כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

קרה משהו אחר

מופע השקת אלבום לרייסקינדר ו"תקופה חשוכה" –  "משהו אחר קרה" במועדון "Passaz", שלישי, 19.08.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

רייסקינדר, משהו אחר קרה. צילום: יובל אראל
רייסקינדר, משהו אחר קרה. צילום: יובל אראל

ראיתי את אסף עדן מתפלש על רצפת הבטון, אסף המוכר בשם הבמה "רייסקינדר" עשה זאת לפני מספר שנים, במועדון המחוגה, במופע של להקתו הירושלמית "אשכרה מתים", אני לא בטוח שהוא לא היה חוזר לכך, להתפלשות הזו, קצת כיף מרענן.

מאז אותם ימים יצא אסף להרפתקאות חדשות כיוצר עצמאי המבצע באמצעות הסמפלר החדש מבית רולנד – SP 555 , חתיכת מפלצת אלקטרונית היודעת לעשות הכל חוץ מסקס מזדמן ופנלים, בהוויה הזו פגשתי ברייסקינדר פעמים רבות במסגרת מופעי אינדי ומוזיקת שוליים בכל מרתפי הקסמים בתל אביב.

ולפני שנתיים לערך זה קרה, רייסקינדר החל בשיתוף פעולה מוזיקלי עם רם אוריון, גיבור גיטרה וכוכב רוק  שהיה חבר בהרכבים "הפה והטלפיים", "נושאי המגבעת", "בתרי זוזי", מאז השניים נעים בקווים מקבילים ומשותפים.

שיתוף הפעולה האחרון התבטא בכך שרייסקינדר העביר את כר הפעולה המוזיקלי שלי אל האולפן הביתי של רם אוריון אשר נטל על עצמו את האחריות להפיק מוזיקלית את יצירותיו החדשות של רייסקינדר, חומרים אותם הייתי מגדיר כתערובת של כאוס, פרצי גאונות קצרצרים, פשטות ראייה של זויות חיים, כל אלו מטובלים יחדיו הן בתעלולי המיקסר ההוא של רולנד לצד עבודת גיטרות חופרות וצורמות כהוגן של אוריון ואבישג כהן רודריגס מהצמד המחתרתי "לילה", מרוככים עם גווני אורגן של אודי בונן ועל פי הקצב שקובע יובל "גוטה" גוטמן (וועדת חריגים, מורה חיילת\מורה מחליפה), כל הקבוצה הזו מוגדרת תחת הטייטל "תקופה חשוכה" וליצירה שלהם קוראים "משהו אחר קרה".

"משהו אחר קרה" הוא מערבולת מוזיקלית של סאונד לואו-פיי, מקצבי סרף, סימפולים וטקסטים חדים שכתב רייסקינדר. האלבום יצא בלייבל נענע דיסק אשר מתמקד בין היתר בשליפת המוכשרים שבמוזיקאי השוליים המבטיחים והעמדתם במקום מכובד יותר תחת כנפי הממסד…

 

את התקופה החשוכה במלא תפארתה (עד כמה שניתן להגדיר תפארת להרכב היוצר וחי בשוליים של הסצנה המוזיקלית מתוך בחירה חופשית…) ראיתי לראשונה במסגרת ליין ההופעות "החזית" במזקקה, סוג של מרתף שוליים בירושלים במסגרת עונת התרבות בירושלים, מופע ממנו נתלשתי באמצע בשל המחוייבות לנסיעה מאורגנת בחזרה לעיר העברית הראשונה..

אמש סגרתי חובות, כאשר רייסקינדר ותקופה חשוכה הגיעו למרתף אפוף העשן מתחת לאדמה באלנבי 94, הפסאז'. על מנת לחגוג את השקת האלבום החדש "משהו אחר קרה" בעיר ההתרחשויות, צירוף הזמנים סיפק את האווירה הנכונה, כאשר הנבלות ברצועת עזה החליטו להמטיר מחסן או שניים של רקטות ופצמ"רים על מדינת ישראל דווקא בלילה הזה. בעודי ישוב על כוס בירה, מנסה לפענח את השילובים המוזיקלים ששני הבחורים שתפסו את עמדת התקלוט הכינו, האפליקציה של צבע אדום עשתה שעות נוספות וחיממה לי את הכיס במכנסיים, סוג של אווירה כאוטית בעוד המרתף מתמלא בקהל שהגיע לחגוג את ההשקה במקומות אחרים חוגגים את הביחד הצפוף בחדרי הביטחון..

תקופה חשוכה, השקה. צילום: יובל אראל
תקופה חשוכה, השקה. צילום: יובל אראל

תכלס, כשמחוגי השעון הענק החלו להתקדם לעבר המספר 12 (מתודית כמובן, מי יכול לראות שעון או מגדל שעון כאן במרתף) רייסקינדר ונגניו עזבו את העמדה הנוחה מאחורי הבר עם כוסות הבירה וניגשו לבמה על מנת להגיש את המשהו האחר שקרה, שעה פלוס של מופע מהסוג שרק רייסקינדר והנגנים שלו יכולים לתת, רעש, קצב, מילים שבורות, קריצות עין ווקליות של הסמפלר השובב, רייסקינדר מוסיף להן כמה משפטי הברות סתומים למחצה שרק הוא וכנראה עוזר הסאונדמן יודעים ומבינים, אבל המופע זורם, האמת שגם העשן של כל האנשים האלו שבטח מריחים כמו מאפרות מלאות בפיח ייצרו עם הסיגריות שלהם זרם, עניין שאילץ אותי מאוחר יותר, לפנות בוקר, לחפוף בשמפו ריחני, מה יהיה קלצ'קין, מה יהיה..

טוב, נחזור למופע, את כל שהחסרתי במזקקה, קיבלתי כעת במנה גדושה, אפילו את הלוקסוס, הוא הלהיט האולטימטיבי מהאלבום, שבלילה הרקטי הזה ישב כמו בננה ספליט בצלחת מלאת קצפת וסירופ מייפל, על תנוכי האוזניים והתבונה השכלית, קיבלתי יחד עם הקהל במנה כפולה, התוספת שתופסת, אפילו אם ההתרגשות הכללית הוציאה מפיותיהם של השרים כמה גווני גוונים של זיוף קליל, בהתרגשות, בהתרגשות, סוג של חגיגה כאוטית ( המילה הזו חוזרת כאן הרבה…), כי אין ספק הלוקסוס של רייסקינדר קולע למטרה, שיר מלחמה עם פרשנות מאוד ישירה רק לשטוף ת'גוף מכל הזוהמה, לצחצח את השיניים זה כבר לוקסוס, בקרוב אולי תפרוץ כאן מלחמה, אם נרדמת בשמירה זה לא נורא…

כשהכל הסתיים וארזתי את ציודי, מטפס החוצה במעלה המדרגות אל העליבות של רחוב אלנבי המכוער הרהרתי ביני לבין עצמי "הי, אסף עדן לא התפלש הערב על הרצפה במהלך המופע, לרבוץ לרגע על הבמה בסיומה של הופעה זה לא נחשב"…

לחצו לצפייה בכמה תצלומים שצילמתי שם בחשיכה…

וידאו

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא