כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

סחוג וגרוב

מופע השקת אלבום בכורה ל"בינת אל Fאנק" המחברת בין שירת נשות תימן מסורתית לצלילים בני ימינו. שני, 28.03.2016 מועדון בארבי בתל אביב. אורח – אהרון עמרם. נכח תיעד ומדווח  – יובל אראל.

שירן קרני ואהרון עמרם. צילום: יובל אראל
שירן קרני ואהרון עמרם. צילום: יובל אראל

כמו מופע Fאנק, במה מפוצצת בנגנים, חטיבת כלי נשיפה ושני מתופפים, זמרת אחת עם רעמת תלתלים מגה ענקית ושמלה פרחונית משולבת פליסה, מוסיקת גרוב התוקפת את השירה התימנית מכיוון לא שגרתי.

כבר מזמן הובן כי השירה התימנית המסורתית ומקצביה הם מתכון מנצח בעולם המוסיקה כאן ומעבר לים, ראו את מסעותיהן הבלתי פוסקים של האחיות חיים מההרכב A-WA ברחבי העולם, אפילו גדליה רבע איש לא חלם על טיולים שכאלו..

בינת אל פאנק, בארבי. צילום: יובל אראל
בינת אל פאנק, בארבי. צילום: יובל אראל

כעת פורצת לתודעה תופעה חדשה – תלמידי האקדמיה למוסיקה בירושלים מתאחדים סביב הזמרת יוצרת שירן קרני המביאה מהבית בעמישב את השירה של נשות תימן, ההרכב המקבל אפיון קלאסי ליצירת מוסיקת גרוב על בסיס כלי נשיפה, צובעים את תבליני הסחוג והחילבה במקצבים ומבנים המגיעים מיבשת אפריקה מחד ומהעולם החדש מאידך, אפרו ביט, Fאנקי שחור מהחוף המזרחי מתערבבים בסטנדרטים של ג'אז, רבעי רגאיי, אווירה מקומית ים תיכונית ואפילו נגיעות של פסיכדליה טורקית.

החיבור של שלישיית כלי הנשיפה המביאים צליל מהודק המתחבר למקצבים השבורים של אותן יסודות שירה תימנית שבטית רפטטיבית יצא מצוין והוביל את חברי ההרכב, אחר סבב הופעות, להיכנס לאולפן ולהקליט את החומרים המגוונים המצטברים לכדי אלבום, את ההפקה מימנו חברי בינת אל Fאנק באמצעות פניה לקהל המאזינים ליטול חלק ולהשתתף בעלויות באמצעות פלטפורמת הדסטארט ברשת, הם הצליחו לגייס את הסכום הנדרש והאלבום יצא לאור.

 

 

אמש חגגו חברי ההרכב, שירן קרני הזמרת, טל סנדמן בגיטרה חשמלית, שרון מנצור בקלידים, ניתאי מרקוס בגיטרת בס, חטיבת כלי הנשיפה – טל אברהם בחצוצרה, עודד בן יצחק בסקסופון וטל בן רעי בטרומבון  עם רגב ברוך על התופים וגלעד אמסלם בדרבוקה וכלי הקשה, את השקתו של האלבום במופע חגיגי במועדון בארבי בתל אביב כאשר אל המקום נהרו בני משפחה, חברים, תורמי הדסטארט וגם עמך חובבי מוסיקה כמוני, אחת ההפתעות במהלך המופע הייתה עלייתו של אהרון עמרם, משורר, מלחין ומבצע מבני העדה התימנית, הנחשב ובצדק לאחד מעמודי התווך ביצירה המוסיקלית האותנטית ובשימורה, מי שעומד מאחורי הצלחתה הכלל עולמית של הזמרת עופרה חזה המנוחה עם הלהיט "גלבי", עמרם הצטרף לשלושה דואטים חינניים וסוחפים לצד שירן קרני ולמעשה הכתיר והגדיר את בינת אל Fאנק כהרכב הגרוב התימני הרשמי.

שירן קרני, גרוב תימני. צילום: יובל אראל
שירן קרני, גרוב תימני. צילום: יובל אראל

האמת, בלילה הקריר והחורפי שחזר בהפתעה היה חם במועדון, ביציאה היה חסר לי סיר גדול עם מרק בשר תימני וכמה ערימות של סלוף, לחוח וחילבה, הסתפקתי בצנצנת סחוג שחברי ההרכב הכינו עבור תורמי פרויקט הדסטארט…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו פייסבוק

 

וידאו יוטיוב

 

 

סחוג תימני אדום או ירוק:

לפי המתכון של זכריה חבני

 

5 כוסות פלפל שאטה

2 צרור / חבילה כוסברה

2 כפות מלח

3 כפות גרגירי כוסברה

3 כפות גרגירי כמון

10 יחידות הל – אופציונאלי כתוספת ריח וטעם

20 יחידות שום – שיני שום או 2 ראשי שום

אופן ההכנה:

הערת פתיחה – ככול שהמרכיבים בסיסים וגולמיים כן כך הסחוג ישמר יותר זמן עם הטעם והארומה. לכן אל תתפשרו על המרכיבים. יש להשרות את הפלפל היבש במים בין שעה לשלוש. הסרת עוקץ הפלפל. במקביל לשטוף את הכוסברה ולקלף את שיני השום. מומלץ להשתמש בכפפות לטקס כשמתעסקים עם הפלפל הרטוב. זהירות לא לגעת בפנים או בעיניים.

  1. במטחנת בשר יש לטחון את כל המרכיבים למעט המלח והכוסברה. יש להשגיח כי זרעי הכוסברה, הכמון (ההל אם בחרתם) נגרסים היטב. ניתן לשלוף אותם עם כף, ולהחזירם לטחינה נוספת.
  2. ערבבו את כל מרכיבי התערובת שנטחנה היטב והחזירו לטחינה שנייה אפילו שלישית.
  3. שפכו חצי כוס מים עד כוס שלמה לתוך מטחנת הבשר כדי לנקותה ולשחרר ממנה שאריות התערובת. המים הללו ישטפו לתוך התערובת היבשה וירככו אותה.
  4. הוסיפו את המלח לתערובת וערבבו היטב. בזאת קיבלתם סחוג אדום.

5 הפרידו לקערה נוספת שליש מתערובת הסחוג האדום. טחנו את הכוסברה לתוך התערובת המופרדת וערבבו. בזאת קיבלתם סחוג ירוק.

כעת, תוכלו למלא צנצנות קטנות בסחוג. לאטום ולהכניס לפריזר לשמירה ארוכה.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

  1. כמי שמכיר את השירים מילדות וגם כמתופף שנים רבות וטרומבוניסט , יש קפיצה ממקצב למקצב ( רגאיי למקצב תימני ) באופן שצורם את האוזן ללא מעברים טבעיים , כל קטע בשיר נחמד לכשעצמו אבל השיר בכללותו לא מסודר ולא מסתדר .

    1. רוני
      אני חושבת שאתה מפספס את כל העניין. למעשה אין פה נסיון רק "לשמר" מסורת. אלא להביא אותה למקום חדשני שמדבר בזכות עצמו כמשהו חדש שיהיה רלוונטי גם היום. בצורה שבה המסורת לא תתקע במקום מיושן אלא תמשיך להתפתח הלאה.
      ה"קפיצות" והמעברים נעשים בצורה כל כך מהודקת מבחינת ביצוע שאין שום ספק שמדובר בבחירה אומנותית – חכמה וחדשנית יש לאמר.
      ואגב – אין שם שום גרוב ראגיי… זה עובר בין תימני לאפריקאי

      חבל על השמרנות
      פתח את האוזניים והראש 🙂

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא