כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

תיעוד מהשטח: דָיה רז משיקה סינגל ראשון

זו הכתבה העשירית שלי, התפרסמה לראשונה ב"חדשות המוסיקה",יש גם גלריית צילומים בפליקר שלי

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=683

http://www.flickr.com/photos/tlvcops/sets/72157625961875222/

דיה רז, זמרת ויוצרת, החלה את דרכה בהופעות אקוסטיות לבד בברים ומועדונים בתל אביב ומאוחר יותר בהופעות אקוסטיות בכל הארץ. חלק משיריה הולחנו גם על ידי שחר אבן צור והשניים משתפים פעולה מתחילת דרכה ועד היום.

את דיה רז שמעתי לראשונה בערב "הבנות הנכונות" של לאון "נפולאון" פלדמן, היה משהו במלודיה של שיריה שמיד תפס את האוזן. זה היה החיבור העדין בין הרוק הנשי המשתפך והרגיש לבין קצב כאסחני של רוק בארים.

אמש, לאחר המופע בתמונע השתכנעתי שאוזני לא טעתה.

דיה רז בתאטרון תמונע
דיה רז בתאטרון תמונע

דיה, ילדה טובה רעננה, החלה את דרכה בעולם המוסיקה התל אביבי בבר "פרילנד" לפני מספר שנים, שם הכירה את שחר אבן צור מלהקת מוניקה סקס, שנחשף לשירים שכתבה למגירה עד אז, השמועה אומרת שאת השיר "ילדת שמש" הלחין בו ברגע.

"ילדת השמש" הוא למעשה שיר ראשון מאלבום בכורה הנמצא בשלבי עבודה של דיה רז, אלבום ששיריו ולחניו נכתבו בידיה, בעידודם וסיועם של האחים שחר ואייל אבן צור ובהפקה מוסיקלית של שלומי ברכה, הגיטריסט של משינה.

השיר חושף רק חלק מעולמה של דיה כיוצרת מקורית, המחזיקה בזוית ראיה חדשה ומרעננת לגבי תופעות שכיחות, דבר ההופך את יצירתה לתקשורתית, שנונה, מרגשת ואחרת.

הוצאת הסינגל הראשון היווה סיבה למסיבה ואכן אמש התקיימה בתיאטרון תמונע הופעת השקה חגיגית לשיר "ילדת השמש".

דיה, בגיטרות חשמלית + אקוסטית ולצידה הרכב המלווה – רן דרום בגיטרה חשמלית, צוק בגיטרה בס ורועי אבדר על התופים, הופיעו בפני קהל משפחתי, הורים וכמה עשרות חברים ובמיוחד חברות שנתנו תחושה חמה ומעודדת לפני כל שיר ושיר במחיאות כפיים, שריקות ויללות שמחה. גם רם אוריון בא לפרגן.

ולא נותר לי אלא להוסיף – קדימה, עכשיו זה הזמן להיכנס לפלייליסט. המאזינים מחכים.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא