כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מחווה לעונג ההוא

מופע מחווה לזכרה של היוצרת והמוזיקאית ענבל פרלמוטר במלאות עשרים שנה למותה בתאונת דרכים. דפנה טלמון נשלחה על ידי הבלוג להביא את החוויה והמראות. ליל שני, 02.10.2017, מועדון בארבי.

חביב, צור ואמדורסקי, מחווה לענבל. צילום: דפנה טלמון

לפני 20 שנה הידיעה המרה תפסה אותי אי שם בלונדון, די הגיוני. אם יש מקום בו ידיעה כזו צריכה לתפוס אותך, הרי זוהי לונדון. הוריי נסעו דרומה או צפונה וראו בצד הדרך את המכונית המעוכה. הקסם פג. אתמול כמחווה לרגל 20 שנים ללכתה, הרים גבריאל ברויד (״המסך הלבן״) ערב לזכרה. מצחיק כי נדמה לי שבסיבוב הראשון הוא עוד לא היה בגיל לבחור לבד את הפלייליסט שלו, ובכל זאת. הצליח לכנס שורה ארוכה של מוזיקאים לערב הזה. אם ככה, עלו בזה אחר זה שני דורות של מוזיקאים, כאלה שידעו את ענבל – האבות המייסדים, וכאלה שהתחנכו על ברכי מה שהשאירה אחריה. קורין אלאל האחת והיחידה וערן צור, אסף אמדורסקי והגרייט מאשין. טריו צ'לו של קרני פוסטל, מאיה בלזיצמן ונעה איילי. נועם ענבר עם עוזי פיינרמן וחגי פרשטמן, שטוב לראות אותו על הבמה. תמי (דף צ'ונקי), המסך הלבן וגם הילה רוח, לונא אבו נסאר, זואי פולנסקי, לילה, Xen ובטוח שכחתי מישהי או מישהו.

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

למי שכמוני בעל adhd ולא קרא את כל האיוונט ודאי היה מופתע שמדובר בהופעת מחווה לאלבום ״הקלטות האחרונות״ שאף יצא בוויניל אתמול. הקהל עמד דרוך והמתין ללהיטים, אבל הלהיטים המוכרים ניתנו בקמצנות, וחבל. כי ההופעה הייתה קשה לקהל, מצד אחד שירים פחות מוכרים ומצד שני המון חיבורי כלי נגינה, אחרי כל שיר החליפו סט נגנים וכלי נגינה, על המרפסת עמדה כל העת גיטריסטית שלא זיהיתי והנעימה את זמן ההמתנה תוך שהיא מוארת באור כחול בוהק. אבל זה לא הספיק.

המנצחות שלי לערב הן טריו צ׳לו של קרני פוסטל, מאיה בלזיצמן ונועה איילי עם ״לא עכשיו״, ו״עד העונג הבא״ עם מאיה בלזיצמן שניגנה ונוגנה צ׳לו עם מתן אפרת. הקהל עצר את הנשימה התאורה האדומה נתנה תוספת דרמטית ולדעתי חצי מהקהל הזילו דמעה. ״כשזה עמוק״ שכתבה ענבל פרלמוטר, בביצוע קורין אלאל ערן צור והמסך הלבן החזירו אותי לרגע לדפנה שהייתי באמצע שנות ה-90, אני מניחה שגם את כל שכבת הגיל שלי בקהל. ערן צור היה ובכן, ערן צור, ״בתוך הטינופת״. קורין אלאל כאילו הודבקה בקופי פייסט יחד עם הגרייט מאשין, ל״זהירות מהמרווח״ חוויה מצחיקה, לרגעים נדמה היה שמה לעזאזל הקשר אבל ברגעים אחרים היא פיקדה יפה על המאשין. ו״אם זה נגמר״, בביצוע לילה ותמי קמינסקי הוא שיר שאי אפשר לפספס אותו ואני תוהה אם גם אתם ניסיתם לחבר בית עם השם שלכם בתוכו?

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

נדמה לי שהחלקים הטובים נוגנו על ידי מי שהיה שם בזמן אמת. למרות שזה נתון לוויכוח, ומסקר שערכתי עולה שהדור הצעיר בקהל אהב את הדור הצעיר על הבמה, והדור המבוגר ובכן ביקש לעצמו נחמה ונוסטלגיה. ולכן בלטו בהעדרן חברות ״המכשפות״. לא הבנתי מה עומד מאחורי העדרן מהערב, אבל היה עצוב. שהרי הן התייתמו מחברה, מוזיקאית ויוצרת, הצלע המובילה בלהקה. וגם רם אוריון נעלם, מי יודע מדוע..

ובכן, הקסם על ים כנרת פג. אבל אי אפשר לקחת לענבל את מה שנתנה לנו. בפרשנויות ובעיבודים חדשים, ישנים, מרגשים, קרים, חמים, נמהרים, אלקטרוניים. עם צחוק, דמע ואהבה רבה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום דפנה טלמון

כל המופע ביוטיוב, צילום כפיר ריפשטוס

פליי ליסט יוטיוב מהמופע, צילום ליאור נורמברג

אפילוג: כאן בבלוג עברנו על שלולית הסצנה כדי לאתר קולות ומילים לפני ואחרי, ערב מחווה איננו דבר של מה בכך, במיוחד לזכר מוזיקאית שהטביעה את חותמה בפס הקול הישראלי. מצאנו פוסט אחד בפייסבוק, אותו כתבה יפעת נץ, מי שליוותה את ענבל פרלמוטר במסגרת להקת המכשפות, הוא מובא כמות שהוא, עצוב, ומעלה הרבה שאלות. לנו אין תשובות..

ועוד דעה שאנחנו מאוד מכבדים ומחשיבים בבלוג, כפיר ריפשטוס

 

 

דפנה טלמון

אמנית, צלמת, אוהבת בעלי חיים. בוגרת תואר בגאוגרפיה, בוגרת תואר באמנות,מטיילת. אני עוברת את החיים וכל הזמן בוחנת, מתבוננת ומטילה ספק בסביבתי, לוכדת רגעים ומספרת סיפורים במצלמה שלי. אני זמינה לצלם את האירוע, הקונצרט שלכם, מערכת היחסים המיוחדת שלכם עם חיית המחמד שלכם או כל פעילות מרגשת אחרת.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא