מופע הבלוז של לורי בל ומתיו סקולר המביאים את הבלוז המקורי של הסצנה בשיקגו, מוצ"ש, 30.01.2016, בארבי. חימום – BLUES&BOOZ BAND, HIPBONE ו- GAL DE PAZ. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.
אנחנו על המפה ואנחנו נישאר על המפה, זו המחשבה מהאמירה ההיסטורית ההיא שחלפה במוחי כמה פעמים במהלך הערב, אמש במועדון בארבי, אנחנו – אוהבי הבלוז, המפה – הבינלאומית של הסצנה המוסיקלית המבוססת על תריסר תיבות, תולדה של הטבעת היגון של השבויים השחורים שהובאו מאפריקה לפני מאות שנים כשלל כח אדם לצרכי עבדות במדינת ווירג'יניה היישר לשדות הכותנה והטבק, העבדים ניסו להקהות את יגונם באמצעות שירה אפריקאית שנטבלה אט אט בהשפעות מקומיות, שירים על צער, כאב, נטישה ושאר מרעין בישין אותם חשו על בשרם או למדו מהתנ"ך שנכפה עליהם, גלגולים רבים עבר הסגנון המוזיקלי העצוב הזה עד שהתגבש לכלל ז'אנר העומד בפני עצמו.
אך בתהליך טבעי גם סגנון זה הוציא שורשים וענפים רבים בשלל תתי סגנונות וזרמים, השפעות מכאן ומשם, אחד הזרמים החשובים הוא הבלוז של שיקגו, זה הזרם המחבר בין הגיטרה למפוחית ככלי חשוב למלודיה ורגש, זרם זה נוצר כחלק מתהליך ההגירה של האפרו אמריקאים מהדרום הכפרי לעבר הערים, שיקגו הייתה אחת מהן, תחילתו בשנות העשרים של המאה שעברה, מה שאומר שעוד מעט הוא יחגוג מאה שנות יצירה ופעילות…
אך כל החפירה המקדימה הזו עדיין לא אומרת דבר וחצי דבר על מה שהתרחש אמש במועדון בארבי, חגיגת בלוז שהחלה עם מופעי חימום בהם השתלבו זה בזה ובזו, להקת הבית של ליין BLUES&BOOZ במשולב עם הרכב הנשפנים הצעיר HIPBONE, הרכב תוסס ומחויב הערכה רבה מהמאזינים כהרכב שהכל מחכה לו, יש להם את הגרוב, הם צריכים את הבמה, וכאשר לצידו של הסולן הכריזמטי דור נגר מייבב במפוחית נמרוד שמש, ובהמשך מתארחת הכוכבת האמיתית – גל דה פז יחד עם המפוחיסטית (ככה אומרים, לא?) אופיר ונטורה שהביאה עימה רוח ישראלית לאווירת השיקגו בלוז, קצת יותר מחצי שעה של מוסיקה משובחת בביצועי מחווה לכמה קלאסיקות, האמת, לא מופע עמידה, זה היה צריך להיות מופע עמידה בין ועל שולחנות עץ מהוהים ומשומנים עם ערימות קנקני בירה וטוגנים נוטפי שמן, שורשי כמו ששורשי צריך להיות ולחוות.
אך כל הקטע הזה היה רק הקדימון, כאשר קצת אחרי השעה עשר עלו חברי להקת FULL TRUNK הישראלית, זו המוגדרת בתעשייה כדבר הכי חם, גל ניסמן בגיטרה חשמלית וחבריו, עפר ויינר בגיטרת בס, אריאל קשת בקלידים ויותם אלעזרי על התופים, הם הוגדרו הערב כהרכב הנגנים המלווה את האורחים משיקגו, בעוד הקהל הרב שמילא את מועדון בארבי עד תום מצפה לכניסתו של לורי בל, על הבמה עולה בחור לא צעיר, עם מגבעת לבד שחורה ומפוחית קטנטנה בידו, זהו מתיו סקולר, המנגן ופועל לצידו של לורי בל, הי, תשמעו, המתיו הזה הוא סוג של אלוף העולם במפוחית פה, או אלוף שיקגו בבלוז שיקגו או כל תואר אחר שתעלו בראשכם, הוא נתן בגרוב כמה קטעים תוך כדי ליווי עדין של גל וחבורתו, נתן לקהל את הטעימה הנכונה מהצד של המפוחית בשיקגו, להזכירכם, הבלוז של שיקגו עשוי ממפוחית וגיטרה…
אז אכן מגיעה גם זמנה של הגיטרה, כשלורי בל, לדברי החברים עדיין בג'ט לג מהטיסה, עולה לבמה אוחז בגיטרת הגיבסון האדומה שלו, לבוש בפשטות שרק מוזיקאי בלוז אמיתי מרשה לעצמו, חובש אף הוא את אותה מגבעת שחורה, מהמהם כמה מילים ומתחיל, גבירותי ורבותי! ההצגה מתחילה! כמעט שעתיים (וואו) של נגינה, שירה, יציאות סולו ודואטים גיטרה מפוחית, כל מי שנכח במועדון אמש הבין במה דברים אמורים כשמדברים על הבלוז נוסח שיקגו, לא היו כאן שירים חדשים, הכל קלאסיקות, ארסנל ההמנונים בסצנת הבלוז הוא אחד הגדולים והעשירים שקיימים, יצירות מופת שצליליהן הראשונים בקעו לפני עשרות בשנים, קבלו הערב את התלבושת נוסח שיקגו, גיטרה מפוחית, מפוחית גיטרה, וירטואוז ליד וירטואוז, לא מרימים את האף מול הרכב הליווי, סוחפים אותם לחוויית המופע, נותנים להם להרגיש חלק בלתי נפרד, חלק חשוב וחלק משפיע בהוויה כולה, אך כשמתיו מתכופף לפתע ונותן למפוחית לייבב, או כשלורי מכה על מיתרי הגיטרה ברפטטיביות משמע היה זה ילד עקשן ונודניק החוזר ומיילל עד שיקבל את מבוקשו, מדגיש את העצב העמוק הצרוב בשירים (בלוז, נו…) ולעיתים את הגרוב ושמחת העניים (בלוז, אמרתי…) הצוהלים בחגיגה.
אם פתחתי באמירה המיתולוגית "אנחנו על המפה וכו'…" הרי נותר לי רק לסיים באמירה "מי שלא נכח בשמחת בית השואבה וכו'…".
היה בלוז, חשמלי, אקוסטי, צורד, רפטטיבי, מייבב, מניע, מזיז, גרובי, אמיתי.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
תגובה אחת