כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

היכל הריקודים של שון פול

שון פול מלך הדאנסהול מג'מייקה חוזר לתל אביב ומרים את ההיכל ביד אליהו בקצב והרבה סקס חצי מרומז, מוצ"ש, 23.01.2015. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

שון פול, מרקיד קהל. צילום: יובל אראל
שון פול, מרקיד קהל. צילום: יובל אראל

הפעם הראשונה בה נטלתי חלק במופע דאנסהול בישראל הייתה לפני כעשור בפרדס תפוזים בפרוורי נס ציונה, החבר'ה הטובים של סצנת הרגאי והדאנסהול המקומית נטלו חלק בחגיגה לילית שהחלה ממש אחרי חצות אל תוך שעות הבוקר המאוד מוקדמות, המוטו היה לרקוד. הפעם החוויה הייתה שונה לחלוטין.

טוורקינ' תל אביב. צילום: שילי אראל
טוורקינ' תל אביב. צילום: שילי אראל

כאשר פדי ייטב, אחד ממפיקי המוסיקה הישראלים מקבוצת ההפקה פדי גרופ חבר אל חברת צ'אלנגס פרודוקשן על מנת להזמין את שון פול, או בשמו המלא שון פול ריאן פרנסיס הנריקז, מי שנחשב לאחד מהאמנים המובילים בתחום הדאנסהול  שמוצאו בג'מייקה, מולדת הרגאי והדאנסהול, מי שבגופו זורם דם יהודי מצד אבותיו, להופיע בתל אביב, הוא לא האמין שבמוצאי שבת האחרונה יהפוך היכל הספורט ביד אליהו על שבעת אלפים וחמש מאות מקומות הישיבה שבו להיכל הריקודים של שון פול.

שון פול והשרשר מבריקסטון. צילום: יובל אראל
שון פול והשרשר מקינגסטון. צילום: יובל אראל

אמש, החל מהשעה רבע לתשע ועד עשר עלו בזה אחר זה אמנים ישראלים צעירים המחוברים להוויית ההיפ הופ, הרגאי והדאנסהול והדליקו את הקהל שרובו מנה בנות צעירות (גם בנים, אבל הבנות נצחו…) שהספיק להצטייד בכמויות אדירות של מרצ'נדייז בדמות קפוצ'ונים וכובעים ממותגים של האורח מג'מייקה והיה נכון, חם ומודלק (גם מתודלק) בזמן אמת כאשר בזה אחר זה עלו זמרי החימום המקומיים – האחים תבורי, איזי, הצמד קפה שחור חזק, אליעד והתקליטן גל מלכה בהנחייתו של מומי לוי, כן, לא ממש באנו לקונצרט רוק, ג'אז או סול, הערב כולו הוקדש לאמנות הריקוד, או אם תרצו קראו לכך חפלת היפ הופ ג'מייקנית.

שון פול, מי? מירי רגב? לא באה. צילום: שילי אראל
שון פול, מי? מירי רגב? לא באה. צילום: שילי אראל

מהרגע ששון פול נכנס לבמה, לבוש במכנסי טייטס ומעליהם מכנסי ספורט, מעיל עור, לראשו מגבעת קינגסטון קלאסית וכל כולו אנרגיה ללא הפסקה, הוא פנה לקהל ואמר – "אני נרגש לחזור ולהופיע בישראל, בחוץ קר אבל אנחנו נדאג פה הערב שתתחממו". ואכן מיד הפך ההיכל המורגל במשחקי כדורסל ופסטיבלי ילדים לאולם ריקודים אחד ענק, שורות המושבים שנמתחו לרוחב הפרקט וביציעים הפכו להמלצה שכלל איננה מחייבת, איש לא נשאר יושב במקומו, במשך שעה וחצי עמדו כל הצופים, רקדו ושרו יחד עם שון פול והאמ. סי שלו כאשר להקת הליווי שלהם שכוכביה או יותר נכון כוכבותיה היו צמד רקדניות אתלטיות שהתמחו בעיקר בטוורקינ' נוטף חושניות על הבמה, אצל מירי רגב זה לא היה עובר.

באו לעשות שמח. צילום: שילי אראל
באו לעשות שמח. צילום: שילי אראל

במסגרת הליין אפ שהגיש שון פול נכללו מיטב להיטיו המדורגים גבוה גבוה במצעדי ההשמעות הבינלאומיים, ביניהם שיתופי פעולה רבים מוכרים ואף זוכי פרסים. היה שמח!!!

איפה הכפיים שלכם, תודה. צילום: שילי אראל
איפה הכפיים שלכם, תודה. צילום: שילי אראל

בקטנה א' – משום מה השירים, כולם, נגמרים ככה סתם, בלי סיומת מסודרת, כאילו והשיר נקטע וגווע מעצמו בפתאומיות, האם זה הקטע בדאנסהול? בום טראח וסיימנו? האנרגיות רצות במהירות אז ככל הנראה אין זמן לעניינים קטנים כמו סיום נורמלי צריך להמשיך הלאה ולהחזיק את הקהל מפוצץ באדרנלין..

בקטנה ב' – כשאני עושה את ההשוואה המתבקשת לביקור בניו של בוב מארלי בישראל עם מופעים על טהרת הרגאי הבסיסי, כשאני מסתכל על הקהל שם וכאן, אני מבין את ההבדל, שון פול הוא תקליטן אנושי, זה לא ממש הופעה, זו הרקדה!!!

ליין אפ:  Come On To Me, Get Busy, Give It Up to Me, Got 2 Luv U, How Deep Is Your Love, Baby Boy, Bailando ,Lowe Mi Nuh, Infiltrate, Deport Them, Like Glue, Ganjaman Remix, Gimme the Light, We Be Burnin', Other Side of Love, I'm Still In Love With You, Punkie, Hold My Hand, Never Gonna Be the Same, Hey Baby, One Wine , Take It Low, Want Dem All, She Doesn't Mind, Temperature, Turn It Up

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: יובל אראל

וידאו

פליי ליסט המופע, צילום וידאו גיל קזלוב

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא