כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

לאלף שדים במרתף

מופע תזמורת KIV אקא קרוזנשטרן אי פארחוד יחד עם ויאלקה, לבונטין7, מוצ"ש, 06.07.2013, נכח, התפקד בגדוד הצלמים, תיעד ומדווח – יובל אראל.

תזמורת KIV, אורקסטרא. צילום: יובל אראל
תזמורת KIV, אורקסטרא. צילום: יובל אראל

 אמנם אמש פספסתי את ההתרחשות של זמירות שבת במתחם התדר בבית רומנו, אבל לא היה זה מחמת זלזול או אי עמידה בזמנים, כל כולי הייתי מוכוון להתמקד במרתפו של לבונטין7, לבחון איך להקה ששמה מגיע מסרט מצוייר חוברת לדואו צרפתי ונוצרת תזמורת חדשה, אותה תזמורת שחיממה את מופע טייגר ליליז לפני שבוע, חימום שהחמצתי בשל אי עמידה בזמנים…

אז מי זו ומה זה האורקסטרה KIV? כתבתי עליהם כמה מילים לפני מספר ימים, זהו למעשה חיבור טראנס גלובאלי בין שתי קבוצות מוזיקליות, הראשונה "קרוזנשטרן ופארוחוד" מישראל, המוגדרת כסוג של אוונגרד – הארדקור – כליזמר, אף היא מעין סופר גרופ מקומי הכולל את איגור קרוטוגולוב המנגן על גיטרת בס, לעיתים גם במסור ובין לבין הוא יכול להשתמש בבללייקה ואקורדיון, דרך אגב, הוא נמנה על היוצרים כותבים בהרכב, עימו נמצאים רוסלאן גרוס המנגן בקלרינט, בוריס מרצינובסקי המנגן באקורדיון וגיא שכטר על התופים, אמש הצטרף גם קוסטה קפלן בגיטרה חשמלית מלווה וקלידים. הקבוצה השנייה היא למעשה צמד, דואו צרפתי – קנדי העונה לשם "ויאלקה" המסווג כטורבו – פולק, מיקרו – אורקסטרה, הכולל את אריק בורוס בגיטרה חשמלית והזמרת מריליס פרצ'וויל.

KIV במרתף לבונטין7. צילום: יובל אראל
KIV במרתף לבונטין7. צילום: יובל אראל

ומה הם בדיוק רצו לעשות במרתף של לבונטין7? אז מסתבר שהם בכלל במעין מיני טור ישראלי וזה דבר טוב בשבילנו, כי בדרך כלל בשגרה הם, האורקסטרה, עושה את מעשיה מעבר לים, בארצות הניכר…הם התחילו במופע חימום קצרצר בבארבי (אותו מופע שהחמצתי בפסקה הראשונה…) ואמש היתה הנחיתה הראשונה בסבב במועדון מקומי בתל אביב, בלבונטין7, הערב הם ינחתו באברם פאב בעיר הקודש ירושלים וביום חמישי הם יגיעו לצפון למועדון סירופ בחיפה.

טוב, אבל תאכלעס מה הם עשו שם במרתף? הם נגנו ושרו. ומי היה שם כדי לראות ולשמוע? אוהו, קהל די מגוון, בניגוד למופע של קרוזנשטרן ופארחוד אותו ראיתי לפני שני וחצי באותו מרתף, או אז היה שם ערב רב נדחס ומצטופף במופע נדיר שאיש לא רצה להחמיצו, הפעם היה יותר רגוע, תרבותי כאילו, אמנם המרתף המה קהל, אך פרט לחברות של מריליס מויאלקה לא נצפתה התפרעות ופורקן חושים, הקהל הגיע על מנת להאזין ולחוות את החיבור הסוריאליסטי בין שני מוקדי אוונגארד מוזיקלי.

מריליס עושה פרצוף לצלמים? צילום: יובל אראל
מריליס עושה פרצוף לצלמים? צילום: יובל אראל

אז מה היה באוויר? אפשר לאמר כי המופע הינו שילוב מטורף ויוצא דופן של תרבויות, שפות, קולות וסגנונות מממקומות שונים – החל מקברט של תחילת המאה שעברה בברלין, דרך שאנסונים צרפתיים מהולים בפניני טנגו, עובר לגרוב צועני וחודר עד לפולקלור מסורתי של נתיני בתי הכלא הידועים ברוסיה, מעין קוקטייל אירופאי חוצה תרבויות וזמנים הנוגע כל העת בשוליים הקשים והאפלים של החברה, מה שנקרא בשפת העם ללא חוקים ובלי מצוות…

בוריס ורוסלאן הישובים בצידי הבמה במרתף פותחים את המופע ומכניסים עם הצלילים הרכים אט אט את שאר חברי התזמורת לשיר הפותח Usual מהאלבום החדש  Extension כאשר מריליס יחפה מתחילה לשיר לקצב של שלושת הגיטריסטים העומדים מאחור, התזמורת ממשיכה בשיר Maki  אף הוא מהאלבום החדש, מילותיו ברוסית ואני לא מבין אותן…אבל העטיפה מצויינת, השילוב הכל כך נכון אם כי פרוע וכביכול לא מתוכנן של צמד הכליזמרים לצד מריליס ושאר הנגנים, כעת הם נוסעים אחורה בזמן, לאלבום הקודם – La Roue שהושק לפני כשנה, מבצעים ממנו שני קטעים – Bad Bad horror  באנגלית ו – Blondinka בצרפתית, חובקי עולם אמרתי כבר?… גם השיר הבא, שיר הנושא של האלבום הקודם La Roue מושר בשפה הצרפתית, ויאלקה שולטתת!!1 אתנחתא קצרצרה והם חוזרים לאלבום החדש עם השיר Zaklyuchenny, גם כאן עולה ניחוח צרפתי עם פתיחת שנסונייר מהגדה השמאלית של הסיינה, מריליס חוזרת לשפת ארץ הקממבר, האמת שבשיעורי צרפתית העיפו אותי כבר בשיעור השני אבל השירה נשמעת כל כך רומנטית ומענגת, כאשר אריק ואיגור מצטרפים בפזמון ברוסית ויוצרים מעין קוקטייל בנוסח המאה התשע עשרה, ברור קצר מעלה שמדובר במושג ברוסית – אסיר – Заключенный. גם השיר הבא – After Hostilities Ended מגיע מהאלבום הטרי, זהו שיר פרטי של אריק מויאלקה, השיר הבא בכלל מלא מרץ – Electricity & Steam מריליס פותחת בשירה לצלילים המהירים והגברים אחריה, היא מצליחה לשחרר כמה פלצטו באוויר של המרתף, לא בטוח שהיו כאלו במחשכי הרוקנ'רול המקומי, ואולי בכלל אוזני מטעות אותי וזה היה המשכו של הקלרינט אחרי שירתה, בנוסח פטר והזאב?…

איגור ואריק, מסור של נגנים. צילום: יובל אראל
איגור ואריק, מסור של נגנים. צילום: יובל אראל

המופע כבר נוגע בשוליו הסופיים, כעת מבוצע השיר По Шпалам או בעברית "הישנים", מהאלבום הקודם La Roue, מקצבים רועמים של גיא על התופים, איגור מצטרף לשירה הזועפת, שיר עממי רוסי די ישן ומוכר של אסירי עבודה, כשהצלחתי לפענח את המילים (?) היו שם הרבה ממשפחת "הזיונים, חרא, חופש, שוטר, אמא שלך", עכשיו תחברו את הכל ביחד ותבינו לבד, או שלא…

את ההדרן של המופע חותם השיר – Let Them Erect מהאלבום החדש ששמו לא משאיר מקום לדמיון למרות השירה הצנועה והמתחסדת של מריליס.

ושוב אני נתקל בדייקנות המופתית הזו, המגיעה מהתרבות הרוסית, זמן זה זמן ודיוק הוא דיוק, לא משנה כמה אוונגרד וערפול חושים היו באוויר, המופע החל בשעה היעודה והסתיים בדיוק אחרי 60 דקות.

לחצו להאזנה ורכישה מקוונת של האלבום החדש – Extension

  • לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
  • לחצו להאזנה ורכישת אלבומים של קרוזנשטרן אי פארחוד
  • לחצו להאזנה ורכישת אלבומים של ויאלקה
  • לחצו להאזנה ורכישת אלבומי הלייבל אאוריס מדיה

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא