כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות
כולל וידאו

להקת שלווה – סיבה למסיבת אייטיז

המופע של להקת שלווה במועדון גריי ביהוד במופע המוקדש לשנות השמונים, היינו שם

מכל ההופעות שהייתי עד כה, זו הייתה המיוחדת והמרגשת שבהם! נפלה בחלקי הזכות לדווח לכם על המופע החדש של להקת שלוה, שהפכה לסיפור הצלחה מעורר השראה ברחבי העולם, בזכות הכישרון המדהים והמסר שחבריה מעבירים שלמרות המגבלות, כולנו שווים בין שווים.

למי שלא מכיר אותם, הלהקה הוקמה מחברים בעמותת ״שלוה״, שנועדה לעזור לשלב בחברה אנשים עם מוגבלויות ובשנת 2019, הם פרצו לתודעה כשהתמודדו ב״כוכב הבא לאירוויזיון 2019״, ריגשו מדינה שלמה ואף הגיעו לגמר אחרי סדרה של ביצועים שכבשו

את הצופים. הם גם היו פייבוריטים לייצג את ישראל באירוויזיון אך בעקבות דרישת המארגנים לחזרות בשבת, הם פרשו אך קיבלו מקום לבצע שירים כחלק מההפקה הכוללת בגמר האירוויזיון שנערך בתל אביב באותה השנה וזכו לחשיפה בינלאומית.

אחרי סיבוב הופעות מוצלח ברחבי העולם, חברי שלוה השיקו הערב במועדון הגריי מופע חדש בשם ״שנות ה-80״, בו הם מבצעים את הלהיטים הגדולים שגדלנו עליהם מאותה התקופה ולקחת את הכישרון שלהם צעד אחד קדימה.

כשהמתופף יוסף עובדיה נותן את האות והמנהל המוזיקלי של הלהקה, שי בן שושן, הזמין את הזמרות ענאל כליפה ודינה סמטה, לרקע מנגינת להיט האייטיז הנצחי ״Fame״ (תהילה) עם ברכת ״ערב טוב״ מהדהדת וכל החברים מוכנים לקראת המסיבה שתתחולל במועדון הגריי.

תוך כדי שאנחנו בתהילת התקופה, דינה מעוררת את הקהל עם ״חזק!״.

מבחינת יכולות מוזיקליות וירטואוזיות, כל אחד מהחברים גונב את ההצגה אבל מי שחי ממש את הקצב הוא יאיר פומברג, שמנגן בכלי הקשה יחד עם שי בן שושן ומדי פעם קופץ למרכז הבמה לזוז כמו ג׳אגר והכניס את הקהל לקצב.

דינה מודה לקהל שהגיע לראות אותם ואומרת: ״מוזיקה ללב היא חודרת ואני חושבת שצביקה פיק ז״ל השאיר לנו יצירה כזו מופלאה וזה אני בדרך! משקף את להקת שלוה.

וזה המקום להגיד: תודה למוזיקה! בזכות זה אנחנו פה. יאללה בואו ניתן קצת בראש!״.

להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק
להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק
להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק
להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק
להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק
להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק

ומשם הם מבצעים את הקלאסיקה ״מוזיקה (מעלה מעלה)״ של המאסטרו האגדי. ושוב הדיסקו כאן עם הלהיט הנצחי של גלוריה גיינור ״I Will Survive”, שאין מצב שלא נתקלתם בזה בדרך לטיול בצפון או בחזרה מארוחה משפחתית.

שי בן שושן שיתף אותנו ברגע מרגש אישי, שלא מזמן הוא חזר מהלוויה של רב סמל דוד יהודה יצחק ז״ל, שנהרג במבצע ״בית וגן״ בג׳נין. הוא סיפר שהכיר אותו קצת ובלוויה הוא שמע עד כמה הוא היה מתנדב ותרם לילדים ולאנשים עם צרכים מיוחדים.

עוד סיפור מעניין היה שדוד יהודה יצחק ז״ל, היה החייל של אופק אהרון ז״ל, שהיה הארוס של המפיקה שלהם בתיה. כשהגיעו להופיע בערב לזכרו של אהרון לצד שלמה ארצי ועדן חסון, הם פגשו את בתיה וביקשו ממנה לעבוד עם הלהקה והשאר היסטוריה.

כמו כן, בן שושן סיפר על הדיסוננס המטורף בין עצב לשמחה ושלא ניתן לאף אחד לעצור את השמחה שלנו.

שי בן שושן הגיע ללהקה כשנפצע בפעילות צבאית והשתקם במרכז ״שלוה״, שם הוא פגש את יאיר פומברג, שעודד אותו כל הזמן והיה אומר לו: ״ אחי תתעורר. יאללה זה פינאטס, מה אתה בוכה לי על כמה רסיסים שיש לך בגוף?״

ועל הדרך הכיר גם את המתופף יוסף עובדיה שבכל דבר שעשה היה לו חיוך.

לזכרו של דוד יהודה יצחק ז״ל הם ביצעו את ״שיר לשירה״ שאת המילים כתב יהונתן גפן ז״ל, הלחינה קורין אלאל וביצעה מירי מסיקה. יהי זכרו ברוך!

ואכן החיים שלנו זה דיסוננס, וחברי שלוה רצו לשמח אותנו עם עוד להיט מהאייטיז. שי בן שושן שיתף עד כמה ענאל אוהבת את מייקל ג׳קסון והיא השיבה שהיא מעריצה מכורה ואמרה בחיוך שיש בקהל חברה מהיסודי שהיה לה טראומה מזה.

בהופעה בבודפשט היא קיבלה מסגרת עם טביעת יד וחתימה של מייקל ג׳קסון וזה הדבר הכי יקר לה. היא שיתפה שלמייקל ג׳קסון יש הרבה שירים שקצת משקפים את שלוה,  לעשות את העולם טוב יותר, לשנות את העולם ואיך לעשות את זה, מנסה לשנות ולא מצליח וזה מה שהיא אוהבת בו. ובעקבות זאת, חברי שלוה ניגנו את אחד הכי יפים של מייקל ג׳קסון ״Man In The Mirror”, שמדבר על איך כל אחד מאיתנו יכול לשנות את העולם למקום טוב יותר, כמו החזון של חברי הלהקה.

דינה וענאל באו לעשות כיף וביצעו את “Girls Wanna Have Fun” של סינדי לאופר ואח״כ רצף להיטים נוספים כמו “Walking On Sunshine״ של Katrina & The Waves ו-“I’m So Excited” של The Pointer Sisters.

מאייטיז לועזי עוברים בצעד וחצי תימני לאייטיז מזרחי ולכבוד יאיר פומברג שאוהב את זוהר ארגוב,החברים ביצעו את ״סוד המזלות״ כשיאיר רוקד על הבמה עם בת הזוג שלו דניאל ואח״כ עובר לתופי הבונגו וממשיך לזוז כמו ג׳אגר בקצב מזרחי.

ל״סוד המזלות״ נוספו גם ״רונה״ של סמיר שוקרי, ״נערי שובה אליי״ של מרגול ו״תן לזמן ללכת״ של חיים משה.

איזה עוד אייטיז חסר? כמובן! אייטיז של אירוויזיון! החבר׳ה לא נחים לרגע ומעמידים את הקהל על הרגליים עם רצף של: ״חי״ של עפרה חזה, ״עולה עולה״ של יזהר כהן, ״הורה״ של אבי טולדנו, ״אבניבי״ של יזהר כהן ו״הללויה״ של להקת חלב ודבש.

הם המשיכו בקלאסיקות אייטיז נוספות מלהיטי משינה כמו: רכבת לילה לקהיר / עתיד מתוק / שלח לי מלאך / אהובתי ומסיי ים עם ״גילה בוג׳בותי״ של רכבת לילה לקהיר.

מרצף נון-סטופ של להיטים עושים אתנחתא קצרה.

יאיר פומברג הודיע שהוא ובת הזוג שלו עומדים להתחתן ושי בן שושן אמר: ״כולם פה, ברגע שתתחתן, יבואו לחתונה שלך ורק אל תשכח אותי״ ויוסף עובדיה נותן סטגדיש עם התופים.

ואז מגיע רגע של קסם…אנעל כליפה היא ילידת צרפת ולמתן כבוד לשורשים שלה, היא ביצעה את השאנסון הנצחי “Je Suis Malade״ ואיך שהיא שרה, ישר הרגשתי צמרמורת, נדהמתי כמו כולם מהקול היפהפה שלה והתרגשתי עד דמעות, למרות שאיני דובר צרפתית.

הביצועים המפורסמים של הבלדה הם של הזמרות האגדיות דלידה ולארה פביאן אך במקום הביצוע העוצמתי שלהן, היופי הוא בפשטות. דווקא שענאל שרה את זה עדין, ככה זה היה יותר מרגש! וכשסיימה בטונים גבוהים את השיר, היא זכתה למחיאות כפיים סוערות ולקריאות בראבו!

דינה עלתה לבמה ואמרה: ״וואי וואי מה זה הדבר הזה ענאל?!״ והוסיפה: ״יש פה אנשים כאלה חתיכים ויפים שאני מתה עליהם!״. ענאל שאלה אותם: ״איפה את רואה אותם?״ ודינה השיבה: ״למטה. אני בוחרת לראות את מי שאני רוצה לראות ואני רוצה לראות את כולם!״.

התרגשתי ממה שהיא אמרה וזה גם משפט לחיים עבור אנשים שרואים.

הגיטיריסט גל רוט, נתן את האות לדינה ששרה קטע ווקלי מהמסורת ההודית ואח״כ חברי שלוה ביצעו את אחד מלהיטי האייטיזי היפים ביותר שנכתבו ״True Colors” עם עיבוד סופר נאמן למקור וביצוע מדויק שנותן ריספקט לזמרת האגדית סינדי לאופר.

כמו שהם מרגשים, ככה הם גם מקפיצים וברגע שענאל התחילה לשיר את “Tonight I’m gonna have myself a real good time״ הבנו ששום דבר לא יעצור אותם ואת הקהל בלהיט “Don’t Stop Me Now״ של Queen.

חברי שלוה נתנו המון כבוד למנהלת הלהקה, אסנת מיכאלי, שדואגת להביא את הלהקה הכי רחוק שאפשר וביקשה משי בן שושן שינגנו לה אוסף שירי ABBA.

למרות שהיה מספיק חומרים למופע, הם הוסיפו ברגע האחרון כמה מלהיטי ABBA. כשדינה שאלה את אסנת: ״רוצה לשיר איתנו?״ אסנת השיבה: ״פחות״ ונתנה לחבר׳ה את הבמה לבצע את:

Thank You For The Music, Gimme Gimme Gimme, Mamma Mia, Lay On Your Love On Me, The Winner Takes It All.

ונשאר עוד שיר אחד. שי בן שושן מודה למנהלים, אנשי ההפקה, לנגנים ומשאיר אותנו עם סיפור אחרון.

כמה שנים לפני שלהקת שלוה פרצה לתודעה, היה שיר אחד שליווה אותם ״הדלת תהיה פתוחה״ וכמו שם השיר הוא הוסיף: ״לא משנה מי אתם ומאיפה אתם באים, שהדלת תמיד תהיה פתוחה לכולם ולקבל כל אחד והדוגמה הכי טובה זה הנמצאים פה על הבמה״. ולרגע לפני הסוף, ביקש בן שושן שכולם ירקדו ודינה מפרגנת: ״איזה מוזיקאי שי בן שושן!״ וביחד הם מסיימים את המופע המדהים והמרגש עם ״הדלת תמיד פתוחה״.

השיר הזה נותן את המסר לחיים שחברי שלוה רוצים להעביר, שלמרות המגבלות, כולנו שווים בין שווים ואם נלמד לפתוח את הלב, לקבל את השונה ולהקשיב, נוכל להיות אנשים טובים יותר ולחיות בעולם טוב יותר.

עצם זה שחברי להקת שלוה בחרו לבצע את להיטי שנות ה-80 מראה עד כמה הם מגוונים מוזיקלית ומפה אפשר רק לעלות.

זה היה אחד המופעים המרגשים ביותר שיצא לי לחוות וכל אחד ואחת מחברי הלהקה הם וירטואוזים בפני עצמם והשיעור שהם מלמדים אותנו בחיים זה שהכל אפשרי אם רק רוצים! אז אם בא לכם להתרפק על גלי הנוסטלגיה ולחזור במנהרת הזמן אל הלהיטים שגדלתם עליהם, כל מה שאתם צריכים זה סיבה למסיבת אייטיז של להקת שלוה.

להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק
להקת שלווה בגריי יהוד. צילום אלי ואן רוק

חברי הלהקה – ענאל כליפה – שירה, דינה סמטה – שירה, יאיר פומברג – כלי הקשה, יוסף עובדיה – תופים, יהלי מליחי – קלידים, גיא רוט – גיטרות, יניב בר – בס, שי בן שושן – מנהל מוזיקלי וכלי הקשה.

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא