כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

היפסטרים בחלל…

נשף חלל – פסטיבל חקר היקום והבהייה בנעליים, מסיבת היפסטרים בחצרות יפו, מוצ"ש, 22.12.2012 ביטרג'וז, רובוקופ, בלה טאר וועדת חריגים, נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.

יהודים מרירים. צילום: יובל אראל
יהודים מרירים. צילום: יובל אראל

כמה שבועות שיובל (הרינג) ויובל (גוטמן) מפמפמים בתקשורת אודות מסיבת\נשף החלל המגיעה לאחר סופהעולם (האם הם ידעו שהסוף הוא למעשה התחלה?), דווח על סוג של שיבוט יוצא דופן המכנס ביחד כמה הרכבי אלקטרוניקה, דיכאון (בהייה בנעליים) וחזונות אפוקליפטיים, העניין משך את תשומת ליבי ועשיתי מעשה – שריינתי לעצמי מקום מראש!

רובוקופ. צילום: יובל אראל
רובוקופ. צילום: יובל אראל

מועדון התיבה במרתף מתחם חצרות יפו בין שמלות כלה מעוצבות וסניפי בנקים לא ממש תופס את הכותרות בסצנת המוסיקה הפופולרית ובודאי שלא בסצנת האינדי, למעט מופע טרום השקה, סוג של מסיבת תקשורת עם בני המה לא הגעתי למקום כלל, דלת מול דלת נושק האולם למועדון שירי שנות השישים הסמוך, מבנה חדיש, קווים נקיים וקירות מבהיקים מהווים את האנטיתזה למועדוני רוק, הפרוייקט שתוכנן עבר בהצלחה כאשר בוחנים זאת מול ההבטחות שנתנו ומומשו – תיקלוט חלומי-אסטראלי-בין-גלקטי, פונץ' בין גלקטי, אלכוהול מכוכבים אחרים, אנשים עם תספורות א-סימטריות, היפסטרים, סטודנטים לפיזיקה, חנונים, וידיאו ארטים, מופעי אור נוזליים, אווירת נשף סיום בתיכון, פס קול להתנזלות של המוח, מלא מלא מלא בלונים וכדורי ים, תפאורת ירח.

בלה טאר. צילום: יובל אראל
בלה טאר. צילום: יובל אראל

כל זאת היווה מעטפת סביבתית להופעותיהם  של ביטרג'וז (דיגיטל מי\שי ליברובסקי+חיים ויטלי כהן), רובוקופ (תום פורת ובר פבר) שעטו על קפוצ'וניהם סוג של שערות חייזרים, בלה טאר (זואי פולנסקי) ולסיכום מופע אחרון לזמן הקרוב של וועדת חריגים (יובל הרינג, דן בלוך ויובל גוטמן).

אז, כן, כל שהובטח קויים, המסיבה החללית עמדה בציפיות, התיבה הנה פנינה אקוסטית שהסצנה העצמאית צריכה לחבק ולאמץ יותר ויותר, קהל ההיפסטרים שהציף את החללית צפה ביהודים המרירים מבצעים "שיר" אחד בלבד, הוא התארך לחצי שעה עד שהיהודים החליטו לעשות לזה סוף, מי שהחל להשתעמם או פשוט לא עמד בקצב האלקטרוני המשורבט השתעשע בצילומי אינסטגרם כשפרצופו מציץ מתוך קרטון מעוטר בדמות אסטרונאוט, סוג של לונה פארק נאיבי, באופן אישי, אחרי שספגתי את מנת דיכאון האלקטרוני משלושת ההרכבים הראשונים קיפלתי את ציוד הנחיתה והמראתי היישר למועדון הבארבי הקרוב, החמצתי את וועדת חריגים וכנראה לא אעלה לוועדה הבאה, אך זה כבר סיפור אחר במימד שונה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151287939394654.487482.721654653&type=1

וידיאו

מחנה הלהקות

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא