המופע של עברי לידר באמפי קיסריה

ככה חוגגים 25 שנים של קריירה! רגע…לא סיימתי. מבטיח שיש לכם עוד מה לקרוא בשורות הבאות. אור ל-1 בספטמבר נוהגים אנו לפתוח את שנת הלימודים החדשה, וכיאה לתאריך הכ״כ סימבולי הזה, עברי לידר, עם השקט והרוגע שהוא מקרין, בא לקיסריה להעביר לנו שיעור על איך עושים מוזיקה עם עיבודים סופר-משודרגים ומטורפים, כל זה בהפקת על-חלל שרואים במופעים גדולים בינלאומיים.

גם בשנה שעברה נפלה בחלקי הזכות לסקר את עברי לידר בקיסריה, כששנת 2021 הייתה חזרה הדרגתית להופעות אחרי הקורונה, אבל אם אני משווה את זה למה שראיתי בשנה שעברה, אלו שני מופעים שונים לגמרי.ל ג מ ר י י  ! ! !

זה התחיל עם וידאו ארט 3D של מסע בזמן אינטרגלקטי עם סאונד חללי סטייל מסע בין כוכבים על התחנות השונות של עברי כמוזיקאי, ככששומעים מדי פעם חלקי קטעים מהלהיטים הגדולים כשבדרך רואים קפיצות שנות אור, מטאורים, מערכת השמש, כמה כוכבי לכת ולבסוף…נחיתה ב״מזרח התיכון״. בקצב האוריינטלי של האזור ושל אותו להיט, היה וידאו ארט מאוד צבעוני אך במה ריקה.

אז איפה עברי? בדיוק כששאלו את זה, עברי הגיח מהיציעים האחוריים ועבר בין ההמונים כשהוא מחלק כיפים, מתחבק, מצטלם וממשיך בנונשלנטיות כשאף אחד לא מתפרע, למרות הביקוש הרב. פשוט אנשים שיגעון!

הרעיון שלו לבמה ריקה, עלה כזיכרון ילדות שכבר אז חלם לעשות מוזיקה כשהוא מנגן על מטקות, שסבא שלו היה מביא לו מהקאנטרי קלאב, כשעבד שם כאפסנאי. הוא אמר משפט חוכמה שאהבתי לשמוע, ״אף אחד לא באמת מיוחד, אבל כל אחד יכול להיות מיוחד אם הבן אדם הנכון מסתכל עליו…ורציתי להודות לכם שאתם מסתכלים עלי ככה כבר 25 שנה ונותנים לי להרגיש מיוחד. אבל האמת היא שזה לא אני…זה אתם!״

אמרתי מקודם הפקת על-חלל סטייל מופעים בינלאומיים? יופי, כי לא צריך לנסוע כ״כ רחוק. בהשראת שואו של פט שופ בויז ודפש מוד עם רקע של השיר – Just Can’t Get Enough, עלו חברי הלהקה של עברי לבמה בקוביות צבעוניות ‫(בהן הקלידן עדי גולדשטיין והמתופף זוהר ברזילי) ובאנרגיות של לא הולכים לישון בקיסריה, לעיבוד האלקטרוני הסוחף של ״יותר טוב כלום מכמעט״. את הצימאון של חום יולי-אוגוסט-ספטמבר, עברי שבר עם ״על הקו המים״ וזה נתן חשק לקפה כשהקימו משהו מאולתר כזה עבור השיר ״בתי קפה״ עם שולחן ושני כיסאות (היה חסר פת ומלח ובריסטה להקצפת חלב).

לאורך כל המופע של ״XXV”, עברי דאג לקחת שירים שלא נוגנו בלייב הרבה זמן ולתת להם טוויסט מיוחד. כך זה היה עם ״אישה לויתן״, שיר שכתב עבור אמא שלו באלבום הראשון ״מלטף ומשקר״, כשבתחילת השיר ובאמצע, אמא שלו תרמה את קולה בקריאת המילים שהוסיפו עומק מרגש. לשיר, שמדבר לכל אמא בישראל, במאבק הפנימי בין להיות למען המשפחה לבין ההגשמה העצמית כאישה.

״אתם רוצים אותי חזקה אבל רכה, אתם רוצים אותי חכמה אבל שותקת, גדולה אך לא תופסת מקום, מוצקה אך בלתי נראית, אתם רוצים אותי שמחה אבל בשקט, כשכואב וכשעצוב אני נמחקת״

באותה אווירה מרגשת, עברנו לעיבוד מיוחד של ״ואולי״ עם שברקע מוקרנת אנימציה של שקיעה כשהכל מסביב בתנועה כמו במסע חיים, כמו שמדבר השיר אבל מי שגנב את ההצגה כאן, היה הגיטריסט הוירטואוז, אריאל טוכמן, שנתן סולו אדיר מלא דיסטורשנים כמיטב המסורת של מופע רוק.

משם עברי שיתף אותנו ברגע שלמעשה הביא לו את הפריצה הגדולה, הסינגל הראשון שלו ״לאונרדו״ ששוחרר באוגוסט 1997, בדיוק לפני 25 שנים. באותו הזמן כשהסינגל שוחרר לרדיו, הוא הוזמן לתוכנית הטוק-שואו שהייתה מס׳ 1 באותה תקופה, ״המעגל עם דן שילון״. הוא שיתף אותנו שהוא התכונן טוב לתוכנית וחשב מה ישאלו אותו ואיך הוא יגיב, אבל בפועל דן לא שאל אותו אף שאלה והוא ישב בשקט חיכה לתורו בנימוס. ואז ברגע מסויים דן הסתובב אליו עם הכיסא ושאל אותו ״עכשיו אתה תשיר לנו שיר מאלבום הבכורה, ולנטינו?״ ועברי השיב בנימוס: ״לאונרדו. ולנטינו זה מישהו אחר״ ודן המשיך ״ולנטינו זה השם של השיר״ ועברי ״לא, לאונרדו זה השם של השיר״.

ובאמת השיר הזה עדיין עושה לנו טוב כשהביצוע בלייב של כל הלהקה, התעלה ממה שיש באלבום הבכורה וכמו שם התוכנית המיתולוגית של דן שילון, עברי סגר כאן מעגל כשרואים ברקע את הביצוע שלו באותו רגע היסטורי אישי עבורו..

ומישן עברנו לחדש, ״השמיים נעולים״ כשאליו מצטרפים הגיטריסט ספי אספורי והמתופף זוהר ברזילי אבל אח״כ עברנו לעוד יותר חדש, אפילו להיט ממש עכשוי, אותו יצר עם המפיק העל ג׳ורדי, ״רק בשמחות״, כפרודיה על עולם החתונות הישראלי, כשברקע אנימציה מדליקה שמראה את ההזמנות, כלה עם 3 שמלות, חתן עושה שטויות, ספירה של השטרות וכמו שאומרים…״שיהיה רק בשמחות״, כל זה לנגינה הוירוטואוזית של אספורי.

ואם כבר בחגיגות מוגזמות עסקינן, אז לא היה להיט יותר מתאים מ״Moogzam״ שלדעתי היה רגע השיא בהופעה. למה? כי היה כאן שילוב מטורף של מוזיקה אלקטרונית, גיטרה חשמלית של טוכמן ובוזוקי של אספורי, ולדעתי, השיר הזה חייב לצאת במהדורה מחודשת בול עם העיבוד הזה. בואו נגיד שמהדרך הביתה ואפילו עד עכשיו, הביצוע שלו בקיסריה מתנגן לי עד עכשיו בראש, גם בכתיבת שורות אלו.

עברי פיצח את הנוסחה לאיך לשלב את כל הז׳אנרים ביחד, כור היתוך של רבגוניות. מצד אחד מקרין רוגע ושקט ומצד שני הוא מפציץ על הבמה. מצד שלישי עושה עיבודים כמו בפסטיבל אלקטרוני ומצד רביעי מקבלים מופע רוק של אריאל טוכמן. אה…ושכחתי צד חמישי, סאונד מזרחי אותנטי שמשתלב בצורה וירטואוזית עם שאר הסגנונות.

עברי והחברים ממשיכים במסיבה עם ״ניסים תשמע״ אבל מרעידים את האמפי עם ״מרי לנצח״, אחד השירים הראשונים שעברי כתב ושווה לכם לשמוע את ההסכת על ״מרי לנצח״ במסגרת הפודקאסט ״שיר אחד״ של כאן, תאגיד השידור הישראלי. הביצוע בלייב ביחד עם הבוזוקי של אספורי, עברי, אם יוצא לך לקרוא את הכתבה הזו, ממליץ לך בחום לקחת את ההקלטות בקיסריה ולהפוך את זה לאלבום לייב.

ואם חשבתי שזה השיא, חכו לזה…, עברי לקח כמה שירים שלא ביצע הרבה זמן, ובזמן שלקח גיטרה אקוסטית, שאר החברים גם לקחו כלים אקוסטיים והפכו את המופע לאנפלאגד. זה התחיל עם ״פנסים״, להיט הנושא מלפני 2 עשורים שביצע עם שרון חזיז (והפיק לה גם את האלבום) המשיך עם ״אף אחד משנינו״ ואח״כ ל״אנשים החדשים״. רגע… ״האנשים החדשים״?!. משיר מפוצץ באלקטרוני, לאנפלאגד של גיטרות אקוסטיות! ללא ספק ההפתעה של הערב. עברי עבר לפסנתר החשמלי כשהוא סיפר שהמילים של הפזמון מ״האנשים החדשים״, ״אם אנחנו שניים, טוב לנו בינתיים…״, הוביל אותו לבצע באופן אינטימי את ״זה לא אותו דבר״, ואח״כ את ״ביום שמש יפה״ כשהקהל מצטרף לקולות ביחד עם אורות הפלאש של הסמארטפונים (הנרות התייקרו לאחרונה).

אין ספק שהקשר המיוחד של עברי עם הקהל הוא ״תמיד אהבה״ וכשם אותו להיט מאלבום הבכורה, גם הוא זכה לעיבוד מיוחד כפי שתואר לעיל בשירים הקודמים, וכדי להוסיף לאווירה, כשברקע רואים פרצופים מתחלפים של עברי ושאר הצוות שלו ושומעים: ״ככל שניסיתי להישאר כמו שאני, נעשיתי אחר וככל שהייתי יותר אחרים, נעשיתי שלם״ ואם תמיד אהבה, אז כשהם ביצעו במעבר חלק את ״נסיכה שלי״, נראה שהזוגות בקהל החזיקו ידיים צמוד ובינתיים מישהו בר מזל בשורות הראשונות, זכה לבצע ביחד עם עברי את השיר, כשעברי ירד מהבמה ונתן לו את המיקרופון.

בהזדמנות זו, עברי הציג את חברי הלהקה התותחים וירטואוזיים שלו אחד אחד. עדי גולדשטיין שניצח על הקלידים והחלק האלקטרוני, אלעד ציקל עם הבס שהוסיף לגרוב ולסאונד של המופע, הדיסטורשנים של אריאל טוכמן, בוזוקי חשמלית וכינור של ספי אספורי ואחרון אחרון אבל סופר חביב, המתופף המבוקש בישראל, זוהר ברזילי, שאין הרכב או אומן שלא נלחמים עליו.

ומרגע של בלדות, עברי המשיך עם ״מישהו פעם״, כשהוא עובר בין האנשים בקהל, מחבק, מצטלם וזה כובש לראות עד כמה הוא סבלני. הקשר שלו עם הקהל פשוט מדהים!. ואז הוא קופץ איתם ביחד ביציעים כשהחבר׳ה מנגנים את ״הכוס הכחולה״, ועל הבמה מפזז את כולם עם ״בחולצת פסים״.

ולפני המשך החגיגות, עברי נתן את הכבוד לגדול המוזיקאים בישראל, צביקה פיק ז״ל, ממנו נפרדנו לפני כמעט 3 שבועות, כשביצע בהתחלה את השלאגר ״שיר הפרחה״ (מהסרט ״שלאגר״), ומשם עבר ל״פרחה במרצדס״. זה התחיל בשקט אבל משם זה הפך לחגיגה של מוזיקה אלקטרונית סוחפת, ואח״כ זה המשיך עם הקאבר המפורסם שלו ל״בוא״ של ריטה ונראה שאף אחד לא רצה לרדת מהבמה.

מפרחה לפרחה. צילום וידאו אלה בר

אבל מרוב שהם נסחפו במשך כמעט שעתיים ועשרים דקות, היה כבר הרגע שצריך לכבות את המגברים בגלל המגבלות של השעה המאוחרת. עם זאת, עברי לא ויתר על השיר האחרון שכולם חיכו לו, ״זכיתי לאהוב״, כשהוא מבצע את המילים ללא מיקרופון ובליווי של עדי גולדשטיין על הקלידים ללא הגברה, עברי מנצח על הקהל שמצטרף אליו מילה אחרי מילה, תו אחרי תו בשיר המרגש הזה שחותם את המופע הסופר מושקע הזה.

מה זה סופר מושקע? קיבלנו שיעור מאלף ומעלף איך עושים שואו ברמה של חו״ל, ואיך לקחת רפרטואר של 25 שנים ולהמציא מחדש את הסט-ליסט עם עיבודים מיוחדים שהופכים להם את הצורה ומקבלים להיטים בסאונד שאין אותם באף אלבום ובאף מקום, אלא אם כן אתם נוכחים במסגרת השיעורים של הטור XXV.

אין ספק, שעברי לידר הצליח להנהיג מהפיכה במוזיקה הישראלית או במילים אחרות, עברי לידר הגיע לקיסריה לעשות בית-ספר למוזיקה עברי-ת. אז כדאי לכם להיות חברים שלו…הוא רק יעשה לכם טוב.

עוד כמה רגעים מהמופע. צילום וידאו אלה בר