כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מסיבת הארנבות של דוקטור קספר

להקת מופע הארנבות של דוקטור קספר חוגגת את השקת אלבומם החדש "מנגינות". ליל חמישי, 28.01.2016, מועדון התאטרון, יפו. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

הקספרים, אחלום לנצח. צילום: יובל אראל
הקספרים, אחלום לנצח. צילום: יובל אראל

לפני כחודשים האזנתי לראשונה לאלבום החדש של ההרכב מופע הארנבות של דוקטור קספר –  "מנגינות", עשיתי זאת כמעט שלוש פעמים רצוף בלופ, האלבום רק יצא באותו בוקר לחנויות, הוא הגיע כמעט ארבע שנים תמימות מאז הוצאת אלבומם הקודם.

 

באלבומם החדש, הכולל 11 שירים מעניקים שי להב ואורן ברזילי, היסודות הנצחיים של ההרכב, בדיוק את מה שרציתי, את הקול המלטף של אורן עם המנגינות והעיבוד ההפקתי המצוין של שי, כי ככה אני אוהב אותם, שומרים, משמרים, דבקים, עוצרים את הזמן ומחזירים אותי תמיד לנעורים, גם אם בנימה בוגרת יותר בזווית הטקסטואלית, עדיין המנגינה תזכיר לי תמיד שהארנבות של הדוקטור היו תמיד אהבה אמיתית.

קספרים, ארנבות, חגיגה. צילום: יובל אראל
קספרים, ארנבות, חגיגה. צילום: יובל אראל

מאז המפגש הראשון שלי פיזית עם המופע של הארנבות, במונחים של היום, כמעט לפני שנות דור, כאשר מופע הארנבות של דר' קספר חגגו יום הולדת למועדון הסאבליים המיתולוגי עליו השלום, הספקתי לחוות בכמה הזדמנויות את ההופעה המצוינת והמלהיבה שלהם.

קספרים, קהל, זה כל הסיפור. צילום: יובל אראל
קספרים, קהל, זה כל הסיפור. צילום: יובל אראל

אמש התכנסו כמה מאות מעריצים במועדון התאטרון כדי לחגוג יחד עם הקספרים את השקתו של האלבום החדש, מנגינות, האמת, האלבום היה רק תירוץ כדי להרים פעם נוספת פגישת נוסטלגיה המוכיחה שוב ושוב כי יצירות שהפכו להמנונים הן בעצמן סיבה טובה למסיבה. כי בעצם, אחרי יותר מעשרים שנה של הופעות ויצירת להיטים שנצרבו עמוק בתוככי סצנת המוסיקה הישראלית, אחרי מאות אם לא אלפי הופעות חיות שהפכו כבר מזמן לסוג של קאלט בקרב דורות מתחדשים של מעריצים, כל סיבה או תירוץ שיובילו למפגש מוסיקלי שכזה הם עניין טוב, ובמיוחד כשזה מגיע כמופע לכבוד אלבום חדש.

שי ואורן, בשמלה אדומה. צילום: יובל אראל
שי ואורן, בשמלה אדומה. צילום: יובל אראל

הקספרים, שי להב בשירה וקלידים, אורן ברזילי בשירה וגיטרה, מלווים בהרכב הנגנים אריאל פוליאקוב בגיטרה, אורן זיו בגיטרת בס וסימפולי מחשב, יובי חייבי על התופים, הגישו לקהל הרב שהגיע אמש למועדון התאטרון מסע אל העבר המשולב בכמה דגימות מתוך האלבום החדש, בהפקתו המוסיקלית של אורי אבני ועטיפה צבעונית של אורות וצבעים וגרמו לכולם לשיר בגרון ניחר תוך כדי הנפת סמארטפונים את להיטי הקספרים עליהם גדלו, במקום אחר קוראים לתופעה הזו מסיבת כיתה דלת.

הרשו לי להגדיר זאת כמצעד הלהיטים האולטימטיבי של ארנבותיו של דוקטור קספר, היה דיסקו, או יותר נכון – רוקנ'רול!!!

שי ואורן, אחלום לנצח. צילום: יובל אראל
שי ואורן, אחלום לנצח. צילום: יובל אראל

ליין אפ: מנגינות, היא כל הסיפור, בואי דינה , יותר מדי, האש שלה, סקס, כמו כולם, מחרוזת (קומיקאים, רדיו ג'ו, אדום, ימות הקיץ) , שילה, בוקר חדש, הכל יהיה בסדר, לילה מושלם, השיר שלי, כל יום , עולם שקט, תראו אותי. הדרן: שמלה אדומה , אחלום לנצח.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו, צילום: אדוה אראל

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא