כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

ההופעה והתופעה

מופע השקת אלבומו הרביעי של נתן גושן "שלושים", חמישי, 22.06.2017, מועדון התאטרון ביפו. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

נתן גושן, מועדון התאטרון. צילום: יובל אראל
נתן גושן, מועדון התאטרון. צילום: יובל אראל

הכל כל כך מדוייק ומהודק מצד אחד, הכל כל כך לוהט, מרגש ותזזיתי מהצד השני, הערצה עיוורת בתשעים דציבלים מול הפקה ופרפורמנס מצוין של אמן שכל כולו באומנותו. כמו אבן טוף וולקנית הבוקעת ממעבה האדמה הוא שואב את ההשפעות ויוצק אותן החוצה בפרשנות האישית. כך אני מבקש לתמצת במשפט אחד את התופעה וההופעה.

נתן גושן, השקה חגיגית. צילום: יובל אראל
נתן גושן, השקה חגיגית. צילום: יובל אראל

הנה כמה חפירות…

את נתן גושן כאמן פגשתי לראשונה בקיץ 2012, כאשר חגג את ט"ו באב במופע משותף עם אפרת גוש באמפי וואהל בגני יהושע פארק הירקון. בעקבות אותו מופע ציינתי כאן כי – "…בעקבות השקת אלבום הבכורה הנושא את שמו ואף זכייה בפרס אקו"ם "מלחין השנה" וקהל רב ואוהד נותר נתן גושן דמות של אמן מוסיקלי השנוייה במחלוקת, המיינסטרים והתעשייה מחבקים אותו אולם חלק לא מבוטל מכתבי המוסיקה בארץ מתייחסים אליו בזהירות רבה ונמנעים מלהרעיף עליו תשבחות." באופן אישי אהבתי את מה שראיתי ושמעתי הן מבחינת היוצר והמבצע והן מבחינת הפידבק מהקהל לאומן.

הזדמנות נוספת לפגוש את נתן גושן נפלה בידי במרץ 2013 כאשר חגג את השקת אלבומו השני "בין כל הרעשים" בהפקתו של יועד נבו במועדון זאפה בתל אביב, הספקתי גם לראיין אותו בשאלות אודות תהליכי היצירה והעבודה, לשאלותיי בראיון ענה נתן גושן כי המערכת המקצועית שעוטפת אותו נותנת לו את השקט הנפשי והביטחון להתעסק אך ורק נטו ביצירה. במופע עצמו אירח נתן גושן את עברי לידר, ההשפעות של לידר ביצירה של נתן מודגשות וברורות, לא רק אז אלא גם כיום, אלבומו החדש "שלושים" נוטף השפעה ברורה של עברי לידר ואני מציין זאת במובן הכי חיובי שרק אפשר, אגע בכך בהמשך.

את השקת אלבומו השלישי חגג נתן שוב באמפי וואהל בגני יהושע בקיץ 2015, כאשר הוא מגובש ומהודק באיכות של זמר מיינסטרים הפונה לשכבות ורבדים רבים בקרב קהל המאזינים, מאזינות במיוחד. גם ממפגש זה חזרתי עם רשמים מדוייקים.

נתן גושן חוגג עם הקהל. צילום: יובל אראל
נתן גושן חוגג עם הקהל. צילום: יובל אראל

הישגיות, המשכיות, התנסויות, יצירתיות..

לצד המסלול המקומי המוצלח פתח נתן גושן מסלול בינלאומי כאשר הוא הוחתם בחברת discowax חברת בת של סוני העולמית. שיר ראשון בשפה האנגלית – Thinking About It (let It Go…) שהופק יחד עם ג'וני גולדשטיין (עברי לידר, TYP, אמרתי שאחזור לפינה הזו…) נכלל כבר באלבום השלישי. בקרוב צפוי לצאת שיר חדש באנגלית בהפצת חברת worldwide , בבחינת נתן גושן קורץ חזק פנימה והחוצה, עברית ואנגלית במטרה לכבוש את כל הפסגות האפשריות כיוצר ומבצע.

בהאזנה לאלבומו החדש "שלושים" הרביעי במספר, שיצא לאור לפני שבועות ספורים ניתן לשוב ול"הריח" את הבושם המוסיקלי של עברי לידר, זה נוחת עליך באמצעות הביטים והמקצבים האלקטרונים המהודקים המרקידים, אני בוחן את הפן המוסיקלי ומקבל את החיבור הזה בחוויה שעברי מצוי כאן כמעין מנטור רוחני. גם את גיא ויהל אני טועם כאן בשטיחי הצלילים והווקליות. יש גם קריצות למוזיקת עולם בחלק מהחומרים כאשר כלי נגינה אתניים משולבים ברמיזות, עניין שאינו גורע כהוא זה מהאלבום, פותח בו צוהרים לעולמות נוספים כחלק מתהליך ההתנסות והבדיקה, קטע שהוא מבורך כשלעצמו, התאהבתי בפרשנות של גושן לשלל ההשפעות הללו.

הנה כמה מילים שגושן אומר על התמלילים, הנרטיבים, בעקבות האלבום החדש – "בכל אלבום שאני זוכה להוציא החוצה, עולה בי השאלה האם מלבד לחבר מילים לצלילים, אמרתי את כל מה שרציתי להגיד, כל מה שאני מרגיש, האם הסרתי מספיק מחסומים והאם תכירו אותי טוב יותר כשתשמעו את השירים. השנה הזו הייתה בשבילי עמוסת חוויות, אתגרים ושינויים מרגשים מכל מיני סוגים. תחילת העבודה על האלבום הזה הגיעה בדיוק כשהתחלתי לסדר את החדרים אצלי בראש. בתוך תהליך הניקיון הזה מצאתי את עצמי כותב על המון דברים שבערו בי לאורך הדרך ושהתקשיתי להוציא אותם עד כה על דף, כך שהאלבום הזה הגיע כמו אנחת רווחה עבורי והוא חשוף יותר ומספר יותר".

אז אפשר לומר כי באלבום החדש, הרביעי במספר של נתן גושן הוא יוצק אל תוך סדנת התנסויות מוזיקלית המחברת ברמיזות בין מערב למזרח, בין ישן לעכשיו את כל שישב אצלו על גבי פתקים במגירות הדמיון, אומרים על כך – סינגר סונגרייטר.

נתן גושן, 30, 26, חגיגה. צילום: יובל אראל
נתן גושן, 30, 26, חגיגה. צילום: יובל אראל

ובתכלס…

מבחן האיכות והיכולת התקיים אמש, אמנם קמעה באיחור בשל תקלה טכנית במערכת הסאונד, אולם כאשר נתן גושן המלווה בנגנים מיכה הרשליקוביץ בגיטרות, אמיר קובלסקי בקלידים, אייל רווה בגיטרת בס וגלעד שמואלי על התופים (גלעד אף הפיק את האלבום) עטופים בתצוגת אורות מרשימה, הגישו למאות הבנות הצווחניות ומניפות הסמארטפונים ליין אפ מצויין שכלל מעבר לכמות לא מבוטלת משירי האלבום החדש ביצועים לכמה מהלהיטים שעשו את גושן למה שהוא כיום, זה היה ברור שאנחנו מצויים במופע הכי נכון והכי אמיתי הערב.

וכפי שפתחתי אפשר לסכם ולומר כי נתן גושן הוא יוצר איכותי ובמיוחד פרפורמר מצוין, אחוז תזזית על הבמה אך יודע מתי לרכון לעבר הקהל שלו, כולו שלו, לשבות את ליבותיהן. מבחינה כלכלית סלש אומנותית סלש החיים עצמם, הוא מצדיק בכל שקל את ההשקעה של טדי הפקות באמן שכמותו.

ליין אפ: דור הסתלבט, חיכיתי, 30, כל מה שיש לי, גבולות הגיון, זה שלנו, ישנים, אחכה ללילה, Thinking about it,  עדיין ריק, נושבת באוויר, סערה, בואי בשלום, את באה אליי, איפה את, מה אם נתנשק, דברי איתי יותר. הדרן: עוד, 26.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (למתעניינים: צולם בעדשת טמרון 150 על 600 גרסת G צמצם 5)

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא