זוכרים את אריק

ערב מחווה לזכרו של אריק איינשטיין במלאת שנתיים ללכתו, חמישי, 03.12.2015, מועדון בארבי, נכח תיעד ואף שר – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

היה זה אחד הערבים היותר טובים, מאות אנשים התקבצו במועדון בארבי, עשרות אומנים עלו בזה אחר זה לבמה, הרוח של אריק איינשטיין שרתה על המקום, גם אם אינכם מאמינים בנשמות, ערב לזכרו של הזמר שהלך לעולמו לפני שנתיים…

לפני שנתיים רשמתי את המילים הללו – "הסיפור האישי שלי עם אריק מתחיל אי שם בין שנות השישים לשבעים, כילד קטן בשכונה מול סומייל בצפון תל אביב, כאשר אריק וחבורתו הקימו את "הגר" משרד הפקות שפעל במרתף מתחת למסעדת "כתר המזרח" בה נהגתי לאכול את ארוחותי כבן לאם עובדת. לא פעם ישבתי ליד אריק במסעדה כשהוא וחבריו מנסים להצחיק את הילד הקטן ששרץ במסעדה…לימים ככבו כל אנשי המסעדה על עטיפת אלבומו ‏"יושב על הגדר" בו שיתף פעולה עם יצחק "צ'רצ'יל" קלפטר בשנת 1982. המופע היחידי שראיתי בו את אריק שר התקיים בגני התערוכה בתחילת שנות השבעים במסגרת "עיר הנוער", אז קראו להרכב – "אריק איינשטיין והצ'רצ'ילים", ההרכב שחימם אותם והיה בתחילת דרכו נקרא "תמוז", כן, אפשר לאמר שאני סוג של "פורסט גאמפ" בקטעים האלו…"

כעת אני שוב חוזר לשנות השבעים, הכל חוזר באחת, מסעדת "כתר המזרח", הארוחות,  הנוכחות של אריק איינשטיין וחבורת לול, חוזר שוב לגני התערוכה, הכל מתחבר בחזרה, אריק איינשטיין והצ'רצ'ילים, מופע חימום של להקת תמוז, והנה הם כולם שבים ומתייצבים בפני פחות או יותר גם עתה, הצ'רצ'ילים רק חגגו את האיחוד המלא כמעט, אחרי ארבעים שנה, יהודה עדר, אז תמוז, היום רימון, חוזר לבמות עם ערב גיטרות, והנה ערב נוסף, מיוחד, המוקדש לזכרו של אריק איינשטיין, הדמות ההיא שהייתי קולט בעין בזמן המשחקים בשכונה, עולה ומטפס מרחוב עזריה מן האדומים, נכנס לחצר אחד הבתים, מקפץ מעל הגדר עד חצר המשרד של "הגר", רק כדי שלא יאלץ לפגוש אנשים שיצביעו עליו ברחוב, מפורסם אך ביישן בפנימיותו, כבר חלפו שנתיים מאז הלך בטרם עת, זכרונו והווייתו לא עוזבים, אין שום סיבה שיעזבו, אריק איינשטיין הוא אלמותי ביצירתו, מיתולוגיה שהספקתי לראות בזמן אמיתי.

המופע לזכרו של אריק איינשטיין "אהבה פנים רבות לה" שהתקיים אמש במועדון בארבי, במלאת שנתיים ללכתו של אריק איינשטיין, נערך השנה במתכונת שונה, בניגוד לקהל עשרות האלפים שמילא את פארק הירקון אשתקד, אשר הגיע לצפות במיטב אמני ישראל הבכירים והוותיקים חולקים כבוד לזכרו של אריק איינשטיין בביצוע משיריו שהפכו לאבני דרך ונכס צאן ברזל בפיזמונאות הישראלית, הפעם רק אלף איש זכו לחוות את המופע השנתי שנערך במתכונת יותר קאמרית אך יחד עם זאת צעירה יותר, במסגרתה השתתפו 25 אמנים, חלקם מהסצנה העצמאית, שבצעו משלל הקלאסיקות של אריק איינשטיין בעיבודים חדשים ומפתיעים.

תכלס, כל המופע היה מצוין, נוסטלגי, מרגש, מחדש, וממלא באדרנלין של אהבה מחודשת, אך כשאני מבקש להניח את האצבע על המיוחדים אפשר לאמר כי בין הביצועים יוצאי הדופן והמרגשים ביותר ניתן לספור את "אדון שוקו" בביצוע חברי להקת מרסדס בנד עם הסולן גל תורן שהיטיב להעביר את הנרטיב וההוויה של השיר באופן ברור ונחרץ, שיר הנדמה כשיר ילדים בעודו שיר של טריפ הזוי לחלוטין, הביצוע של יובל דיין יחד עם אלון עדר שהצליחו להעביר את החוויה הנכונה של שנות השבעים הסמי תמימות בקריצה, הבחירה המאוד מוצלחת לתת ללהקת מלכה באיה והסולן אסף שלם לבצע את השיר "כמה חם", שני הרכבי הפולק המבטיחים, ג'ין בורדו והדס קליינמן עם אביב בכר בביצוע רכים ושקטים לפנינים מוסיקליות כ"הלילה הזה" ו"היא יושבה בחלון", הבחירה המצויינת בשמעון בוסקילה לשיר "על התוכי יוסי" בדרך מלאת רגש המעבירה את חווית הסיפור כמות שהוא, הארוח של יהודה קיסר מלך הגיטרה המסלסלת יחד עם מיקי גבריאלוב שכיכב במהלך המופע כמבוגר האחראי והמוסיקאי שהיה הכי קשור ומחובר לאריק איינשטיין כיוצרים וכמבצעים (בסוף הכתבה מצפה לכם הפתעה…) בביצוע חופשי ומשוחרר שסחט שירה שמחה וריקודים מהקהל הרב בביצוע ל"שיר השיירה" טיפה גוון מזרחי במופע, וכמובן מהראוי לציין את הצמד גיא ויהל שלקחו לתחום הרוק החשמלי החדיש את השיר "כשאת בוכה את לא יפה" וצבעו אותו בצבעים והקולות שלהם.

את הסוכרייה של המופע העניק מיקי גבריאלוב כאשר בחלקו האחרון הזמין לבמה את חבריו ללהקת הצ'רצ'ילים שרק לפני ימים ספורים חגגו כאן את האיחוד עם רוב האקסלי אחרי ארבעים שנה שלא נגנו והופיעו יחדיו ובצעו את השירים שרוב ומיקי כתבו והלחינו לאריק אינשטיין, בביצוע המקורי באנגלית ובעברית "אחינועם לא יודעת" ו"אל תוותרי עלי".

ההדרן הביא את חלקם הגדול של משתתפי הערב יחד עם להקת הבית בניצוחו של גיא מזיג שאף הפיק מוזיקלית את המופע, לביצוע יחדיו עם הקהל לשיר המונומנטלי "אני ואתה".

היה זה אחד המופעים שטעמו הטוב נשאר בתוכך שעות ארוכות לאחר מכן כשהאדרנלין מסרב לשקוע.

ואלו שמות המשתתפים – מיקי גבריאלוב, גיא מזיג, אלון עדר, ג'ין בורדו, אוהד ריין, באטרינג טריו,  הצ'רצ'ילים, עומר נצר, יובל דיין, שמעון בוסקילה, דאנה איבגי, שרונה בן עטר, גיא ויהל, מאיה איזקוביץ', בועז קראוזר, מרסדס בנד, יהודה קיסר, נתן סלור, ילדים של החיים, חנן בן ארי, הדס קליינמן ואביב בכר.

אפילוג: הפסנתר של אריק

ביום רביעי בשעות הערב הובא לידיעתי כי המוזיקאי, המלחין והזמר רותם כהן רכש את הפסנתר האישי של אריק איינשטיין בסכום של 46 אלף ₪ במהלך מכירה פומבית שהתקיימה בבית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים".

הידיעה לוותה בהודעתו של רותם כהן כפי שנמסרה לתקשורת: " הכלי הראשון עליו למדתי לנגן בגיל 9 היה פסנתר. עם השנים זנחתי אותו קצת לטובת כלים אחרים, והרבה זמן אני מתכנן לרכוש פסנתר ולחזור לנגן. לקבל את הפסנתר של אריק איינשטיין זה מרגש אותי מאד. כבוד גדול יהיה עבורי לנגן בכלי שעליו נוצרו כל כך הרבה קלאסיקות  ישראליות ולהיטים ענקיים של גדול הזמרים ואחד מעמודי התווך במוזיקה הישראלית."

מיד הקמתי צוות חקירה מיוחד שינסה לפתור את השאלות הבאות – מתי מכר אריק את פסנתרו? למי מכר? היכן הוחזק הפסנתר כל אותן שנים? מדוע הוחלט להעמידו למכירה? שאלות אלו עדיין נותרו ללא מענה, בתשאול צפוף שערכתי לרותם כהן הוא אמר לי כי הוא סמוך ובטוח שאכן מדובר בפסנתר שהיה שייך לאריק איינשטיין, לדבריו הנושא נבדק ונבחן בידי אנשים מקצועיים ואמינים. ולשאלתי האם הפסנתר ימצא מקומו גם בהופעותיו בעתיד, השיב כי בהחלט, בלי נדר!

בליל חמישי רגעים ספורים לפני שעלו האמנים המשתתפים בערב המחווה לאריק איינשטיין במועדון בארבי "אהבה פנים רבות לה" סיפר לי מיקי גבריאלוב כי אכן הוא זוכר את הפסנתר, הוא קרא לו "הונקי טונקי", והסביר "היה לו צליל נקישה כזה של ווגי בוגי, פסנתר קטן שהספקתי לנגן עליו בזמן שעבדנו על שירים ולחנים". גם פיטר רוט, שעבד עם אריק בשנים האחרונות סיפר לי כי הפסנתר היה תמיד נמצא שם ברקע.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

כמה משירי המופע, צילום וידאו – אדוה אראל