוד כמה שאלות ומבחני דרך. תשכחו מאלבומי השנה, להקות השנה, אין דירוגים, הגולשים הם המדרגים. חפירה.
השנה האזרחית מתה, מתו גם התקליטים, האלבומים, נותרו רק הסינגלים, מקסימום קליפים, שאריות שערוץ MTV הנחיל לעולם המוסיקה ומאז השתרשו והשתכללו, מהיום הסצנה חיה על שירותי הסטרימינג בעיקר, הקטע הזה המאוד וינטאג'י של אלבומים בכל צורותיהם הפיזיות הוא נחלת העבר והדורות הוותיקים. לצעירים, אלו שירשו אותנו בחיינו מדבר רק דבר אחד, ענני המוזיקה ברשת, זה התחיל עם הכניסה של אייטונז והמשיך עם דיזר ועוד מעט עם ספוטיפיי, האמת, שאפילו יוטיוב זה כבר די פסה, אם לא ניתן להילחם בהם, הצטרפו אליהם, קדימה!…
הלכתי על מבחן קצר, להעלות מתהום הנשייה כמה הרכבים, אלבומים, תקליטים שהאזנתי להם בימי נעורי או שעברו תחת הנגן שלי כתקליטן במחוזות העבר, לחפש מה מהם עלה לרשתות הסטרימינג (כי תמיד אפשר למצוא עותק דיגיטלי באיזה שרת נידח במחשכי שיתוף הקבצים הפיראטיים).
להקת באראבס, כיכבה בשנות השבעים במצעדי ההשמעות וברחבות הריקודים, הבחורים ממדריד, ספרד ידעו ליצור מוסיקה שנשענה על רוק לטיני, Fאנק והרבה גרוב מה שהפך אותם לדי מבוקשים במועדוני הריקודים מאז ועד היום בעצם, הלהקה הוציאה כתריסר אלבומים, הכי חשובים בהם (בכל אופן מבחינתח…) הם השניים הראשונים, הראשון – Wild Safari שכלל את שיר הנושא ואת הלהיט הנוסף Woman משנת 1972, השני – Power משנת 1973 שכלל שורה לא מבוטלת של להיטים קצביים לצד שירים שקטים במפתיע, מניין האלבומים שיצאו אחריהם היו לא רעים בכלל וכל אחד מהם הוא יצירת רוק פיוז'ן גרובי לטיני בפני עצמה.
את המבחן ראשון ביצעתי איתם, הבדיקות התקיימו מול שני אתרי סטרימינג בינלאומיים – Spotify ו- Deezer, בספוטיפיי מצאתי עשרה אלבומי אולפן ועוד ארבעה אלבומי אוסף, החשוב מביניהם הוא האלבום שיצא בשנת 2005 תחת השם Barrabas. Sus Primeras Grabaciones וכולל 33 שירים, הטובים והמפורסמים ביותר מכל שיריהם. את האלבום הזה מצאתי גם ברשת המקבילה – דיזר. שם מצאתי ללהקה רק אלבומי אוסף בנוסף למציאת שירים בודדים בתוך אלבומי אוסף אחרים. במבחן התוצאה ספוטיפיי לוקחת בגדול ומחזקת את המחשבה כי אפשר ורצוי להיפטר מהגרסאות הממשיות, תקליטים ודיסקים של הלהקה.
המבחן השני הלך על מותג גדול יותר וחשוב יותר בתחום המוסיקה בת זמננו – Pink Floyd, הלהקה שכבר לא תחזור לנגן יחדיו יותר אלא אם יגור זאב עם כבש הקליטה במהלך פעילותה 15 אלבומי אולפן וכמה הופעות חיות, מגמה שיותר מתקוונת אל השוק הפיראטי של הקלטות אלבומי בוטלג מהופעות שחלק אדיר מהן גם מצוי ברשת בדמות פודקאסטים של בלוגים כאלו ואחרים המתמחים בלהקה ובתחום בכלל. אך אני כאן עם ההיצע החוקי לעניין המבחן.
באתר ספוטיפיי מצויים במלואם 15 אלבומי האולפן, שני אלבומי הופעות חיות ואלבום אוסף אחד לצד עשרה אוספים נוספים שהודרו שנים רבות לאחר הפסקת הפעילות ולמעשה הם מוטציות של חברת התקליטים שהחזיקה את הזכויות ולא כפועל יוצא מחברי הלהקה. ניתן לומר שספוטיפיי מכסה כמעט את כל האלבומים החוקיים שקיימים בשוק של פינק פלויד.
לעומת זאת באתר דיזר מצויים 29 אלבומים שאינם מסודרים בתת קטגוריות כאלבומי אולפן, הופעות חיות או אוספים, כך שמבחינת המצאי אין יתרון לאף אפליקציה מבחינת המבחר.
אך המבחן האמיתי בנושא זה מצוי דווקא בפינות, בנידחים, באלבומים הפחות פופולאריים, וכאן הלכתי היישר אל המבחן הישראלי, לבדוק מה מתוך השוק הישראלי מצוי אצל המתחרות.
התחלתי עם אריק איינשטיין, יש לי בבית כמה תקליטי ויניל שלו וגם קופסאות אוסף, אנתולוגיות, יתכן שגם קלטות פה ושם, אין ספק שאריק איינשטיין זה המותג הישראלי בתחום המוזיקה, אבן פינה, עמוד יסוד, נדבך ועוד כהנה וכהנה זרים וכתרים.
אריק השיק 36 אלבומי אולפן, חלקם לצד אמנים אחרים כשלום חנוך לדוגמא, שלא להזכיר חומרים קודמים עם החלונות הגבוהים, להקת הנח"ל ועוד, וכמובן איך אפשר לשכוח אוספים ואנתולוגיות, קלטות וידאו וספרים, כן, כאלו מנייר..
המבחן הפעם היה די קל, גם בספוטיפי וגם בדיזר נמצא להאזין במלואם לכל אלבומי האולפן של אריק ועבור המאזין המצוי דך בכך, כי הרי אם אתה חולה במחלת האספנות ברור שלא תוותר על אף עותק וניל או פלסטי שמצוי ברשותך.
השלב הבא היה עם להקת משינה, הלהקה השיקה 9 אלבומי אולפן, 3 אלבומי הופעות ועוד 4 אוספי אנתולוגיה ודיוידי אחד. חיפוש בשפה העברית הניב בדיזר 17 אלבומים מלאים, בספוטיפיי הוא הניב אוסף של לקוח ברשת, המבחר, הייתי צריך להקליד את שם הלהקה באנגלית כדי להפיק תוצאות שכללו 15 אלבומים, לפחות אלבומי האולפן כולם ובמלואם, הבונוס של ספוטיפיי היה בסינגל החדש – "החומר החדש", אך לא עבורו נכנסנו לאפליקציה, הוא זמין גם ביוטיוב ורשתות אחרות, כאן העניין הוא באלבומים של ממש.
השם הבא שעלה בדעתי לחפש אותו הוא שמה של אסתר רדא, אמנית ישראלית עם חשיפה עולמית שהשיקה שני אלבומי אולפן וגם שני אלבומי אי.פי, ספוטיפיי לוקחת בגדול הפעם עם שני האלבומים השלמים במלואם ואי.פי אחד, אצל דיזר היה קצת בלגן, אך בסופו של עניין שני האלבומים והאי.פי נמצאו.
ניסיתי להריץ שמות של אמנים אחרים, מהשוליים, אינדי שמינדי, אל תתאמצו בעניין, כאן הדרך היחידה, בינתיים, להאזנה מקוונת היא באתרים דוגמת סאונדקלאוד או בנדקמפ.
מהן המסקנות?
כן, המגמה ברורה, מקומם של התקליטים והדיסקים כפי שהכרנו אותם הולך ונעלם, לא תבכו יותר מידי אם תיפרדו מהם פיזית, לפחות לגבי יצירות המיינסטרים, השוליים עדיין לא נותנים מענה מלא. והמצעדים? מה איתם? תכלס, אתם העורכים, המאזינים, חכמת ההמונים. זה הדיבור!
סילבסטר שמח ומי שנוהג לא שותה (גג כוס אחת)
תגובה אחת