כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

אז מה הסיפור עם מור דנית פרחי ולהקת אלקטרה?

וידיאו קליפ לשיר החדש של אלקטרה – Charge, בלוג הזוי המבקש להסירו מהפלייליסט בגל"צ ומור דנית פרחי – דמות השנויה במחלוקת…

מי את מור דנית פרחי? צילום מהבלוג
מי את מור דנית פרחי? צילום מהבלוג

בא נתחיל מהתחלה…להקת אלקטרה, ניצן חורש, דורון פרחי ובועז וולף, אחת מהלהקות המובילות בסצנה האלטרנטיבית עצמאית בתל אביב, מהפייבורטים של הלייבל אנובה מיוסיק ומי שכבר עשתה סיבוב או שניים ברחבי העולם השיקה לפני כשבוע, 17.06.2012, שיר חדש בשם Charge, שיר קצבי, קליט, יוצר פיזוז, ובכלל מצוין, לא פחות טוב מלהיטיה הקודמים ומצביע על כך שהכיוון לאלבום המלא הבא מתחיל להתהוות.

את השיר השיקו חברי הלהקה באמצעות לינקטון (אתר המחבר בין אנשי התקשורת בתחום המוסיקה ולבין האמנים וחוסך את הבזבוז בייצור תקליטורים לשיר בודד יחד עם העברת מידע נחוץ לעיתונאי\שדרן) וכן העלו וידיאו קליפ לערוץ הרשמי שלהם ביוטיוב בו נראים חברי הלהקה וחברים נוספים בעיצומה של מסיבה פרועה בדירה תוך כדי ביצוע השיר.

עד כאן הכל בסדר, סביר, שגרתי, מערכות התקשורת בחנו את השיר, לאחר שהוחלט כי הוא ראוי להשמעה הוא התפרסם באתרי ומדורי המוסיקה השונים ברשת כולל גם בבלוג של יובל אראל.

מור דנית פרחי והבלוג. צילום מעמוד הפייסבוק האישי
מור דנית פרחי והבלוג. צילום מעמוד הפייסבוק האישי

אלא מה, בלוג חדש, שנפתח בידי בחורה בשם מור דנית פרחי, לה יש גם עמוד בפייסבוק, פרסם פוסט המהלל את הפלייליסט של גלי צה"ל, מפרסם שורת אומנים שאין ביניהם ובין הסצנה העצמאית כלום, נאדה, ובסיומו מבקש מהקוראים שלא לתת לשירים שכאלו להיכנס לפליי-ליסט שוב. מתחת לפוסט משובץ הוידיאו קליפ בכבודו ובעצמו.

זה נראה לי הפוך על הפוך, בשלב זה לא אוסיף יותר ורק אומר –

מור דנית פרחי, תעשי לי ילד!

 

 

 

 

 

והכי חשוב – ביום שישי הבא 29.06.2012, שעה 22:00 באוזן בר, להקת אלקטרה מתכוונת לחגוג בהופעה עם השיר החדש, כרטיסים: 40 ₪ במכירה מוקדמת, 50 בערב המופע.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא